אחת ההשפעות החשובות ביותר שהיתה למלחמת יום כיפור הוא הסכם השלום שנחתם בין ישראל למצרים בשנת 1979. שלוש קריקטורות שהתפרסמו באותה תקופה מעידות על הלך הרוח בחברה הישראלית בנוגע להסכם.

יום לפני ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל פורסמה קריקטורה בעיתון "מעריב" על ידי הקריקטוריסט דוש בעל העמדות הימניות ושמה "נא לא להגזים". הקריקטורה קוראת לציבור להנמיך ציפיות מביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל. הקריקטורה פורסמה יום לפי נחיתת סאדאת בארץ. בקריקטורה נראה "שרוליק", אוחז בדמות אחרת הנמצאת "בעננים". הדמות האחרת מנתרת, מחזיקה בידה האחת בלונים וביד אחרת את דגל מצרים, ולשונה מתארכת כמו שטיח אדום ארוך או אולי נחש. הקריקטורה מבטאת את החששות שקדמו לביקור סאדאת בארץ.

מספר ימים לאחר מכן פורסמה בעיתון "דבר" קריקטורה בה אפשר היה לראות על פניו של בגין את החשדנות שליוותה את ביקורו של סאדאת (שמיוצג על ידי ספינקס מצרי) מצד ישראל, שכן באותו זמן היו ישראל ומצרים במצב מלחמה. עם זאת המשא ומתן התקדם בהדרגה, ובסופו ניכר מאמץ משותף של שני הצדדים למען השלום.

שנה לאחר מכן הופיעה בעיתונות התייחסות להסכם השלום שבדרך: הקריקטורה פורסמה בעיתון "מעריב" בה נראים שר הבטחון עזר וייצמן והרמטכ"ל מוטה גור כשהם נושאים את מפת הארץ ומזוודה. על המפה מופיעים יישובים בסיני ובחבל עזה. בעקבותיהם רצים שר החקלאות אריאל שרון ודמות נוספת ובידיהם "מאחזים" ו"עיבוי ההתיישבות". הקריקטורה משקפת את המחלוקות הפוליטיות שעוררו שיחות השלום בין ישראל ומצרים, בין מצדדי הנסיגה מסיני לבין מצדדי המשך ההתיישבות הישראלית בסיני.