אחת ממטרות התנועה הציונית הייתה לחבר את הילדים ואת בני הנוער לארץ ישראל ולתרבות העברית החדשה. כך הפך ט"ו בשבט, יום משני בחשיבותו בלוח השנה המסורתי, לנקודת ציון רבת משמעות בלוח השנה העברי החדש בארץ ישראל. ביום זה העלו על נס את השיבה של העם אל הטבע, את ההתיישבות בארץ ישראל ואת החינוך העברי. כל זאת באמצעות תהלוכות נטיעות, נשפים ומבצעי גיוס תרומות עבור הקרן הקיימת.
גלוית שנה טובה משנת 1910 מתארת את ט"ו בשבט בראשון לציון: בציור נראים ילדים קוטפים ואוספים פירות ארץ ישראליים כמו חרובים ורימונים. הגלויה נועדה להביא ליהודי הגולה את מראות היישוב החדש ולחבר אותם ליהודי ארץ ישראל.
ט"ו בשבט סייע לקידום מטרות נוספות לטובת היישוב העברי: בשנת 1914 הוקדש הנשף המרכזי והחגיגי של ט"ו בשבט ביפו לתמיכה בשפה העברית. בשנת 1920 הוקדשה החגיגה לחיילי הגדודים העבריים ששהו בארץ. בנוסף, נערכה התרמה למען הקורבנות היהודיים של הפרעות במלחמת האזרחים בברית המועצות. באופן דומה בשנת 1947 הוקדש נשף ט"ו בשבט למבצע התרמה למען משפחות של אסירי המחתרות.
אחת ממטרות התנועה הציונית הייתה לחבר את הילדים ואת בני הנוער לארץ ישראל ולתרבות העברית החדשה. כך הפך ט"ו בשבט, יום משני בחשיבותו בלוח השנה המסורתי, לנקודת ציון רבת משמעות בלוח השנה העברי החדש בארץ ישראל. ביום זה העלו על נס את השיבה של העם אל הטבע, את ההתיישבות בארץ ישראל ואת החינוך העברי. כל זאת באמצעות תהלוכות נטיעות, נשפים ומבצעי גיוס תרומות עבור הקרן הקיימת.
גלוית שנה טובה משנת 1910 מתארת את ט"ו בשבט בראשון לציון: בציור נראים ילדים קוטפים ואוספים פירות ארץ ישראליים כמו חרובים ורימונים. הגלויה נועדה להביא ליהודי הגולה את מראות היישוב החדש ולחבר אותם ליהודי ארץ ישראל.
ט"ו בשבט סייע לקידום מטרות נוספות לטובת היישוב העברי: בשנת 1914 הוקדש הנשף המרכזי והחגיגי של ט"ו בשבט ביפו לתמיכה בשפה העברית. בשנת 1920 הוקדשה החגיגה לחיילי הגדודים העבריים ששהו בארץ. בנוסף, נערכה התרמה למען הקורבנות היהודיים של הפרעות במלחמת האזרחים בברית המועצות. באופן דומה בשנת 1947 הוקדש נשף ט"ו בשבט למבצע התרמה למען משפחות של אסירי המחתרות.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
אחת ממטרות התנועה הציונית הייתה לחבר את הילדים ואת בני הנוער לארץ ישראל ולתרבות העברית החדשה. כך הפך ט"ו בשבט, יום משני בחשיבותו בלוח השנה המסורתי, לנקודת ציון רבת משמעות בלוח השנה העברי החדש בארץ ישראל. ביום זה העלו על נס את השיבה של העם אל הטבע, את ההתיישבות בארץ ישראל ואת החינוך העברי. כל זאת באמצעות תהלוכות נטיעות, נשפים ומבצעי גיוס תרומות עבור הקרן הקיימת.
גלוית שנה טובה משנת 1910 מתארת את ט"ו בשבט בראשון לציון: בציור נראים ילדים קוטפים ואוספים פירות ארץ ישראליים כמו חרובים ורימונים. הגלויה נועדה להביא ליהודי הגולה את מראות היישוב החדש ולחבר אותם ליהודי ארץ ישראל.
ט"ו בשבט סייע לקידום מטרות נוספות לטובת היישוב העברי: בשנת 1914 הוקדש הנשף המרכזי והחגיגי של ט"ו בשבט ביפו לתמיכה בשפה העברית. בשנת 1920 הוקדשה החגיגה לחיילי הגדודים העבריים ששהו בארץ. בנוסף, נערכה התרמה למען הקורבנות היהודיים של הפרעות במלחמת האזרחים בברית המועצות. באופן דומה בשנת 1947 הוקדש נשף ט"ו בשבט למבצע התרמה למען משפחות של אסירי המחתרות.