"השבת הזאת הייתה מלאת מאורעות, יום היסטורי בתולדות היהודים: הוכרזה מדינת ישראל ומיד הכירו בה אמריקה ועוד 38 ארצות". כך תיאר מנחם צבי קדרי, יליד הונגריה, סטודנט באוניברסיטה העברית ולימים פרופסור לבלשנות עברית וחתן פרס ישראל, כיצד קיבלו בירושלים את הידיעה על הכרזת המדינה. קדרי הצעיר, אז בן 23, מיהר כמובן להתכונן לבאות: "אולם, שתי פנים למטבע: צבאות ארצות ערב התחילו בפלישה מכל הכיוונים וכבר יש תוצאות מרות לפלישתם: כמה נקודות יישוב נכבשו על ידם… בגוש עציון נסתיים הקרב כליל. כל הגוש נכבש ולוחמיו נלקחו בשבי. הוי, עמל בן עשר שנים עלה כאן בתוהו! שלוש נקודות של הקיבוץ הדתי, שאליהן היו נשואות עיני הנוער בגולה, נמחו מעל פני המפה… אוי, מה היה לנו!".

עם הכרזת המדינה החלו הקרבות בירושלים ולאחר כחודש נפל הרובע היהודי בידי הירדנים. ב-11 ביוני פרסם מפקד ההגנה כרוז שמודה לתושבי ירושלים על עמידתם האיתנה: "נשאתם בראש מורם את מכות הגורל שההרעשה הברברית של האויב קצרה את קצירה האיום בין הנפשות היקרות לכם מכן, סבלתם בשקט את הלילות ללא שינה, את המחסור במים ואת מנות האוכל הקצובות".

הכרוז שנכתב בהפוגה שבין הקרבות קרא לתושבים לא לחזור לשגרה אלא להמשיך לחזק את העיר: "עשו את המלאכה כפי שעשיתם אותה עד עתה מתוך משמעת, ללא פריקת עול, ללא אשליות".