התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר היסטוריה

55 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה "האחרת"

היסטוריום מס'
#
אהרן אהרנסון והארבה
Text Link
בוא נדבר (ב)גלויות
Text Link
מי קובע מה לומדים?
Text Link
שישים שניות על סאדאת
Text Link
נוער למען מאמץ מלחמתי
Text Link
טבח כפר קאסם
Text Link
יום הולדת לבן גוריון
Text Link
יום פטירת אוסישקין
Text Link
הרצל וקיסר גרמניה
Text Link
100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה
Text Link
כ"ט בנובמבר
Text Link
כיצד חוגגים את חנוכה?
Text Link
96 שנה לפטירת אליעזר בן יהודה
Text Link
יום הילד הבינלאומי
Text Link
הסכם השלום עם ירדן
Text Link
הסכם וייצמן-פייצל
Text Link
משפט דרייפוס - הסרט
Text Link
נפילת שיירת הל"ה
Text Link
סדר ט"ו בשבט
Text Link
הבחירות הראשונות
Text Link
להקת הצ'יזבטרון
Text Link
סמל המדינה
Text Link
ביטול חגיגות פורים בתל אביב
Text Link
מיהו יהודי?
Text Link
מלחמת ההתשה
Text Link
הגיליון הראשון של ירחון חרות
Text Link
מנהגי פורים
Text Link
משפט קסטנר
Text Link
בחירות 1959 ואירועי ואדי סאליב
Text Link
בחירות 1973
Text Link
צנזור הגדות פסח ברוסיה
Text Link
ביקור אייכמן בארץ ישראל
Text Link
הגדת יום העצמאות
Text Link
החגיגות בשער טיטוס
Text Link
מסתפרים בל"ג בעומר
Text Link
ירושלים - בירת ישראל
Text Link
ספר בדיחות אשכול
Text Link
70 שנה למבצע "על כנפי נשרים"
Text Link
86 שנה לרצח ארלוזורוב
Text Link
משבר הדיור: הבחירות לכנסת השנייה
Text Link
מפא"י נגד רדיו דמשק: הבחירות לכנסת השלישית
Text Link
העימות הגדול: בחירות 1977
Text Link
ראש השנה הראשון במדינה
Text Link
מה מספר דגל שמחת תורה?
Text Link
נעים להכיר: הפועל דוד (בן גוריון)
Text Link
סערת הסכם השילומים
Text Link
הצהרת בלפור
Text Link
הספר שניצל מליל הבדולח
Text Link
ממעריב לנוער לוועדת אגרנט
Text Link
איך תספרו לילדיכם על תכנית החלוקה?
Text Link
ההסכם החשאי עם מלך מרוקו
Text Link
ביקורי הברון רוטשילד בארץ ישראל
Text Link
גני הילדים הראשונים
Text Link
שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה
Text Link
הקרב בין העיתונים במשפט דרייפוס
Text Link
אלוף האכילה של ישראל
Text Link
מראשון לציון לדמשק: סיפורו של נעמן בלקינד
Text Link
בקול גדול: המזרח – ביטאון ליהדות הספרדית
Text Link
האמן היהודי שניבא בציוריו את השואה
Text Link
110 שנה למשחק הכדורגל הראשון בארץ ישראל
Text Link
ציונות - לקט היסטוריומים לקראת הבגרות
Text Link
סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל - לקט היסטוריומים לקראת הבגרות
Text Link
בונים מדינה - לקט היסטוריומים לקראת הבגרות
Text Link
ט"ו בשבט כסוכן ערכי הציונות
Text Link
מלחמת השפות בטכניקום
Text Link
נחישות ותעוזה: ליל המטוסים בפברואר 1946
Text Link
מנהיג ציוני בשבי היפני
Text Link
מה נשתנה ליל פורים הזה מכל לילי פורים?
Text Link
55 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה "האחרת"
Text Link
ההצבעה הגורלית - כ"ט בנובמבר
Text Link
לזה לא ציפיתם: תחרות אוכל בתקופת הצנע
Text Link
 | 
16.3.2020
15.3.2020
 | 
16.3.2020
15.3.2020

מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946, נחתם הסכם פריז. במסגרתו הוקמה ועדה מיוחדת שעסקה בהסדרת תשלום פיצויים לפליטי המלחמה. 90 אחוז מהפליטים היו יהודים, והסכום הכולל של הפיצויים עמד על 50 מיליון דולר. אחד החותמים על הסכם פריז היה דוד בן-גוריון, ששימש אז כנציג הסוכנות היהודית. הייתה זו מעין הקדמה להסכם השילומים העתידי שנחתם בין ישראל לגרמניה בשנת 1952.

לאחר הקמת מדינת ישראל, החלה ישראל לכונן יחסי מסחר עם גרמניה באמצעות שר האוצר. כאשר נקלעה המדינה הצעירה לתקופת צנע, הציע מנכ"ל משרד האוצר, דוד הורוביץ, להשתמש בכספי הפיצויים שהציעה גרמניה כדי למנוע מצב של "שואה כלכלית" (מעניין כי כבר בימים אלה נכנס לרטוריקה בישראל השימוש במילה "שואה"). את המילה "פיצויים" החליף לוי אשכול במילה "שילומים", כדי שלא יתקבל הרושם שמדובר בצעד של פיוס עם העם הגרמני. המשא ומתן עם גרמניה על הסכם השילומים החל בראשית שנות ה-50. בהסכם שנרקם נכללו סעיפים הצהרתיים, למשל שהעם הגרמני נושא כולו באחריות לפשעי המלחמה, וכן שהמדינה הגרמנית מכירה בחובתה הקולקטיבית כלפי מדינת ישראל כמייצגת הקורבנות. את הצד הישראלי ייצגו ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ויושב ראש ועידת התביעות היהודיות, נחום גולדמן, ואילו את הצד הגרמני ייצג קנצלר מערב גרמניה, קונרד אדנאואר.

רעיון קבלת השילומים עורר ביקורת קשה, ומנהיגים ישראלים יצאו כנגד עצם המשא ומתן עם גרמניה. בין המתנגדים היה ניצול השואה דב שילנסקי (לימים יו"ר הכנסת). הוא ניסה להטמין מטען חבלה במשרד החוץ הישראלי ולפגוע באדנאואר. אף מנחם בגין התנגד באופן פעיל, ונשא את נאומיו במהלך הפגנות סוערות שבהן אף נעשה שימוש מתריס בטלאי הצהוב. למרות המחאות הסכם השילומים עם גרמניה נכתב והגיע לפתחה של הכנסת. הוא נחתם בספטמבר שנת 1952.

שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 1960, נפגש בן-גוריון עם אדנאואר, והפעם, במטרה לכונן יחסים רשמיים בין מדינת ישראל לגרמניה. בשנת 1965 אישרה ממשלת ישראל את הצעת גרמניה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל ולהקמת שגרירות מערב גרמניה בישראל.

הצצה לאוצרות הספרייה הלאומית