מנהגי ט"ו בשבט המוכרים ביותר הם אכילת פירות יבשים ונטיעת עצים (יוזמה של הסתדרות המורים משנת 1908), אבל מנהג קדום יותר הוא עריכת סדר ט"ו בשבט, מנהג שנפוץ במאה ה-18 בהשפעת קבלת האר"י.

אז מה עושים בסדר? אוכלים 30 סוגים של פירות יבשים ושותים ארבע כוסות יין המקבילים לארבע עונות השנה. לכוס הראשונה מוזגים יין לבן, והיא מסמלת את הסתיו ואת התחדשות הארץ. לכוס השנייה מוזגים מעט יין אדום והרבה יין לבן והיא מוקדשת לחורף ולעצי ארץ ישראל. בכוס השלישית כמות היין האדום גדולה יותר, והיא מסמלת את האביב. הכוס הרביעית מסמלת את הקיץ, העונה שבה השמש נמצאת בשיאה, וכולה יין אדום. בנוסף לאכילת הפירות ולשתיית ארבע הכוסות אומרים בסדר פסוקים המדמים את העצים לאדם ולעם ומקבילים את הצמיחה לשיבה לארץ (ונטעתים על אדמתם") ואת תחיית הטבע לתחיית העם היהודי ("כימי העץ כן ימי עמי").