בתחילת המאה ה-20 פעלה בארץ ישראל חברת 'עזרה של יהודי גרמניה' במטרה לקדם את התרבות הגרמנית בקרב יהודים מחוץ לגרמניה. חברת 'עזרה' הייתה זו שהקימה את מוסד הטכניקום בחיפה (כיום הטכניון). לפני 107 שנים הוחלט בחברה כי בטכניקום ילמדו בשפה הגרמנית ולא בעברית. החלטה זו הביאה לפתיחתה של 'מלחמת השפות'. עיתוני התקופה סערו סביב המאבק על השפה העברית: בעיתון 'האחדות' שהיה בעל קו סוציאליסטי נכתב כי בהחלטה זו "כרוכים דמורליזציה קולטורית, עלבון לאומי ופרובוקציה מדינית" וסנטו לעבר קברניטי חברת 'עזרה': "אם אחינו בני דת משה באים אלינו בשעה שכזו ומזכים אותנו בעל כורחנו במוסד גרמני חדש, אין זה אלא פרובוקציה מדינית כלפי היהדות העות'מנית".  

לא רק בארץ ישראל עסקו היהודים ב'מלחמת השפות' - גם בגרמניה עסקו בסיפור. בעיתון 'החרות' ציטטו את מה שפורסם בעניין בשבועון היהודי 'פרנקפורטר איזראליטישר פאמילינבלאט' "על הצד המגוחך והמעציב שבדבר, אם חברי הקורטוריום יחליטו כי שפת ההוראה בטכניקום תהיה השפה הגרמנית". בייחוד התפלא בעל המאמר על חברי ה'עזרה' "שבאים להרוס בידם האחת את מה שבנו במשך עשר שנים בידם השנייה".

במדור מכתבים בעיתון 'הצפירה', כתבו יהודים מבולגריה כי "בצימאון קוראים פה את כל הידיעות על מלחמת ההגנה של העברית שנלחמים אחינו בארץ ישראל... החלטת הקורטוריה של הפוליטכניקום בחיפה עוררה רעש והתמרמרות גדולה מאוד מאוד..." העיתון האנטי-ציוני 'לה לוז' ('האור') יצא גם הוא במאמר חריף נגד חברת 'עזרה', ובו השווה את ההחלטה בדבר שפת הלימוד בפוליטכניקום למשפט בייליס (עלילת דם כנגד מנחם מנדל בייליס, יהודי שהואשם ברצח הילד האוקראיני אנדריי יושצ'ינסקי).