בארצות ערב היו לחנוכה שמות רבים ומנהגים שונים. בסוריה נקרא החג ”עיד אלשעלה" (חג האבוקה). ילדי דמשק היהודים התחפשו ללוחמים חשמונאים, והמבוגרים הכינו ארוחה לעניים בכיכר המרכזית. בכורדיסטאן נקרא החג "אידת שרעאי" (חג הנרות) ונהגו לשרוף בובה של אנטיוכוס, ובתימן נקרא החג ”עיד אלסרג‘" (חג האורות).

​

בארץ ישראל של ימי המנדט נחגג חנוכה בדרך אחרת – בנשפים ומסיבות. בשנת 1928 הוזמנו תושבי ראשון-לציון לנשף חנוכה בתיאטרון "נעמן". על הפרק: ריקודים עד אור הבוקר בהשתתפות "ג'ז בנד מובחר" ופרסים יקרי ערך למסכות ותלבושות היסטוריות. בשנת 1931 חגגו בתל אביב את סיום החנוכה ב"נשף ריקודים גרנדיוזי" שכלל הופעות של תזמורת ג'ז ושל הקוסם שרל קרבו. בשנת 1933 הוזמן הציבור לנשף חנוכה עם הופעת ג'ז של להקת "לבנון" מהקלוב הכחול והופעה של "האמנים המפורסמים בארץ".

‍