133 שנה להולדת בן גוריון
ב-10 בספטמבר 1952 נחתם הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה המערבית. במסגרת ההסכם הכירה גרמניה באחריותה לפשעי הנאצים כלפי היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, והתחייבה לתשלום פיצויים לעם היהודי.
הסכם השילומים הסעיר את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. כשנודע על נכונות גרמנית לתשלום פיצויים ליהודים, הכריז מוריץ גולדשמידט, ממנהיגי יהודי גרמניה, שיהדות גרמניה לא תצטרף לדרישת הקונגרס היהודי העולמי להכרה קולקטיבית של העם הגרמני באשמתו בשואה. זאת כיוון שהיוזמה להכרזה זו לא הייתה של קנצלר גרמניה, קונרד אדנאואר. בעיתון "חרות": קראו למשאל עם על המגע עם יורשי הנאצים, ובאגודת הסופרים נערכה אסיפה בה נאמר: "אל נבוא במו"מ עם גרמניה העקובה מדם מיליוני אחינו". לעומת זאת, בן גוריון צידד בהתקרבות בין ישראל לגרמניה המערבית וקידם את המשא ומתן על הסכם הפיצויים. ביומנו הוא הצדיק את ההסכם וכתב: "אנו דרוכים לא לקראת הדברים שקרו לנו, אלא לקראת הדברים שאנחנו נתבעים לעשות".
133 שנה להולדת בן גוריון
ב-10 בספטמבר 1952 נחתם הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה המערבית. במסגרת ההסכם הכירה גרמניה באחריותה לפשעי הנאצים כלפי היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, והתחייבה לתשלום פיצויים לעם היהודי.
הסכם השילומים הסעיר את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. כשנודע על נכונות גרמנית לתשלום פיצויים ליהודים, הכריז מוריץ גולדשמידט, ממנהיגי יהודי גרמניה, שיהדות גרמניה לא תצטרף לדרישת הקונגרס היהודי העולמי להכרה קולקטיבית של העם הגרמני באשמתו בשואה. זאת כיוון שהיוזמה להכרזה זו לא הייתה של קנצלר גרמניה, קונרד אדנאואר. בעיתון "חרות": קראו למשאל עם על המגע עם יורשי הנאצים, ובאגודת הסופרים נערכה אסיפה בה נאמר: "אל נבוא במו"מ עם גרמניה העקובה מדם מיליוני אחינו". לעומת זאת, בן גוריון צידד בהתקרבות בין ישראל לגרמניה המערבית וקידם את המשא ומתן על הסכם הפיצויים. ביומנו הוא הצדיק את ההסכם וכתב: "אנו דרוכים לא לקראת הדברים שקרו לנו, אלא לקראת הדברים שאנחנו נתבעים לעשות".
כתיבה: אלעד הופר משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
133 שנה להולדת בן גוריון
ב-10 בספטמבר 1952 נחתם הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה המערבית. במסגרת ההסכם הכירה גרמניה באחריותה לפשעי הנאצים כלפי היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, והתחייבה לתשלום פיצויים לעם היהודי.
הסכם השילומים הסעיר את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. כשנודע על נכונות גרמנית לתשלום פיצויים ליהודים, הכריז מוריץ גולדשמידט, ממנהיגי יהודי גרמניה, שיהדות גרמניה לא תצטרף לדרישת הקונגרס היהודי העולמי להכרה קולקטיבית של העם הגרמני באשמתו בשואה. זאת כיוון שהיוזמה להכרזה זו לא הייתה של קנצלר גרמניה, קונרד אדנאואר. בעיתון "חרות": קראו למשאל עם על המגע עם יורשי הנאצים, ובאגודת הסופרים נערכה אסיפה בה נאמר: "אל נבוא במו"מ עם גרמניה העקובה מדם מיליוני אחינו". לעומת זאת, בן גוריון צידד בהתקרבות בין ישראל לגרמניה המערבית וקידם את המשא ומתן על הסכם הפיצויים. ביומנו הוא הצדיק את ההסכם וכתב: "אנו דרוכים לא לקראת הדברים שקרו לנו, אלא לקראת הדברים שאנחנו נתבעים לעשות".
.svg)
.svg){kind=small}
