בראש העמוד הראשון בעיתון "דבר" ב- 26 בפברואר 1942 התנוססה רשימת פסוקים שלא צורפה אליהם כל ידיעה חדשותית. מדוע הוצבו הפסוקים בראש העיתון? משום שהיו מסר מוצפן בעבור קוראי העיתון שבו הודיעו על טביעת אוניית המעפילים "סְטְרוּמָה".

באותם הימים עקבו כל אנשי היישוב היהודי אחר השתלשלות האירועים העגומה של "סטרומה". מאות המעפילים על האונייה הרעועה שגילה כמאה שנה היו כלואים בה בתנאים תת-אנושיים. בנמל המוצָא ברומניה המתינו הנאצים, ואילו באיסטנבול סירבו הבריטים לתת לעולים סרטיפיקטים (רישיונות עלייה). בסופו של דבר גררו הטורקים את האונייה ללב ים ללא מנוע וללא עוגן, וללא מזון ומים ושם היא הופצצה על ידי הרוסים, שראו בה ספינת אויב. כל נוסעיה טבעו, למעט ניצול אחד.

פרסום טביעת "סטרומה" נאסר על ידי הצנזורה שהמנדט הבריטי הטיל על הפרשה, אך עורכי העיתון "דבר" ביקשו להערים על הצנזורה והביאו את הידיעה לקוראים בדרך מקורית. רשימת הפסוקים, אשר עסקו באסונות, באש ובמים ובמחאה נגד עוול, נבחרה בקפידה. קוראי העיתון המיומנים צירפו את האותיות הראשונות של הפסוקים (אקרוסטיכון) והבינו כי קרה אסון ל"סטרומה". סיפור טביעת האונייה הִכה קשות ביישוב היהודי בארץ ישראל והמחיש בחדות את גורל יהודי אירופה הנסים על נפשם אל מול אדישות העולם ואוזלת ידם של יהודי הארץ המנסים להצילם.

‍