מאז המאה ה-11 נוהגים בוונציה לחגוג בפברואר את קרנבל המסכות לציון המעבר מהחורף לאביב. הקרנבל הססגוני מצא חן בעיני היהודים תושבי העיר, וכנראה נתן את ההשראה למנהג התחפושות בפורים.
מנהג התחפושות נזכר לראשונה בספר "אבן בוחן" שנדפס בנפולי ב-1498. מחבר הספר מותח ביקורת על מנהגם של גברים ונשים להתחפש ולרקוד יחד: "זה ילבש שמלת אישה ולגרגרותיו ענקים, וזה יתחקה (יתחפש) כאחד הריקים...". המחבר לא חוסך את שבטו גם ממי שמשקיעים יתר על המידה במשלוחי מנות ובשתיית יין.
למרות הביקורת, המנהג התפשט בקהילות היהודיות באירופה ובצפון אפריקה. בתצלום של רחובות הגטו הישן של פירנצה מ1866 נראים יהודים מחופשים - האחד חובש סומבררו והשני עם כאפייה לראשו.
מאז המאה ה-11 נוהגים בוונציה לחגוג בפברואר את קרנבל המסכות לציון המעבר מהחורף לאביב. הקרנבל הססגוני מצא חן בעיני היהודים תושבי העיר, וכנראה נתן את ההשראה למנהג התחפושות בפורים.
מנהג התחפושות נזכר לראשונה בספר "אבן בוחן" שנדפס בנפולי ב-1498. מחבר הספר מותח ביקורת על מנהגם של גברים ונשים להתחפש ולרקוד יחד: "זה ילבש שמלת אישה ולגרגרותיו ענקים, וזה יתחקה (יתחפש) כאחד הריקים...". המחבר לא חוסך את שבטו גם ממי שמשקיעים יתר על המידה במשלוחי מנות ובשתיית יין.
למרות הביקורת, המנהג התפשט בקהילות היהודיות באירופה ובצפון אפריקה. בתצלום של רחובות הגטו הישן של פירנצה מ1866 נראים יהודים מחופשים - האחד חובש סומבררו והשני עם כאפייה לראשו.
כתיבה: אלעד הופר; משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
מאז המאה ה-11 נוהגים בוונציה לחגוג בפברואר את קרנבל המסכות לציון המעבר מהחורף לאביב. הקרנבל הססגוני מצא חן בעיני היהודים תושבי העיר, וכנראה נתן את ההשראה למנהג התחפושות בפורים.
מנהג התחפושות נזכר לראשונה בספר "אבן בוחן" שנדפס בנפולי ב-1498. מחבר הספר מותח ביקורת על מנהגם של גברים ונשים להתחפש ולרקוד יחד: "זה ילבש שמלת אישה ולגרגרותיו ענקים, וזה יתחקה (יתחפש) כאחד הריקים...". המחבר לא חוסך את שבטו גם ממי שמשקיעים יתר על המידה במשלוחי מנות ובשתיית יין.
למרות הביקורת, המנהג התפשט בקהילות היהודיות באירופה ובצפון אפריקה. בתצלום של רחובות הגטו הישן של פירנצה מ1866 נראים יהודים מחופשים - האחד חובש סומבררו והשני עם כאפייה לראשו.