במרס 2016 הופקד ספר האורית של העדה האתיופית בספרייה הלאומית בירושלים לצד נכסי תרבות נוספים של עם ישראל. בכך מולאה צוואתו של קייס אבא יצחק אייסו, ממנהיגיה הבולטים של העדה האתיופית, 20 שנה לאחר מותו. "אורית" היא מילה בגֶעְז, אתיופית עתיקה, ומשמעותה תורה. ספר האורית כולל את חמשת חומשי תורה, את ספר יהושע, ספר שופטים ומגילת רות. הוא כתוב על קלף עור, ומקושט ביריעות בד צבעוניות. היה נהוג להציבו בתיבה בבית התפילה או בבית הקייס ולקרוא בו בראש השנה ובסיגְד.
את ספר האורית קיבל אייסו בטקס מרשים לאחר שהוסמך לקייס וחזר לכפר הולדתו. בכך קיבל בירושה מאביו את שרביט ההנהגה. בשנת 1981 עזב קייס אבא יצחק אייסו את אתיופיה, והוא ובני משפחתו נדדו במדבר, כשהוא נושא את ספר האורית על כתפיו. בני המשפחה הותקפו על ידי שודדים, ומספרים שכאשר השודדים נגעו בספר התורה של אבא יצחק, נחתכו ידיהם מסכין סמוכה. "השודדים ממש נבהלו," מספר בן משפחה. "מנהיגם ציווה עליהם להניח לנו, וכך יכולנו להמשיך בדרכנו לסודן." במשך שנה וחצי שהתה המשפחה בסודן, וספר האורית איתם, וב-1982 הגיעו לארץ.
קייס אבא יצחק קבע שספר האורית ישכון בירושלים. "ספר התורה זה יצא מציון, ועליו לחזור לציון," אמר. ואכן, בנוכחותם של ילדיו ובני משפחתו ובנוכחות גדולי העדה נמסר ספר האורית לספרייה הלאומית בטקס מרגש.
במרס 2016 הופקד ספר האורית של העדה האתיופית בספרייה הלאומית בירושלים לצד נכסי תרבות נוספים של עם ישראל. בכך מולאה צוואתו של קייס אבא יצחק אייסו, ממנהיגיה הבולטים של העדה האתיופית, 20 שנה לאחר מותו. "אורית" היא מילה בגֶעְז, אתיופית עתיקה, ומשמעותה תורה. ספר האורית כולל את חמשת חומשי תורה, את ספר יהושע, ספר שופטים ומגילת רות. הוא כתוב על קלף עור, ומקושט ביריעות בד צבעוניות. היה נהוג להציבו בתיבה בבית התפילה או בבית הקייס ולקרוא בו בראש השנה ובסיגְד.
את ספר האורית קיבל אייסו בטקס מרשים לאחר שהוסמך לקייס וחזר לכפר הולדתו. בכך קיבל בירושה מאביו את שרביט ההנהגה. בשנת 1981 עזב קייס אבא יצחק אייסו את אתיופיה, והוא ובני משפחתו נדדו במדבר, כשהוא נושא את ספר האורית על כתפיו. בני המשפחה הותקפו על ידי שודדים, ומספרים שכאשר השודדים נגעו בספר התורה של אבא יצחק, נחתכו ידיהם מסכין סמוכה. "השודדים ממש נבהלו," מספר בן משפחה. "מנהיגם ציווה עליהם להניח לנו, וכך יכולנו להמשיך בדרכנו לסודן." במשך שנה וחצי שהתה המשפחה בסודן, וספר האורית איתם, וב-1982 הגיעו לארץ.
קייס אבא יצחק קבע שספר האורית ישכון בירושלים. "ספר התורה זה יצא מציון, ועליו לחזור לציון," אמר. ואכן, בנוכחותם של ילדיו ובני משפחתו ובנוכחות גדולי העדה נמסר ספר האורית לספרייה הלאומית בטקס מרגש.
כתיבה: מירב הנקין, משחוק: נתנאל שפיגל ומירב הנקין
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
במרס 2016 הופקד ספר האורית של העדה האתיופית בספרייה הלאומית בירושלים לצד נכסי תרבות נוספים של עם ישראל. בכך מולאה צוואתו של קייס אבא יצחק אייסו, ממנהיגיה הבולטים של העדה האתיופית, 20 שנה לאחר מותו. "אורית" היא מילה בגֶעְז, אתיופית עתיקה, ומשמעותה תורה. ספר האורית כולל את חמשת חומשי תורה, את ספר יהושע, ספר שופטים ומגילת רות. הוא כתוב על קלף עור, ומקושט ביריעות בד צבעוניות. היה נהוג להציבו בתיבה בבית התפילה או בבית הקייס ולקרוא בו בראש השנה ובסיגְד.
את ספר האורית קיבל אייסו בטקס מרשים לאחר שהוסמך לקייס וחזר לכפר הולדתו. בכך קיבל בירושה מאביו את שרביט ההנהגה. בשנת 1981 עזב קייס אבא יצחק אייסו את אתיופיה, והוא ובני משפחתו נדדו במדבר, כשהוא נושא את ספר האורית על כתפיו. בני המשפחה הותקפו על ידי שודדים, ומספרים שכאשר השודדים נגעו בספר התורה של אבא יצחק, נחתכו ידיהם מסכין סמוכה. "השודדים ממש נבהלו," מספר בן משפחה. "מנהיגם ציווה עליהם להניח לנו, וכך יכולנו להמשיך בדרכנו לסודן." במשך שנה וחצי שהתה המשפחה בסודן, וספר האורית איתם, וב-1982 הגיעו לארץ.
קייס אבא יצחק קבע שספר האורית ישכון בירושלים. "ספר התורה זה יצא מציון, ועליו לחזור לציון," אמר. ואכן, בנוכחותם של ילדיו ובני משפחתו ובנוכחות גדולי העדה נמסר ספר האורית לספרייה הלאומית בטקס מרגש.