בימי ראשית המדינה, בטרם ימי זיקוקי הדי-נור והופעות כוכבי הבידור, תהו מקימיה כיצד להנחיל לעם ישראל את יום העצמאות. ב-1952 חיבר הסופר אהרון מגד את "הגדת עצמאות", סיפור מעשה הקמת המדינה, במתכונת הגדה של פסח. ההגדה נפתחה במשפט "הנני מוכן ומזומן לספר עלילות מלחמת השחרור, בה גברנו על אויבינו וכבשנו את ארצנו...". בהמשך ההגדה, אשר נדפסה בעשרת אלפים עותקים, שהיו מיועדים להיות מחולקים לחיילי צה"ל, מסופר על העליות הראשונות, החלטת החלוקה, רצח מחלקת הל"ה, המצור על ירושלים ואירועים נוספים. ההגדה הדגישה את כוחם של צה"ל, והופיע בה המשפט הבא "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכולנו לו, כי אם על ידי צבא הגנה לישראל". משפט זה הכעיס את הרבנים הראשיים לישראל, ובלחצם ובלחץ הרבנות הצבאית נגנזה ההגדה ולא חולקה לחיילים.
בימי ראשית המדינה, בטרם ימי זיקוקי הדי-נור והופעות כוכבי הבידור, תהו מקימיה כיצד להנחיל לעם ישראל את יום העצמאות. ב-1952 חיבר הסופר אהרון מגד את "הגדת עצמאות", סיפור מעשה הקמת המדינה, במתכונת הגדה של פסח. ההגדה נפתחה במשפט "הנני מוכן ומזומן לספר עלילות מלחמת השחרור, בה גברנו על אויבינו וכבשנו את ארצנו...". בהמשך ההגדה, אשר נדפסה בעשרת אלפים עותקים, שהיו מיועדים להיות מחולקים לחיילי צה"ל, מסופר על העליות הראשונות, החלטת החלוקה, רצח מחלקת הל"ה, המצור על ירושלים ואירועים נוספים. ההגדה הדגישה את כוחם של צה"ל, והופיע בה המשפט הבא "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכולנו לו, כי אם על ידי צבא הגנה לישראל". משפט זה הכעיס את הרבנים הראשיים לישראל, ובלחצם ובלחץ הרבנות הצבאית נגנזה ההגדה ולא חולקה לחיילים.
כתיבה: אלעד הופר; משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
בימי ראשית המדינה, בטרם ימי זיקוקי הדי-נור והופעות כוכבי הבידור, תהו מקימיה כיצד להנחיל לעם ישראל את יום העצמאות. ב-1952 חיבר הסופר אהרון מגד את "הגדת עצמאות", סיפור מעשה הקמת המדינה, במתכונת הגדה של פסח. ההגדה נפתחה במשפט "הנני מוכן ומזומן לספר עלילות מלחמת השחרור, בה גברנו על אויבינו וכבשנו את ארצנו...". בהמשך ההגדה, אשר נדפסה בעשרת אלפים עותקים, שהיו מיועדים להיות מחולקים לחיילי צה"ל, מסופר על העליות הראשונות, החלטת החלוקה, רצח מחלקת הל"ה, המצור על ירושלים ואירועים נוספים. ההגדה הדגישה את כוחם של צה"ל, והופיע בה המשפט הבא "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכולנו לו, כי אם על ידי צבא הגנה לישראל". משפט זה הכעיס את הרבנים הראשיים לישראל, ובלחצם ובלחץ הרבנות הצבאית נגנזה ההגדה ולא חולקה לחיילים.
.svg)
.svg){kind=small}
