העימות הטלוויזיוני הראשון בישראל נערך ב-13 במאי 1977, יומיים לפני הבחירות לכנסת התשיעית. בעימות השתתפו יו"ר מפלגת העבודה שמעון פרס ויו"ר הליכוד מנחם בגין. בכניסה לבניין חברת "טלעד" בירושלים המתינו בהתרגשות לפני העימות כמאתיים כתבים וצלמים מהארץ והעולם. סקר שנערך לאחר העימות העלה כי לדעת רוב הציבור אף אחד משני המועמדים לא ניצח. ובכל זאת, מקובל להניח שלעימות הייתה השפעה על תוצאות הבחירות המציינות את "המהפך" הראשון בתולדות מדינת ישראל. מנחם בגין, יו"ר הליכוד, נבחר לראשות הממשלה לאחר שנים רבות בהן שלטו מפלגות הפועלים במוסדות המדינה.
במהלך העימות התייחס בגין למחדל מלחמת יום הכיפורים. יו"ר הליכוד אמר כי מפלגתו "לא שחררה את משה דיין מאחריות" על המחדל, אף כי לדבריו "התנגדנו להתקפה הבלתי מרוסנת נגד דיין". לדעתו האשמים במחדל הם "חברי המטבח של גולדה. חברי כנסת כמו אלון וגלילי אשמים בדיוק כמו דיין. הם קיבלו בעשרה ימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים את כל המידע המודיעיני 'וקראו' אותו לא נכון, בדיוק כפי שהאויב רצה ש'יקראו' אותו". בדבריו הכין בגין את הקרקע לכניסת דיין לממשלה, וציין את דיין כ"איש צבא אמיץ בשדה הקרב אבל הססן במדיניות". לדעתו "הוא שגה בכך שלא גייס את המילואים בזמן. הוא יודע זאת ויודע שלא יוכל להיות שוב שר הביטחון". ואכן, בממשלת בגין מונה דיין לא לשר ביטחון אלא לשר החוץ.