לו היה יכול, היה ישראל קסטנר מתעלם מהפשקוויל שפרסם נגדו מלכיאל גרינוולד בסוף שנת 1952. לרוע מזלו הפשקוויל הגיע לידי שר המסחר והתעשייה, דב יוסף, שבלשכתו עבד קסטנר כיועץ. בפשקוויל נכתב שקסטנר אשם בהפקרת מרבית יהודי הונגריה לידי הנאצים ובהפקת רווח מרכושם העזוב, ולכן "את ד"ר קסטנר צריך לחסל!". דב יוסף והיועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, שכנעו את קסטנר להגיש תביעת דיבה נגד גרינוולד. אולם תביעת הדיבה הפכה לכתב אשמה חמור נגד קסטנר עצמו, והמשפט הפך בפועל ל"משפט קסטנר". השופט בנימין הלוי זיכה את גרינוולד וכתב בפסק הדין כי קסטנר "מכר את נשמתו לשטן". ב-4 במרץ 1957 נורה ישראל קסטנר בפתח ביתו ולאחר 11 ימים נפטר. ב-17 בינואר 1958, עשרה חודשים לאחר הרצח, טיהר בית המשפט העליון את קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים.
לו היה יכול, היה ישראל קסטנר מתעלם מהפשקוויל שפרסם נגדו מלכיאל גרינוולד בסוף שנת 1952. לרוע מזלו הפשקוויל הגיע לידי שר המסחר והתעשייה, דב יוסף, שבלשכתו עבד קסטנר כיועץ. בפשקוויל נכתב שקסטנר אשם בהפקרת מרבית יהודי הונגריה לידי הנאצים ובהפקת רווח מרכושם העזוב, ולכן "את ד"ר קסטנר צריך לחסל!". דב יוסף והיועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, שכנעו את קסטנר להגיש תביעת דיבה נגד גרינוולד. אולם תביעת הדיבה הפכה לכתב אשמה חמור נגד קסטנר עצמו, והמשפט הפך בפועל ל"משפט קסטנר". השופט בנימין הלוי זיכה את גרינוולד וכתב בפסק הדין כי קסטנר "מכר את נשמתו לשטן". ב-4 במרץ 1957 נורה ישראל קסטנר בפתח ביתו ולאחר 11 ימים נפטר. ב-17 בינואר 1958, עשרה חודשים לאחר הרצח, טיהר בית המשפט העליון את קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים.
כתיבה: אלעד הופר; משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
לו היה יכול, היה ישראל קסטנר מתעלם מהפשקוויל שפרסם נגדו מלכיאל גרינוולד בסוף שנת 1952. לרוע מזלו הפשקוויל הגיע לידי שר המסחר והתעשייה, דב יוסף, שבלשכתו עבד קסטנר כיועץ. בפשקוויל נכתב שקסטנר אשם בהפקרת מרבית יהודי הונגריה לידי הנאצים ובהפקת רווח מרכושם העזוב, ולכן "את ד"ר קסטנר צריך לחסל!". דב יוסף והיועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, שכנעו את קסטנר להגיש תביעת דיבה נגד גרינוולד. אולם תביעת הדיבה הפכה לכתב אשמה חמור נגד קסטנר עצמו, והמשפט הפך בפועל ל"משפט קסטנר". השופט בנימין הלוי זיכה את גרינוולד וכתב בפסק הדין כי קסטנר "מכר את נשמתו לשטן". ב-4 במרץ 1957 נורה ישראל קסטנר בפתח ביתו ולאחר 11 ימים נפטר. ב-17 בינואר 1958, עשרה חודשים לאחר הרצח, טיהר בית המשפט העליון את קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים.
.svg)
.svg){kind=small}
