יהודי מרוקו עלו למדינת ישראל בשלושה גלי עלייה מרכזיים. האחרון שבהם החל בנובמבר 1961 ונמשך עד שנת 1964. הוא זכה לשם "מבצע יכין", על שמו של אחד משני עמודי החזית של בית המקדש. מבצע יכין יצא לפועל על רקע האיסור שהטילה מרוקו העצמאית על יהודים לצאת משטחה. שר הפנים של מרוקו בקעי הוקיע את הציונות הבינלאומית על כך שהיא מעודדת את היהודים לנטוש את מולדתם, והפציר ביהודים להישאר במרוקו ולסייע לבניית מדינה איתנה ומשגשגת. בנובמבר 1961 איפשר חסן השני מלך מרוקו יציאת יהודים ממרוקו למרות האיסור הרשמי. בכך רצה לשפר את מצבה הבינלאומי הרעוע של מרוקו שהתערער עוד יותר עם טביעתה של ספינת המעפילים "אגוז" בדרכה ממרוקו לישראל בשנת 1960. התנאים שהציב מלך מרוקו במסגרת הסכם חשאי היו שיעדם המוצהר של היהודים היוצאים לא יהיה ישראל, ושההגירה לא תנוהל על ידי המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל. עוד הוסכם עם המלך כי ממשלת ישראל תשלם 50 דולר עבור כל אדם שיצא מהמדינה. במסגרת מבצע יכין עלו לישראל כ-80,000 איש מיהודי מרוקו.
יהודי מרוקו עלו למדינת ישראל בשלושה גלי עלייה מרכזיים. האחרון שבהם החל בנובמבר 1961 ונמשך עד שנת 1964. הוא זכה לשם "מבצע יכין", על שמו של אחד משני עמודי החזית של בית המקדש. מבצע יכין יצא לפועל על רקע האיסור שהטילה מרוקו העצמאית על יהודים לצאת משטחה. שר הפנים של מרוקו בקעי הוקיע את הציונות הבינלאומית על כך שהיא מעודדת את היהודים לנטוש את מולדתם, והפציר ביהודים להישאר במרוקו ולסייע לבניית מדינה איתנה ומשגשגת. בנובמבר 1961 איפשר חסן השני מלך מרוקו יציאת יהודים ממרוקו למרות האיסור הרשמי. בכך רצה לשפר את מצבה הבינלאומי הרעוע של מרוקו שהתערער עוד יותר עם טביעתה של ספינת המעפילים "אגוז" בדרכה ממרוקו לישראל בשנת 1960. התנאים שהציב מלך מרוקו במסגרת הסכם חשאי היו שיעדם המוצהר של היהודים היוצאים לא יהיה ישראל, ושההגירה לא תנוהל על ידי המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל. עוד הוסכם עם המלך כי ממשלת ישראל תשלם 50 דולר עבור כל אדם שיצא מהמדינה. במסגרת מבצע יכין עלו לישראל כ-80,000 איש מיהודי מרוקו.
כתיבה: אלעד הופר משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
יהודי מרוקו עלו למדינת ישראל בשלושה גלי עלייה מרכזיים. האחרון שבהם החל בנובמבר 1961 ונמשך עד שנת 1964. הוא זכה לשם "מבצע יכין", על שמו של אחד משני עמודי החזית של בית המקדש. מבצע יכין יצא לפועל על רקע האיסור שהטילה מרוקו העצמאית על יהודים לצאת משטחה. שר הפנים של מרוקו בקעי הוקיע את הציונות הבינלאומית על כך שהיא מעודדת את היהודים לנטוש את מולדתם, והפציר ביהודים להישאר במרוקו ולסייע לבניית מדינה איתנה ומשגשגת. בנובמבר 1961 איפשר חסן השני מלך מרוקו יציאת יהודים ממרוקו למרות האיסור הרשמי. בכך רצה לשפר את מצבה הבינלאומי הרעוע של מרוקו שהתערער עוד יותר עם טביעתה של ספינת המעפילים "אגוז" בדרכה ממרוקו לישראל בשנת 1960. התנאים שהציב מלך מרוקו במסגרת הסכם חשאי היו שיעדם המוצהר של היהודים היוצאים לא יהיה ישראל, ושההגירה לא תנוהל על ידי המוסדות הרשמיים של מדינת ישראל. עוד הוסכם עם המלך כי ממשלת ישראל תשלם 50 דולר עבור כל אדם שיצא מהמדינה. במסגרת מבצע יכין עלו לישראל כ-80,000 איש מיהודי מרוקו.
.svg)
.svg){kind=small}
