רבני אשכנז הנהיגו את כתיבת אגרות הברכה כבר בשלהי ימי הביניים, ומשם התפשט המנהג בהדרגה לקהילות מזרח אירופה ומאוחר יותר לארצות הברית. הפופולריות של המנהג העממי גדלה עם המצאת הבול והגלויה המסחרית במחצית השנייה של המאה ה-19. אגרות הברכה הנפוצות ביותר היו גלויות שנה טובה, מעין חיקוי של גלויות הברכה המצוירות שהיו נפוצות באותן ימים ונשלחו בעיקר לקראת חג המולד וחג הפסחא. איגרות הברכה הכילו תצלומים, איורים וברכות שביטאו רעיונות לאומיים, פוליטיים וחברתיים שהתאימו לרוח התקופה. ומי כיכב באותן גלויות? בעיקר תפילות לשיבה לארץ ישראל, תמונה של הרצל ניצב ליד הסולטן התורכי, וגם ברכה מקורית של רופאי "הדסה" – "תכלה שנה ומחלותיה, עשרת הדברות שעל הציבור לבצע כדי להימנע ממחלות".
רבני אשכנז הנהיגו את כתיבת אגרות הברכה כבר בשלהי ימי הביניים, ומשם התפשט המנהג בהדרגה לקהילות מזרח אירופה ומאוחר יותר לארצות הברית. הפופולריות של המנהג העממי גדלה עם המצאת הבול והגלויה המסחרית במחצית השנייה של המאה ה-19. אגרות הברכה הנפוצות ביותר היו גלויות שנה טובה, מעין חיקוי של גלויות הברכה המצוירות שהיו נפוצות באותן ימים ונשלחו בעיקר לקראת חג המולד וחג הפסחא. איגרות הברכה הכילו תצלומים, איורים וברכות שביטאו רעיונות לאומיים, פוליטיים וחברתיים שהתאימו לרוח התקופה. ומי כיכב באותן גלויות? בעיקר תפילות לשיבה לארץ ישראל, תמונה של הרצל ניצב ליד הסולטן התורכי, וגם ברכה מקורית של רופאי "הדסה" – "תכלה שנה ומחלותיה, עשרת הדברות שעל הציבור לבצע כדי להימנע ממחלות".
כתיבה: אלעד הופר; משחוק: נתנאל שפיגל
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
רבני אשכנז הנהיגו את כתיבת אגרות הברכה כבר בשלהי ימי הביניים, ומשם התפשט המנהג בהדרגה לקהילות מזרח אירופה ומאוחר יותר לארצות הברית. הפופולריות של המנהג העממי גדלה עם המצאת הבול והגלויה המסחרית במחצית השנייה של המאה ה-19. אגרות הברכה הנפוצות ביותר היו גלויות שנה טובה, מעין חיקוי של גלויות הברכה המצוירות שהיו נפוצות באותן ימים ונשלחו בעיקר לקראת חג המולד וחג הפסחא. איגרות הברכה הכילו תצלומים, איורים וברכות שביטאו רעיונות לאומיים, פוליטיים וחברתיים שהתאימו לרוח התקופה. ומי כיכב באותן גלויות? בעיקר תפילות לשיבה לארץ ישראל, תמונה של הרצל ניצב ליד הסולטן התורכי, וגם ברכה מקורית של רופאי "הדסה" – "תכלה שנה ומחלותיה, עשרת הדברות שעל הציבור לבצע כדי להימנע ממחלות".