אישה קשישה עומדת בנמל, מקבלת בברכה את הילדים שיורדים מהאונייה, לוחצת את ידו של כל ילד, שואלת לשמו ומבהירה שניתן לפנות אליה בכל בקשה או עצה. זוהי הנרייטה סאלד, שמפעל "עליית הנוער" שהנהיגה היה בעבורה שליחות ובעיקר אהבה.
הנרייטה גדלה בבולטימור שבארצות הברית. בילדותה נהג אביה לדון איתה בסוגיות אקטואליות ופילוסופיות, והיא גדלה להיות אישה עצמאית וחרוצה.
בעקבות ביקורה בארץ ישראל בשנת 1909 הפכה הנרייטה סאלד ציונית נלהבת, ועל הביקור כתבה: "המפלט האפשרי היחיד לעמנו. אם נכשל כאן – אין תקווה לשרידים". מייד עם שובה לארה"ב תרמה סאלד למניעת הכישלון וייסדה את הסתדרות הנשים "הדסה", שהתמקדה בקידום הבריאות והחינוך להיגיינה בארץ ישראל.
הנרייטה סאלד לא נחה לרגע. מגוון תפקידיה היה עצום, אך התמסרותה המוחלטת הייתה לילדים. בגיל 75 עמדה בראש "עליית הנוער" ועזרה להעלות את "ילדי טהראן", יתומים ניצולי שואה שהגיעו ארצה ב-1943 לאחר מסע מפולין לטהראן ומשם לישראל. היא החליטה שהילדים יבחרו בעצמם היכן יגורו, ובכך עוררה את זעמם של גורמים רבים. אך "גברת סאלד", כפי שכונתה בפי הילדים, תמיד הקשיבה לרחשי ליבם, ענתה למכתביהם וסייעה לקליטתם, כמו אמא אמיתית.
הנרייטה סאלד הייתה כאם לילדים שעלו לארץ במסגרת "עליית הנוער". אף שלא נישאה ולא ילדה ילדים משלה, נקבע יום פטירתה, ל' בשבט, כ"יום האם", ולימים שונה שמו ל"יום המשפחה".
אישה קשישה עומדת בנמל, מקבלת בברכה את הילדים שיורדים מהאונייה, לוחצת את ידו של כל ילד, שואלת לשמו ומבהירה שניתן לפנות אליה בכל בקשה או עצה. זוהי הנרייטה סאלד, שמפעל "עליית הנוער" שהנהיגה היה בעבורה שליחות ובעיקר אהבה.
הנרייטה גדלה בבולטימור שבארצות הברית. בילדותה נהג אביה לדון איתה בסוגיות אקטואליות ופילוסופיות, והיא גדלה להיות אישה עצמאית וחרוצה.
בעקבות ביקורה בארץ ישראל בשנת 1909 הפכה הנרייטה סאלד ציונית נלהבת, ועל הביקור כתבה: "המפלט האפשרי היחיד לעמנו. אם נכשל כאן – אין תקווה לשרידים". מייד עם שובה לארה"ב תרמה סאלד למניעת הכישלון וייסדה את הסתדרות הנשים "הדסה", שהתמקדה בקידום הבריאות והחינוך להיגיינה בארץ ישראל.
הנרייטה סאלד לא נחה לרגע. מגוון תפקידיה היה עצום, אך התמסרותה המוחלטת הייתה לילדים. בגיל 75 עמדה בראש "עליית הנוער" ועזרה להעלות את "ילדי טהראן", יתומים ניצולי שואה שהגיעו ארצה ב-1943 לאחר מסע מפולין לטהראן ומשם לישראל. היא החליטה שהילדים יבחרו בעצמם היכן יגורו, ובכך עוררה את זעמם של גורמים רבים. אך "גברת סאלד", כפי שכונתה בפי הילדים, תמיד הקשיבה לרחשי ליבם, ענתה למכתביהם וסייעה לקליטתם, כמו אמא אמיתית.
הנרייטה סאלד הייתה כאם לילדים שעלו לארץ במסגרת "עליית הנוער". אף שלא נישאה ולא ילדה ילדים משלה, נקבע יום פטירתה, ל' בשבט, כ"יום האם", ולימים שונה שמו ל"יום המשפחה".
כתיבה ומשחוק: מירב הנקין
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
אישה קשישה עומדת בנמל, מקבלת בברכה את הילדים שיורדים מהאונייה, לוחצת את ידו של כל ילד, שואלת לשמו ומבהירה שניתן לפנות אליה בכל בקשה או עצה. זוהי הנרייטה סאלד, שמפעל "עליית הנוער" שהנהיגה היה בעבורה שליחות ובעיקר אהבה.
הנרייטה גדלה בבולטימור שבארצות הברית. בילדותה נהג אביה לדון איתה בסוגיות אקטואליות ופילוסופיות, והיא גדלה להיות אישה עצמאית וחרוצה.
בעקבות ביקורה בארץ ישראל בשנת 1909 הפכה הנרייטה סאלד ציונית נלהבת, ועל הביקור כתבה: "המפלט האפשרי היחיד לעמנו. אם נכשל כאן – אין תקווה לשרידים". מייד עם שובה לארה"ב תרמה סאלד למניעת הכישלון וייסדה את הסתדרות הנשים "הדסה", שהתמקדה בקידום הבריאות והחינוך להיגיינה בארץ ישראל.
הנרייטה סאלד לא נחה לרגע. מגוון תפקידיה היה עצום, אך התמסרותה המוחלטת הייתה לילדים. בגיל 75 עמדה בראש "עליית הנוער" ועזרה להעלות את "ילדי טהראן", יתומים ניצולי שואה שהגיעו ארצה ב-1943 לאחר מסע מפולין לטהראן ומשם לישראל. היא החליטה שהילדים יבחרו בעצמם היכן יגורו, ובכך עוררה את זעמם של גורמים רבים. אך "גברת סאלד", כפי שכונתה בפי הילדים, תמיד הקשיבה לרחשי ליבם, ענתה למכתביהם וסייעה לקליטתם, כמו אמא אמיתית.
הנרייטה סאלד הייתה כאם לילדים שעלו לארץ במסגרת "עליית הנוער". אף שלא נישאה ולא ילדה ילדים משלה, נקבע יום פטירתה, ל' בשבט, כ"יום האם", ולימים שונה שמו ל"יום המשפחה".
.svg)
.svg){kind=small}
