לקראת סיום המנדט הבריטי, היה שיעורם של יוצאי עדות המזרח 20 אחוז בלבד מאוכלוסיית היישוב היהודי הארץ. כדי לתת ביטוי וקול לדעתם, החליטו יוצאי עדות המזרח להוציא ביטאון משל עצמם: "המזרח – ביטאון ליהדות הספרדית ובני עדות-המזרח". הגיליון הראשון ראה אור ביוני 1942. תחילה נדפס פעמיים בחודש, אך החל במרץ 1944 הפך לשבועון. כתב-העת "המזרח" עסק בהרחבה במתרחש ביישוב העברי בארץ ישראל ובתנועה הציונית, ולאחר הקמת המדינה עסק הביטאון בענייני מדינת ישראל, תוך בחינה של מקומם של הספרדים בתוכה, ומצב יחסי אשכנזים-ספרדים בחברה.
העורך הראשי של כתב-העת היה אליהו אלישר, שהיה נשיא ועד עדת הספרדים בירושלים, וחבר הכנסת הראשונה והשנייה. את ההסבר להקמת הביטאון כתב אלישר בגליונו הראשון: "במשך שנים על שנים חייתה היהדות הספרדית בא"י, מבלי ביטאון מיוחד משלה, שיבטא את דעותיה ויביע את משאלותיה... לא ייתכן ולא יקום האיחוד, בטרם יזכו כל חלקי היישוב בשוויון מלא". עם צאת גיליונו ה-14 שינה הביטאון את שמו ל"הד המזרח".
הגיליון האחרון של כתב העת יצא לאור ביולי 1951. גיליון זה העלה על נס את האפליה שחשו בני עדות המזרח, שמונה שנים לפני אירועי ואדי סאליב: "עובדה היא שבמדינת ישראל קיימות הפליות עדתיות. קיימת גם 'הגמוניה אשכנזית'... יש חוגים רחבים אשר רואים בדאגה את התרבותו של השבט הספרדי-מזרחי בארץ ויש בודדים אשר מעיזים לכתוב על הדרכים שיש לאחוז בכדי למנוע שרוב כזה יטביע חותמו על המדינה כולה".
.png)
לקראת סיום המנדט הבריטי, היה שיעורם של יוצאי עדות המזרח 20 אחוז בלבד מאוכלוסיית היישוב היהודי הארץ. כדי לתת ביטוי וקול לדעתם, החליטו יוצאי עדות המזרח להוציא ביטאון משל עצמם: "המזרח – ביטאון ליהדות הספרדית ובני עדות-המזרח". הגיליון הראשון ראה אור ביוני 1942. תחילה נדפס פעמיים בחודש, אך החל במרץ 1944 הפך לשבועון. כתב-העת "המזרח" עסק בהרחבה במתרחש ביישוב העברי בארץ ישראל ובתנועה הציונית, ולאחר הקמת המדינה עסק הביטאון בענייני מדינת ישראל, תוך בחינה של מקומם של הספרדים בתוכה, ומצב יחסי אשכנזים-ספרדים בחברה.
העורך הראשי של כתב-העת היה אליהו אלישר, שהיה נשיא ועד עדת הספרדים בירושלים, וחבר הכנסת הראשונה והשנייה. את ההסבר להקמת הביטאון כתב אלישר בגליונו הראשון: "במשך שנים על שנים חייתה היהדות הספרדית בא"י, מבלי ביטאון מיוחד משלה, שיבטא את דעותיה ויביע את משאלותיה... לא ייתכן ולא יקום האיחוד, בטרם יזכו כל חלקי היישוב בשוויון מלא". עם צאת גיליונו ה-14 שינה הביטאון את שמו ל"הד המזרח".
הגיליון האחרון של כתב העת יצא לאור ביולי 1951. גיליון זה העלה על נס את האפליה שחשו בני עדות המזרח, שמונה שנים לפני אירועי ואדי סאליב: "עובדה היא שבמדינת ישראל קיימות הפליות עדתיות. קיימת גם 'הגמוניה אשכנזית'... יש חוגים רחבים אשר רואים בדאגה את התרבותו של השבט הספרדי-מזרחי בארץ ויש בודדים אשר מעיזים לכתוב על הדרכים שיש לאחוז בכדי למנוע שרוב כזה יטביע חותמו על המדינה כולה".
כתיבה: אלעד הופר משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
לקראת סיום המנדט הבריטי, היה שיעורם של יוצאי עדות המזרח 20 אחוז בלבד מאוכלוסיית היישוב היהודי הארץ. כדי לתת ביטוי וקול לדעתם, החליטו יוצאי עדות המזרח להוציא ביטאון משל עצמם: "המזרח – ביטאון ליהדות הספרדית ובני עדות-המזרח". הגיליון הראשון ראה אור ביוני 1942. תחילה נדפס פעמיים בחודש, אך החל במרץ 1944 הפך לשבועון. כתב-העת "המזרח" עסק בהרחבה במתרחש ביישוב העברי בארץ ישראל ובתנועה הציונית, ולאחר הקמת המדינה עסק הביטאון בענייני מדינת ישראל, תוך בחינה של מקומם של הספרדים בתוכה, ומצב יחסי אשכנזים-ספרדים בחברה.
העורך הראשי של כתב-העת היה אליהו אלישר, שהיה נשיא ועד עדת הספרדים בירושלים, וחבר הכנסת הראשונה והשנייה. את ההסבר להקמת הביטאון כתב אלישר בגליונו הראשון: "במשך שנים על שנים חייתה היהדות הספרדית בא"י, מבלי ביטאון מיוחד משלה, שיבטא את דעותיה ויביע את משאלותיה... לא ייתכן ולא יקום האיחוד, בטרם יזכו כל חלקי היישוב בשוויון מלא". עם צאת גיליונו ה-14 שינה הביטאון את שמו ל"הד המזרח".
הגיליון האחרון של כתב העת יצא לאור ביולי 1951. גיליון זה העלה על נס את האפליה שחשו בני עדות המזרח, שמונה שנים לפני אירועי ואדי סאליב: "עובדה היא שבמדינת ישראל קיימות הפליות עדתיות. קיימת גם 'הגמוניה אשכנזית'... יש חוגים רחבים אשר רואים בדאגה את התרבותו של השבט הספרדי-מזרחי בארץ ויש בודדים אשר מעיזים לכתוב על הדרכים שיש לאחוז בכדי למנוע שרוב כזה יטביע חותמו על המדינה כולה".
.svg)
.svg){kind=small}
