חשבתם שאליעזר בן יהודה החייה לבדו את השפה העברית? היו לו שותפות חשובות למפעל המדהים: הגננות בגני הילדים. אליעזר בן יהודה הבין היטב שהנחלת השפה העברית תלויה בחינוך מגיל צעיר. לכן הוא הוציא את "עיתון קטן", עיתון לילדים, ודאג (ללא הצלחה) שבנו איתמר ידבר רק בעברית. בן יהודה לא פעל לבד במערכה. במקביל לפועלו הגננות הראשונות אסתר שפירא, לאה מזי"א-ניימן, יהודית אייזנברג- הררי, ואלישבע גיסין-שרויט-אפרתי חינכו לדיבור ומשחק בעברית.
מי שהביאה את הגנים לארץ ישראל היתה "חברת עזרה של יהודי גרמניה". המודל החינוכי הגיע מברלין מסמינר פסטלוצי-פרובל. בתחילה מטרת גן הילדים היתה להכין את הילדים לכיתה א'. לאחר מכן מטרת הגן התחלפה ללימוד בדגש על משחק ושירה. שיטת ההוראה הייתה "עברית בעברית" - לימוד השפה כשפת אם.
אולם היו שסירבו לשתף פעולה עם המיזם. אנשי היישוב החרדי הישן התנגדו לגנים העבריים. בכרוז שנתלה בירושלים ב- 1902 נכתב: "ולא יהינו למוסרם לידי מנהיגי הגן הילדים, ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרעינו עד עולם".
למרות ההתנגדויות דור הילדים הראשון שגדל בארץ למד עברית מפי הגננות, חזר הביתה ולימד עברית את הוריו. על כך כתב ד"ר מנחם ברונשטיין: "וראויה הגננת האלמונית ששמה ייחרת בדפתרי בוניה-מקימיה ונושאי רוחה של ארץ ישראל כשמותיהם של אלה שדאגו להקמתה".
חשבתם שאליעזר בן יהודה החייה לבדו את השפה העברית? היו לו שותפות חשובות למפעל המדהים: הגננות בגני הילדים. אליעזר בן יהודה הבין היטב שהנחלת השפה העברית תלויה בחינוך מגיל צעיר. לכן הוא הוציא את "עיתון קטן", עיתון לילדים, ודאג (ללא הצלחה) שבנו איתמר ידבר רק בעברית. בן יהודה לא פעל לבד במערכה. במקביל לפועלו הגננות הראשונות אסתר שפירא, לאה מזי"א-ניימן, יהודית אייזנברג- הררי, ואלישבע גיסין-שרויט-אפרתי חינכו לדיבור ומשחק בעברית.
מי שהביאה את הגנים לארץ ישראל היתה "חברת עזרה של יהודי גרמניה". המודל החינוכי הגיע מברלין מסמינר פסטלוצי-פרובל. בתחילה מטרת גן הילדים היתה להכין את הילדים לכיתה א'. לאחר מכן מטרת הגן התחלפה ללימוד בדגש על משחק ושירה. שיטת ההוראה הייתה "עברית בעברית" - לימוד השפה כשפת אם.
אולם היו שסירבו לשתף פעולה עם המיזם. אנשי היישוב החרדי הישן התנגדו לגנים העבריים. בכרוז שנתלה בירושלים ב- 1902 נכתב: "ולא יהינו למוסרם לידי מנהיגי הגן הילדים, ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרעינו עד עולם".
למרות ההתנגדויות דור הילדים הראשון שגדל בארץ למד עברית מפי הגננות, חזר הביתה ולימד עברית את הוריו. על כך כתב ד"ר מנחם ברונשטיין: "וראויה הגננת האלמונית ששמה ייחרת בדפתרי בוניה-מקימיה ונושאי רוחה של ארץ ישראל כשמותיהם של אלה שדאגו להקמתה".
כתיבה: אלעד הופר משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
חשבתם שאליעזר בן יהודה החייה לבדו את השפה העברית? היו לו שותפות חשובות למפעל המדהים: הגננות בגני הילדים. אליעזר בן יהודה הבין היטב שהנחלת השפה העברית תלויה בחינוך מגיל צעיר. לכן הוא הוציא את "עיתון קטן", עיתון לילדים, ודאג (ללא הצלחה) שבנו איתמר ידבר רק בעברית. בן יהודה לא פעל לבד במערכה. במקביל לפועלו הגננות הראשונות אסתר שפירא, לאה מזי"א-ניימן, יהודית אייזנברג- הררי, ואלישבע גיסין-שרויט-אפרתי חינכו לדיבור ומשחק בעברית.
מי שהביאה את הגנים לארץ ישראל היתה "חברת עזרה של יהודי גרמניה". המודל החינוכי הגיע מברלין מסמינר פסטלוצי-פרובל. בתחילה מטרת גן הילדים היתה להכין את הילדים לכיתה א'. לאחר מכן מטרת הגן התחלפה ללימוד בדגש על משחק ושירה. שיטת ההוראה הייתה "עברית בעברית" - לימוד השפה כשפת אם.
אולם היו שסירבו לשתף פעולה עם המיזם. אנשי היישוב החרדי הישן התנגדו לגנים העבריים. בכרוז שנתלה בירושלים ב- 1902 נכתב: "ולא יהינו למוסרם לידי מנהיגי הגן הילדים, ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרעינו עד עולם".
למרות ההתנגדויות דור הילדים הראשון שגדל בארץ למד עברית מפי הגננות, חזר הביתה ולימד עברית את הוריו. על כך כתב ד"ר מנחם ברונשטיין: "וראויה הגננת האלמונית ששמה ייחרת בדפתרי בוניה-מקימיה ונושאי רוחה של ארץ ישראל כשמותיהם של אלה שדאגו להקמתה".
.svg)
.svg){kind=small}
