היסטוריום

רגע היסטורי למורים ותלמידים

התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר היסטוריה

עברית קשה שפה

היסטוריום מס'
#
אהרן אהרנסון והארבה
Text Link
בוא נדבר (ב)גלויות
Text Link
מי קובע מה לומדים?
Text Link
שישים שניות על סאדאת
Text Link
נוער למען מאמץ מלחמתי
Text Link
טבח כפר קאסם
Text Link
יום הולדת לבן גוריון
Text Link
יום פטירת אוסישקין
Text Link
הרצל וקיסר גרמניה
Text Link
100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה
Text Link
כ"ט בנובמבר
Text Link
כיצד חוגגים את חנוכה?
Text Link
96 שנה לפטירת אליעזר בן יהודה
Text Link
יום הילד הבינלאומי
Text Link
הסכם השלום עם ירדן
Text Link
הסכם וייצמן-פייצל
Text Link
משפט דרייפוס - הסרט
Text Link
נפילת שיירת הל"ה
Text Link
סדר ט"ו בשבט
Text Link
הבחירות הראשונות
Text Link
להקת הצ'יזבטרון
Text Link
סמל המדינה
Text Link
ביטול חגיגות פורים בתל אביב
Text Link
מיהו יהודי?
Text Link
מלחמת ההתשה
Text Link
הגיליון הראשון של ירחון חרות
Text Link
מנהגי פורים
Text Link
משפט קסטנר
Text Link
בחירות 1959 ואירועי ואדי סאליב
Text Link
בחירות 1973
Text Link
צנזור הגדות פסח ברוסיה
Text Link
ביקור אייכמן בארץ ישראל
Text Link
הגדת יום העצמאות
Text Link
החגיגות בשער טיטוס
Text Link
מסתפרים בל"ג בעומר
Text Link
ירושלים - בירת ישראל
Text Link
ספר בדיחות אשכול
Text Link
70 שנה למבצע "על כנפי נשרים"
Text Link
86 שנה לרצח ארלוזורוב
Text Link
משבר הדיור: הבחירות לכנסת השנייה
Text Link
מפא"י נגד רדיו דמשק: הבחירות לכנסת השלישית
Text Link
העימות הגדול: בחירות 1977
Text Link
ראש השנה הראשון במדינה
Text Link
מה מספר דגל שמחת תורה?
Text Link
נעים להכיר: הפועל דוד (בן גוריון)
Text Link
סערת הסכם השילומים
Text Link
הצהרת בלפור
Text Link
הספר שניצל מליל הבדולח
Text Link
ממעריב לנוער לוועדת אגרנט
Text Link
איך תספרו לילדיכם על תכנית החלוקה?
Text Link
ההסכם החשאי עם מלך מרוקו
Text Link
ביקורי הברון רוטשילד בארץ ישראל
Text Link
גני הילדים הראשונים
Text Link
שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה
Text Link
הקרב בין העיתונים במשפט דרייפוס
Text Link
אלוף האכילה של ישראל
Text Link
מראשון לציון לדמשק: סיפורו של נעמן בלקינד
Text Link
בקול גדול: המזרח – ביטאון ליהדות הספרדית
Text Link
האמן היהודי שניבא בציוריו את השואה
Text Link
110 שנה למשחק הכדורגל הראשון בארץ ישראל
Text Link
ציונות - לקט היסטוריומים לקראת הבגרות
Text Link
סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל - לקט היסטוריומים לקראת הבגרות
Text Link
בונים מדינה - לקט היסטוריומים לקראת הבגרות
Text Link
ט"ו בשבט כסוכן ערכי הציונות
Text Link
מלחמת השפות בטכניקום
Text Link
נחישות ותעוזה: ליל המטוסים בפברואר 1946
Text Link
מנהיג ציוני בשבי היפני
Text Link
מה נשתנה ליל פורים הזה מכל לילי פורים?
Text Link
55 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה "האחרת"
Text Link
ההצבעה הגורלית - כ"ט בנובמבר
Text Link
לזה לא ציפיתם: תחרות אוכל בתקופת הצנע
Text Link
הנוקמים בנאצים
Text Link
ציפורה רוזנפלד: אם ולוחמת
Text Link
נא לא להגזים: הסכם השלום עם מצרים
Text Link
הרמדאן הראשון במדינת ישראל שלאחר המלחמה
Text Link
הצצה ליומן מירושלים הנצורה
Text Link
ביכורים וביקורים
Text Link
עיר בהפסקה
Text Link
פקודת היום: הקמת צה"ל
Text Link
זהרה לביטוב
Text Link
ככה כן בונים חומה
Text Link
ציונות 2 - לקט היסטוריומים לקראת הבגרות
Text Link
עברית קשה שפה
Text Link
צווארון כְּמוּרָה ומגן דוד
Text Link
תעלומה: למי שייך מחזור קטלוניה?
Text Link
מבצע סבתא
Text Link
 | 
2.9.2020
 | 
2.9.2020

