ב-2 בנובמבר 1917 פרסמה ממשלת בריטניה מכתב מאת הלורד ארתור ג'יימס בלפור אל הלורד ליונל וולטר רוטשילד (נשיא הכבוד של ההסתדרות הציונית בבריטניה) ובו ההצהרה כי "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל...". לנוסח הסופי והמוכר של ההצהרה כפי שפורסמה קדמו כמה טיוטות, ובהן מחיקות ותיקונים המספקים הצצה מעניינת לתפיסות השונות של יהודים ולא יהודים ביחס לכינון הבית הלאומי בארץ ישראל.
ביולי 1917 הגיש ד"ר חיים וייצמן ללורד בלפור טיוטה להצהרה מדינית המכירה בארץ ישראל כארצו של העם היהודי ובזכותו של העם היהודי להקים בה מדינה. הניסוח הראשוני נראה לבלפור מפורט ומתחייב מדי. במקומו הציע בלפור נוסח מרוכך ותמציתי בו נכתב שממשלת הוד מלכותו תשתדל להקל על המאמצים לבנות בית לאומי בארץ ישראל. גורמים נוספים נדרשו להגיב לנושא, בהם חברי הקבינט הבריטי, אשר ביקשו לכנות את העם היהודי "הגזע היהודי". סר פיליפ מגנוס (רב ופוליטיקאי בריטי) ביקש לציין שהזכויות האזרחיות של יהודים בכל ארצות מגוריהם לא ייפגעו. כמו כן דרש לציין שזכויות הערבים המתגוררים בארץ ישראל לא ישתנו. ההצהרה המשיכה לעבור עוד כמה גלגולים עד לנוסחה הסופי. לאחר פרסום ההצהרה מסר הלורד רוטשילד את המכתב הרשמי למוזיאון הבריטי.
.jpg)
ב-2 בנובמבר 1917 פרסמה ממשלת בריטניה מכתב מאת הלורד ארתור ג'יימס בלפור אל הלורד ליונל וולטר רוטשילד (נשיא הכבוד של ההסתדרות הציונית בבריטניה) ובו ההצהרה כי "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל...". לנוסח הסופי והמוכר של ההצהרה כפי שפורסמה קדמו כמה טיוטות, ובהן מחיקות ותיקונים המספקים הצצה מעניינת לתפיסות השונות של יהודים ולא יהודים ביחס לכינון הבית הלאומי בארץ ישראל.
ביולי 1917 הגיש ד"ר חיים וייצמן ללורד בלפור טיוטה להצהרה מדינית המכירה בארץ ישראל כארצו של העם היהודי ובזכותו של העם היהודי להקים בה מדינה. הניסוח הראשוני נראה לבלפור מפורט ומתחייב מדי. במקומו הציע בלפור נוסח מרוכך ותמציתי בו נכתב שממשלת הוד מלכותו תשתדל להקל על המאמצים לבנות בית לאומי בארץ ישראל. גורמים נוספים נדרשו להגיב לנושא, בהם חברי הקבינט הבריטי, אשר ביקשו לכנות את העם היהודי "הגזע היהודי". סר פיליפ מגנוס (רב ופוליטיקאי בריטי) ביקש לציין שהזכויות האזרחיות של יהודים בכל ארצות מגוריהם לא ייפגעו. כמו כן דרש לציין שזכויות הערבים המתגוררים בארץ ישראל לא ישתנו. ההצהרה המשיכה לעבור עוד כמה גלגולים עד לנוסחה הסופי. לאחר פרסום ההצהרה מסר הלורד רוטשילד את המכתב הרשמי למוזיאון הבריטי.
כתיבה: אלעד הופר, משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
ב-2 בנובמבר 1917 פרסמה ממשלת בריטניה מכתב מאת הלורד ארתור ג'יימס בלפור אל הלורד ליונל וולטר רוטשילד (נשיא הכבוד של ההסתדרות הציונית בבריטניה) ובו ההצהרה כי "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל...". לנוסח הסופי והמוכר של ההצהרה כפי שפורסמה קדמו כמה טיוטות, ובהן מחיקות ותיקונים המספקים הצצה מעניינת לתפיסות השונות של יהודים ולא יהודים ביחס לכינון הבית הלאומי בארץ ישראל.
ביולי 1917 הגיש ד"ר חיים וייצמן ללורד בלפור טיוטה להצהרה מדינית המכירה בארץ ישראל כארצו של העם היהודי ובזכותו של העם היהודי להקים בה מדינה. הניסוח הראשוני נראה לבלפור מפורט ומתחייב מדי. במקומו הציע בלפור נוסח מרוכך ותמציתי בו נכתב שממשלת הוד מלכותו תשתדל להקל על המאמצים לבנות בית לאומי בארץ ישראל. גורמים נוספים נדרשו להגיב לנושא, בהם חברי הקבינט הבריטי, אשר ביקשו לכנות את העם היהודי "הגזע היהודי". סר פיליפ מגנוס (רב ופוליטיקאי בריטי) ביקש לציין שהזכויות האזרחיות של יהודים בכל ארצות מגוריהם לא ייפגעו. כמו כן דרש לציין שזכויות הערבים המתגוררים בארץ ישראל לא ישתנו. ההצהרה המשיכה לעבור עוד כמה גלגולים עד לנוסחה הסופי. לאחר פרסום ההצהרה מסר הלורד רוטשילד את המכתב הרשמי למוזיאון הבריטי.
.svg)
.svg){kind=small}
