בשנת 1903, כשהוא בפלונסק, קרא דוד גרין בעיתון "הצפירה" על תוכנית אוגנדה, ובאותו רגע החליט לעלות לארץ ישראל. אבל לפני שעלה החליט גרין להתייעץ עם אחד ממנהיגי התנועה הציונית, מנחם אוסישקין, שהיה ממתנגדיה החריפים של תוכנית אוגנדה. "אין אנו רוצים ורשאים לעשות מעשה רב אחריות כזה על דעת עצמנו", כתב גרין, לימים דוד בן-גוריון.
מנחם אוסישקין נפטר 6 שנים וחצי לפני הקמת מדינת ישראל, והוא אחד מרבים מראשי התנועה הציונית שלא זכו לחזות במימוש מטרת התנועה. אוסישקין עמד בראש תנועת"חובבי ציון" ברוסיה, השתתף בקונגרסים הציוניים והקים מוסדות רבים של התנועה הציונית, אך גולת הכותרת של פעילותו הייתה תפקידו כראש קק"ל משנת 1922 ועד מותו בשנת 1941. כראש קק"ל הוביל אוסישקין רכישת קרקעות בעמקים ונאבק בהגבלות הבריטים לרכישת קרקעות, ובזכות פעולותיו אלה הוא כונה "איש הברזל". בשנת 1946, ביום השנה החמישי למותו, ספד לו אותו בן גוריון שביקש את הסכמתו לעלות:"אוסישקין היה האיש האחד בתנועה הציונית, אשר ידע, הבין ועשה למען אדמת המולדת...לא היה מראשוני התנועה אשר העריך והוקיר את העבודה העברית, השמירה,ההגנה, החלוציות, כמו אוסישקין".
בשנת 1903, כשהוא בפלונסק, קרא דוד גרין בעיתון "הצפירה" על תוכנית אוגנדה, ובאותו רגע החליט לעלות לארץ ישראל. אבל לפני שעלה החליט גרין להתייעץ עם אחד ממנהיגי התנועה הציונית, מנחם אוסישקין, שהיה ממתנגדיה החריפים של תוכנית אוגנדה. "אין אנו רוצים ורשאים לעשות מעשה רב אחריות כזה על דעת עצמנו", כתב גרין, לימים דוד בן-גוריון.
מנחם אוסישקין נפטר 6 שנים וחצי לפני הקמת מדינת ישראל, והוא אחד מרבים מראשי התנועה הציונית שלא זכו לחזות במימוש מטרת התנועה. אוסישקין עמד בראש תנועת"חובבי ציון" ברוסיה, השתתף בקונגרסים הציוניים והקים מוסדות רבים של התנועה הציונית, אך גולת הכותרת של פעילותו הייתה תפקידו כראש קק"ל משנת 1922 ועד מותו בשנת 1941. כראש קק"ל הוביל אוסישקין רכישת קרקעות בעמקים ונאבק בהגבלות הבריטים לרכישת קרקעות, ובזכות פעולותיו אלה הוא כונה "איש הברזל". בשנת 1946, ביום השנה החמישי למותו, ספד לו אותו בן גוריון שביקש את הסכמתו לעלות:"אוסישקין היה האיש האחד בתנועה הציונית, אשר ידע, הבין ועשה למען אדמת המולדת...לא היה מראשוני התנועה אשר העריך והוקיר את העבודה העברית, השמירה,ההגנה, החלוציות, כמו אוסישקין".
כתיבה: אלעד הופר; משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
בשנת 1903, כשהוא בפלונסק, קרא דוד גרין בעיתון "הצפירה" על תוכנית אוגנדה, ובאותו רגע החליט לעלות לארץ ישראל. אבל לפני שעלה החליט גרין להתייעץ עם אחד ממנהיגי התנועה הציונית, מנחם אוסישקין, שהיה ממתנגדיה החריפים של תוכנית אוגנדה. "אין אנו רוצים ורשאים לעשות מעשה רב אחריות כזה על דעת עצמנו", כתב גרין, לימים דוד בן-גוריון.
מנחם אוסישקין נפטר 6 שנים וחצי לפני הקמת מדינת ישראל, והוא אחד מרבים מראשי התנועה הציונית שלא זכו לחזות במימוש מטרת התנועה. אוסישקין עמד בראש תנועת"חובבי ציון" ברוסיה, השתתף בקונגרסים הציוניים והקים מוסדות רבים של התנועה הציונית, אך גולת הכותרת של פעילותו הייתה תפקידו כראש קק"ל משנת 1922 ועד מותו בשנת 1941. כראש קק"ל הוביל אוסישקין רכישת קרקעות בעמקים ונאבק בהגבלות הבריטים לרכישת קרקעות, ובזכות פעולותיו אלה הוא כונה "איש הברזל". בשנת 1946, ביום השנה החמישי למותו, ספד לו אותו בן גוריון שביקש את הסכמתו לעלות:"אוסישקין היה האיש האחד בתנועה הציונית, אשר ידע, הבין ועשה למען אדמת המולדת...לא היה מראשוני התנועה אשר העריך והוקיר את העבודה העברית, השמירה,ההגנה, החלוציות, כמו אוסישקין".
.svg)
.svg){kind=small}
