בערב ראש השנה תש"ט (3 באוקטובר 1948) הייתה מדינת ישראל הצעירה בעיצומה של ההפוגה השנייה במלחמת השחרור. בעיתונים דווח על אווירת החג המתקרב, אך צוין כי השמחה אינה שלמה בשל המגויסים הרבים: "העדרם הבולט של המוני נוער חוגג אשר בשנים כתיקונן הוסיפו צביון מיוחד לעיר בימי החגים – הפגינו ללא אומר ודברים את מציאותנו המדינית".
אותות המלחמה והמחסור השפיעו גם הם על רוח החג. אמנם בתל אביב היה ניתן למצוא ירקות ובשר לכבוד החג אך היו תלונות רבות על מיעוט תפוחי העץ. כמו כן, בשעת צהריים אזעקה החרידה את העיר לאחר שנצפו בשמים מטוסים זרים. חצי שעה לאחר מכן נשמעה צפירת הרגעה.
גם בירושלים הנצורה חגגו את ראש השנה, למרות נפילת הרובע היהודי. מבקרים בחצרו של האדמו"ר מגור סיפרו: "משאתה נכנס לחצר הזאת כמעט אין להאמין שאויבים צרים על ירושלים".
שבועיים לאחר החג החל מבצע יואב שפרץ את הדרך אל הנגב המנותק וציין את סיומה של ההפוגה.
בערב ראש השנה תש"ט (3 באוקטובר 1948) הייתה מדינת ישראל הצעירה בעיצומה של ההפוגה השנייה במלחמת השחרור. בעיתונים דווח על אווירת החג המתקרב, אך צוין כי השמחה אינה שלמה בשל המגויסים הרבים: "העדרם הבולט של המוני נוער חוגג אשר בשנים כתיקונן הוסיפו צביון מיוחד לעיר בימי החגים – הפגינו ללא אומר ודברים את מציאותנו המדינית".
אותות המלחמה והמחסור השפיעו גם הם על רוח החג. אמנם בתל אביב היה ניתן למצוא ירקות ובשר לכבוד החג אך היו תלונות רבות על מיעוט תפוחי העץ. כמו כן, בשעת צהריים אזעקה החרידה את העיר לאחר שנצפו בשמים מטוסים זרים. חצי שעה לאחר מכן נשמעה צפירת הרגעה.
גם בירושלים הנצורה חגגו את ראש השנה, למרות נפילת הרובע היהודי. מבקרים בחצרו של האדמו"ר מגור סיפרו: "משאתה נכנס לחצר הזאת כמעט אין להאמין שאויבים צרים על ירושלים".
שבועיים לאחר החג החל מבצע יואב שפרץ את הדרך אל הנגב המנותק וציין את סיומה של ההפוגה.
כתיבה: אלעד הופר; משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
בערב ראש השנה תש"ט (3 באוקטובר 1948) הייתה מדינת ישראל הצעירה בעיצומה של ההפוגה השנייה במלחמת השחרור. בעיתונים דווח על אווירת החג המתקרב, אך צוין כי השמחה אינה שלמה בשל המגויסים הרבים: "העדרם הבולט של המוני נוער חוגג אשר בשנים כתיקונן הוסיפו צביון מיוחד לעיר בימי החגים – הפגינו ללא אומר ודברים את מציאותנו המדינית".
אותות המלחמה והמחסור השפיעו גם הם על רוח החג. אמנם בתל אביב היה ניתן למצוא ירקות ובשר לכבוד החג אך היו תלונות רבות על מיעוט תפוחי העץ. כמו כן, בשעת צהריים אזעקה החרידה את העיר לאחר שנצפו בשמים מטוסים זרים. חצי שעה לאחר מכן נשמעה צפירת הרגעה.
גם בירושלים הנצורה חגגו את ראש השנה, למרות נפילת הרובע היהודי. מבקרים בחצרו של האדמו"ר מגור סיפרו: "משאתה נכנס לחצר הזאת כמעט אין להאמין שאויבים צרים על ירושלים".
שבועיים לאחר החג החל מבצע יואב שפרץ את הדרך אל הנגב המנותק וציין את סיומה של ההפוגה.
.svg)
.svg){kind=small}
