השבוע לפני 74 שנה אירע ליל הגשרים, שבמהלכו פוצצו לוחמי פלמ"ח 11 גשרים ברחבי הארץ. תשעה גשרים פוצצו בהצלחה, ואחד ניזוק קשה, אך הפיצוץ של גשר א-זיב (אכזיב) הסתיים בכי רע: 14 לוחמים, ובהם מפקד המבצע יחיעם ויץ (שעל שמו נקרא קיבוץ יחיעם), נהרגו.

זהרה לביטוב השתתפה בפיצוץ גשר א-זיב ונפצעה בעינה כאשר קליע של חייל בריטי גרם להתפוצצות מטעני הנפץ. זהרה האמיצה הצליחה לנוס לקיבוץ מצובה הסמוך ו"התחפשה" לאימו של אחד מילדי בית הילדים. התרמית הצליחה, ואף שפציעתה הייתה ניכרת, הבריטים לא עצרו אותה.

לאחר מות ארוסה, שמואל קופמן, בתאונת אימונים בפלמ"ח, נסעה זהרה לארצות הברית ושם החלה ללמוד רפואה. עם פרוץ מלחמת העצמאות עזבה את לימודיה והצטרפה לקורס טיס של חיל האוויר בקליפורניה בהדרכת טדי קולק (לימים ראש עיריית ירושלים). בתום הקורס שבה זהרה לארץ כטייסת בחיל האוויר הישראלי. היא מונתה לתפקיד סגן מפקד טיסה ושימשה טייסת תובלה. כטייסת היה תפקידה לשמור על קשר עם נקודות התיישבות מבודדות שהגישה היחידה אליהן הייתה דרך האוויר.

למרבה הצער, זהרה לא האריכה ימים. ב-3 באוגוסט 1948, במהלך טיסה שגרתית מירושלים לתל-אביב, התרסק המטוס שטסה בו בעקבות תקלה טכנית. הראשונה שהגיעה אל המטוס המרוסק הייתה רות דיין. היא פינתה אותה לביתהחולים שערי צדק, אך בדרך לשם נפטרה.

דמותה המרשימה של זהרה זכתה להנצחה בספרים, במחזות ואף נקרא רחוב על שמה. שנים רבות לא שירתו נשים כטייסות בחיל האויר הישראלי אולם כיום טסות בחיל האוויר באופן פעיל יותר מ־40 קצינות בסדיר ובמילואים, מהן חמש טייסות מטוסי קרב ועשרים נווטות קרב.