איך עוזרים ליישוב היהודי בארץ ישראל הסובל מעול השלטון העות'מאני בשנים הקשות של מלחמת העולם הראשונה? זו השאלה שקדחה ללא מנוח בראשו של אהרן אהרונסון בעקבות המצב ההולך ומחמיר: העות'מאנים שדדו את כל מה שהיה בחזקת תושבי הארץ - נשק, תוצרת חקלאית, רכוש וציוד רפואי - הטילו מיסים נוספים, וידם עוד הייתה נטויה.
אהרן אהרונסון ידע שהיישוב זקוק לעזרה, וָלא - ימות ברעב. יהודי ארצות הברית תרמו זהב, אך לא היה ניתן להעבירו לארץ כי ארצות הברית הצטרפה למלחמה, והשלטון העות'מאני ראה בה אויב.
אהרן אהרונסון וחברו אבשלום פיינברג הקימו את ארגון המחתרת ניל"י כדי לקרב את ניצחון הבריטים בחזית ארץ ישראל. השניים הגו פתרון מבריק לבעיה: הם העבירו את הזהב דרך האונייה הבריטית שעמדה בקשר עם פעילי הארגון. קשה לומר במדויק כמה אנשים ניצלו מחרפת רעב באופן זה, אך אפשר לאמוד שמדובר במאות או באלפים של יהודים.
מנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל ומפקד מחתרת אצ"ל בעברו, אמר באזכרה במלאות 50 למותה של שרה אהרנסון, כי ניל"י קירבה את הצהרת בלפור, וכי "אנשי ניל"י היו הראשונים לגבורה המחודשת בישראל, והיא אם המחתרות".
איך עוזרים ליישוב היהודי בארץ ישראל הסובל מעול השלטון העות'מאני בשנים הקשות של מלחמת העולם הראשונה? זו השאלה שקדחה ללא מנוח בראשו של אהרן אהרונסון בעקבות המצב ההולך ומחמיר: העות'מאנים שדדו את כל מה שהיה בחזקת תושבי הארץ - נשק, תוצרת חקלאית, רכוש וציוד רפואי - הטילו מיסים נוספים, וידם עוד הייתה נטויה.
אהרן אהרונסון ידע שהיישוב זקוק לעזרה, וָלא - ימות ברעב. יהודי ארצות הברית תרמו זהב, אך לא היה ניתן להעבירו לארץ כי ארצות הברית הצטרפה למלחמה, והשלטון העות'מאני ראה בה אויב.
אהרן אהרונסון וחברו אבשלום פיינברג הקימו את ארגון המחתרת ניל"י כדי לקרב את ניצחון הבריטים בחזית ארץ ישראל. השניים הגו פתרון מבריק לבעיה: הם העבירו את הזהב דרך האונייה הבריטית שעמדה בקשר עם פעילי הארגון. קשה לומר במדויק כמה אנשים ניצלו מחרפת רעב באופן זה, אך אפשר לאמוד שמדובר במאות או באלפים של יהודים.
מנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל ומפקד מחתרת אצ"ל בעברו, אמר באזכרה במלאות 50 למותה של שרה אהרנסון, כי ניל"י קירבה את הצהרת בלפור, וכי "אנשי ניל"י היו הראשונים לגבורה המחודשת בישראל, והיא אם המחתרות".
כתיבה ומשחוק: מירב הנקין
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
איך עוזרים ליישוב היהודי בארץ ישראל הסובל מעול השלטון העות'מאני בשנים הקשות של מלחמת העולם הראשונה? זו השאלה שקדחה ללא מנוח בראשו של אהרן אהרונסון בעקבות המצב ההולך ומחמיר: העות'מאנים שדדו את כל מה שהיה בחזקת תושבי הארץ - נשק, תוצרת חקלאית, רכוש וציוד רפואי - הטילו מיסים נוספים, וידם עוד הייתה נטויה.
אהרן אהרונסון ידע שהיישוב זקוק לעזרה, וָלא - ימות ברעב. יהודי ארצות הברית תרמו זהב, אך לא היה ניתן להעבירו לארץ כי ארצות הברית הצטרפה למלחמה, והשלטון העות'מאני ראה בה אויב.
אהרן אהרונסון וחברו אבשלום פיינברג הקימו את ארגון המחתרת ניל"י כדי לקרב את ניצחון הבריטים בחזית ארץ ישראל. השניים הגו פתרון מבריק לבעיה: הם העבירו את הזהב דרך האונייה הבריטית שעמדה בקשר עם פעילי הארגון. קשה לומר במדויק כמה אנשים ניצלו מחרפת רעב באופן זה, אך אפשר לאמוד שמדובר במאות או באלפים של יהודים.
מנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל ומפקד מחתרת אצ"ל בעברו, אמר באזכרה במלאות 50 למותה של שרה אהרנסון, כי ניל"י קירבה את הצהרת בלפור, וכי "אנשי ניל"י היו הראשונים לגבורה המחודשת בישראל, והיא אם המחתרות".
.svg)
.svg){kind=small}