אחד בספטמבר הוא יום חג למערכת החינוך בישראל, בייחוד לתלמידי כיתות א', שיפתחו ספר ומחברת וילמדו קרוא וכתוב. במהלך שנת הלימודים ילמדו הילדים צלילים, הברות, עיצורים וניקוד ואת השוני בין הכתוב לבין הדיבור והקריאה. לא רק ילדים רוכשים בכיתות הלימוד את המיומנות הזו, אלא גם עולים חדשים בוגרים. כל עולה חדש מכיר את תחושת הזרות ואת חוסר האונים הנובעים מאי-ידיעת עברית, ואפילו עולים שמכירים את השפה מהתנ"ך מתקשים בדיבור. הסיפור הבא יכול להמחיש זאת: עולה חדש עלה לאוטובוס וביקש לדעת: "בכמה ממון הכרטיס?" ענה לו הנהג: "בִּתְרֵי זוּזֵי."

שנים אחדות לאחר קום המדינה יסד משרד העלייה והקליטה את האולפנים כדי להקל על העולים החדשים את השתלבותם בחיי היום-יום בארץ. האולפנים הוקמו בכל רחבי הארץ: בערים, בקיבוצים, במושבים ובמעברות, ומטרתם העיקרית הייתה להקנות לעולים את השפה העברית.

זו לא הייתה מטרתם היחידה. מטרה נוספת הייתה יצירת תחושת זהות משותפת בין העולים שהגיעו באותן שנים לישראל מארצות רבות: פולין, גרמניה, הונגריה, רומניה, בולגריה, טורקיה, תוניסיה, מרוקו, לוב, עיראק, סוריה, לבנון, איראן ועוד. כאשר העולים התקבצו יחד כדי ללמוד עברית, החלה להירקם ביניהם תחושת זהות משותפת שגישרה על פערי התרבות.

המפגש בין מורי האולפן לתלמידיהם לא תמיד היה קל ומסביר פנים. תרמו לכך הבדלי התרבות העמוקים בין המורים ילידי הארץ ובין ציבור העולים קשי היום, שהיו טרודים בדאגות רבות לאין-ספור ולא היו רגילים למציאות שבה יהודים אינם מיעוט נרדף, אלא עם מתחדש במדינתו. אין זה סוד כי למבוגרים קשה יותר לקלוט שפה חדשה, אלא שאי-ידיעת השפה עוררה קשיים גם במציאת עבודה ודיור קבע, קשיים בהתמצאות ועוד. על השנה שבה ישב באולפן ולמד עברית סיפר הסופר אפרים קישון: "אני לא התנפלתי על העברית בשמחה, אלא מתוך ייאוש. הייתי מוכרח להציל את עצמי מגורלו המר של המהגר הנצחי".

כתיבה: מירב הנקין
הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית