ב- 24 באוקטובר 1973 נכנסה לתוקפה הפסקת האש שציינה את סיומה של מלחמת יום הכיפורים. כחודש לאחר מכן הוקמה ועדת אגרנט כדי לחקור מדוע הפתיעה המלחמה את ההנהגה המדינית ואת צה"ל, ומדוע לא יזמה ישראל תקיפת מנע שהייתה מעניקה לה יתרון אסטרטגי במלחמה. סקירה ארכיונית שבוצעה במסגרת פעילות הוועדה העלתה מסמך מעניין שפורסם מיד לאחר המלחמה דווקא בעיתון "מעריב לנוער". מסמך זה הוא למעשה ההודאה הראשונה של קצין בכיר על מדיניות מכוונת של הימנעות מתקיפה. עשרה ימים לאחר הפסקת האש פורסם בעיתון ריאיון מקיף עם יועץ ראש הממשלה לנוער, אל"מ ברוך לוי (אחיו של מי שיהיה לימים הרמטכ"ל, משה לוי) ובו הוא אומר: "תארו לעצמכם, ששניים מכם הולכים ומתגוששים זה עם זה. מי שיש לו היכולת להרביץ את ה'זץ' הראשון הוא זה שיש לו יתרון. ולמרות זאת הלכנו ביודעין לעניין הזה, בעקבות כל מיני שיקולים פוליטיים-בינלאומיים... הפעם מי שצריך היה לשקול, החליט שמוטב שלא תהיה הפעם מלחמת-מנע על מנת שלא להסתבך".
ב- 24 באוקטובר 1973 נכנסה לתוקפה הפסקת האש שציינה את סיומה של מלחמת יום הכיפורים. כחודש לאחר מכן הוקמה ועדת אגרנט כדי לחקור מדוע הפתיעה המלחמה את ההנהגה המדינית ואת צה"ל, ומדוע לא יזמה ישראל תקיפת מנע שהייתה מעניקה לה יתרון אסטרטגי במלחמה. סקירה ארכיונית שבוצעה במסגרת פעילות הוועדה העלתה מסמך מעניין שפורסם מיד לאחר המלחמה דווקא בעיתון "מעריב לנוער". מסמך זה הוא למעשה ההודאה הראשונה של קצין בכיר על מדיניות מכוונת של הימנעות מתקיפה. עשרה ימים לאחר הפסקת האש פורסם בעיתון ריאיון מקיף עם יועץ ראש הממשלה לנוער, אל"מ ברוך לוי (אחיו של מי שיהיה לימים הרמטכ"ל, משה לוי) ובו הוא אומר: "תארו לעצמכם, ששניים מכם הולכים ומתגוששים זה עם זה. מי שיש לו היכולת להרביץ את ה'זץ' הראשון הוא זה שיש לו יתרון. ולמרות זאת הלכנו ביודעין לעניין הזה, בעקבות כל מיני שיקולים פוליטיים-בינלאומיים... הפעם מי שצריך היה לשקול, החליט שמוטב שלא תהיה הפעם מלחמת-מנע על מנת שלא להסתבך".
כתיבה: אלעד הופר, משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
ב- 24 באוקטובר 1973 נכנסה לתוקפה הפסקת האש שציינה את סיומה של מלחמת יום הכיפורים. כחודש לאחר מכן הוקמה ועדת אגרנט כדי לחקור מדוע הפתיעה המלחמה את ההנהגה המדינית ואת צה"ל, ומדוע לא יזמה ישראל תקיפת מנע שהייתה מעניקה לה יתרון אסטרטגי במלחמה. סקירה ארכיונית שבוצעה במסגרת פעילות הוועדה העלתה מסמך מעניין שפורסם מיד לאחר המלחמה דווקא בעיתון "מעריב לנוער". מסמך זה הוא למעשה ההודאה הראשונה של קצין בכיר על מדיניות מכוונת של הימנעות מתקיפה. עשרה ימים לאחר הפסקת האש פורסם בעיתון ריאיון מקיף עם יועץ ראש הממשלה לנוער, אל"מ ברוך לוי (אחיו של מי שיהיה לימים הרמטכ"ל, משה לוי) ובו הוא אומר: "תארו לעצמכם, ששניים מכם הולכים ומתגוששים זה עם זה. מי שיש לו היכולת להרביץ את ה'זץ' הראשון הוא זה שיש לו יתרון. ולמרות זאת הלכנו ביודעין לעניין הזה, בעקבות כל מיני שיקולים פוליטיים-בינלאומיים... הפעם מי שצריך היה לשקול, החליט שמוטב שלא תהיה הפעם מלחמת-מנע על מנת שלא להסתבך".
.svg)
.svg){kind=small}
