חג החנוכה הוא אחד החגים האהובים על ילדי ישראל, ושירי ילדים רבים חוברו במהלך הדורות לכבוד החג. התבוננות על שירי החג מלמדת על המקום בו מצוי העם היהודי בכל דור ודור.
בעשור השני של המאה ה-20 הפך חנוכה ל"חג המכבים", והודגש מוטיב המלחמה של המעטים שגברו על הרבים. דוגמא לכך ניתן למצוא בשיר "ימי החנוכה" של אברהם אברונין: "האירו, הדליקו נרות חנוכה רבים! על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים". זוהי הגרסה העברית לשיר פרי עטו של המשורר הרוסי-יהודי מרדכי ריווסמן. דוגמה נוספת למוטיב הגבורה היא השיר "נרותיי הזעירים" שנכתב ביידיש על ידי העיתונאי והמשורר היידי מוריס רוזנפלד. ב-1913 נתפרסמה הגרסה העברית של השיר ובה נכתב: "נרותיי הזעירים מה רבו הסיפורים, לי ילאט האור, לי ילאט האור, על דמים וכישלונות, על תרועות של ניצחונות, על קרבות של דרור". מעניין לציין שרוזנפלד מחבר השיר על האור היה עיוור.
בתקופת השואה הודגש מוטיב חירות הרוח, במטרה לחזק את הילדים בגטאות. למשל בשיר "שימו שמן" של לוין קיפניס, שכתב גרסה עברית לשיר של מרדכי ריווסמן: "שימו שמן, שמן זית, נרות הדליקו, יהי אור בבית. אור לנו, דרור לנו, על כן נאירה, על כן נשירה..." מודגש הדרור וההשתחררות מעול יוון.
לאחר קום המדינה שוב השתנה סגנון של שירי החנוכה. השיר "באנו חושך לגרש" של אחת מחלוצות המחול בארץ, שרה לוי-תנאי, מתייחס לכוחו של העם כקולקטיב: "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן".
בשנות ה-80 נכתבו שירי חנוכה בעלי אופי אישי כמו "הנר שלי" של נתן יונתן או "הסביבון שלי" של לאה מנור, שמעמידים במרכז את השמחה הפרטית בחג ולא את הרעיונות הלאומיים שבו.
חג החנוכה הוא אחד החגים האהובים על ילדי ישראל, ושירי ילדים רבים חוברו במהלך הדורות לכבוד החג. התבוננות על שירי החג מלמדת על המקום בו מצוי העם היהודי בכל דור ודור.
בעשור השני של המאה ה-20 הפך חנוכה ל"חג המכבים", והודגש מוטיב המלחמה של המעטים שגברו על הרבים. דוגמא לכך ניתן למצוא בשיר "ימי החנוכה" של אברהם אברונין: "האירו, הדליקו נרות חנוכה רבים! על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים". זוהי הגרסה העברית לשיר פרי עטו של המשורר הרוסי-יהודי מרדכי ריווסמן. דוגמה נוספת למוטיב הגבורה היא השיר "נרותיי הזעירים" שנכתב ביידיש על ידי העיתונאי והמשורר היידי מוריס רוזנפלד. ב-1913 נתפרסמה הגרסה העברית של השיר ובה נכתב: "נרותיי הזעירים מה רבו הסיפורים, לי ילאט האור, לי ילאט האור, על דמים וכישלונות, על תרועות של ניצחונות, על קרבות של דרור". מעניין לציין שרוזנפלד מחבר השיר על האור היה עיוור.
בתקופת השואה הודגש מוטיב חירות הרוח, במטרה לחזק את הילדים בגטאות. למשל בשיר "שימו שמן" של לוין קיפניס, שכתב גרסה עברית לשיר של מרדכי ריווסמן: "שימו שמן, שמן זית, נרות הדליקו, יהי אור בבית. אור לנו, דרור לנו, על כן נאירה, על כן נשירה..." מודגש הדרור וההשתחררות מעול יוון.
לאחר קום המדינה שוב השתנה סגנון של שירי החנוכה. השיר "באנו חושך לגרש" של אחת מחלוצות המחול בארץ, שרה לוי-תנאי, מתייחס לכוחו של העם כקולקטיב: "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן".
בשנות ה-80 נכתבו שירי חנוכה בעלי אופי אישי כמו "הנר שלי" של נתן יונתן או "הסביבון שלי" של לאה מנור, שמעמידים במרכז את השמחה הפרטית בחג ולא את הרעיונות הלאומיים שבו.
כתיבה: אלעד הופר משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
חג החנוכה הוא אחד החגים האהובים על ילדי ישראל, ושירי ילדים רבים חוברו במהלך הדורות לכבוד החג. התבוננות על שירי החג מלמדת על המקום בו מצוי העם היהודי בכל דור ודור.
בעשור השני של המאה ה-20 הפך חנוכה ל"חג המכבים", והודגש מוטיב המלחמה של המעטים שגברו על הרבים. דוגמא לכך ניתן למצוא בשיר "ימי החנוכה" של אברהם אברונין: "האירו, הדליקו נרות חנוכה רבים! על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים". זוהי הגרסה העברית לשיר פרי עטו של המשורר הרוסי-יהודי מרדכי ריווסמן. דוגמה נוספת למוטיב הגבורה היא השיר "נרותיי הזעירים" שנכתב ביידיש על ידי העיתונאי והמשורר היידי מוריס רוזנפלד. ב-1913 נתפרסמה הגרסה העברית של השיר ובה נכתב: "נרותיי הזעירים מה רבו הסיפורים, לי ילאט האור, לי ילאט האור, על דמים וכישלונות, על תרועות של ניצחונות, על קרבות של דרור". מעניין לציין שרוזנפלד מחבר השיר על האור היה עיוור.
בתקופת השואה הודגש מוטיב חירות הרוח, במטרה לחזק את הילדים בגטאות. למשל בשיר "שימו שמן" של לוין קיפניס, שכתב גרסה עברית לשיר של מרדכי ריווסמן: "שימו שמן, שמן זית, נרות הדליקו, יהי אור בבית. אור לנו, דרור לנו, על כן נאירה, על כן נשירה..." מודגש הדרור וההשתחררות מעול יוון.
לאחר קום המדינה שוב השתנה סגנון של שירי החנוכה. השיר "באנו חושך לגרש" של אחת מחלוצות המחול בארץ, שרה לוי-תנאי, מתייחס לכוחו של העם כקולקטיב: "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן".
בשנות ה-80 נכתבו שירי חנוכה בעלי אופי אישי כמו "הנר שלי" של נתן יונתן או "הסביבון שלי" של לאה מנור, שמעמידים במרכז את השמחה הפרטית בחג ולא את הרעיונות הלאומיים שבו.
.svg)
.svg){kind=small}
