להתגייס! זו הייתה שאיפתם של רבים מהיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה. ארץ ישראל הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית, אך ביישוב היהודי היו מי שרצו להילחם בצד הבריטי, כנגד הטורקים, מכיוון שהעות'מאנים גרמו צרות רבות ליישוב היהודי בארץ. אחרים פחדו מפני השלטון העות'מאני ויצאו כנגד המתגייסים. הם חששו שהשלטון יתאכזר לנשארים בארץ. על פי תפיסתם, מוטב להם להישאר ניטרליים, להתמיד בעבודת האדמה ולהשאיר את המלחמה בחוץ.
ז'בוטינסקי וטרומפלדור פעלו ממצרים להקמת גדוד יהודי לוחם בצבא הבריטי. הרעיון שיהודי יכול לאחוז בנשק הלך וצבר תאוצה, וב-1915 קם גדוד נהגי הפְּרָדות. אלא שהגדוד ענה רק במידת-מה על שאיפתם של ז'בוטינסקי וטרומפלדור להילחם משום שלא היה קרבי, אלא עסק באספקה לחזית. עם זאת הלוחמים היהודים לא ראו בכך פחיתות כבוד. כך מספר רס"ר רפאל אבולעפיה: "אנו כחיילים, כלוחמים עבריים, קבלנו את ההחלטה ברוח דברי טרומפלדור ומלאנו את כל התפקידים שהוטלו עלינו מיום הגיוס עד יום השחרור ."
ז'בוטינסקי לא הפסיק לחתור להקמת יחידה יהודית לוחמת וב-1917 הקים את הגדוד העברי הראשון בצבא הבריטי, אשר היה אמור להיות כוח קרבי לוחם. ל"גדודים העבריים" התגייסו המוני צעירים מארץ ישראל בשאיפה להילחם כתף אל כתף עם חיילים בריטים. בפועל, זה לא קרה, וגם הפעם הם הסתפקו בתפקידים תומכי לחימה, ובכל זאת חיילים יהודים הפכו מחלום למציאות.
להתגייס! זו הייתה שאיפתם של רבים מהיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה. ארץ ישראל הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית, אך ביישוב היהודי היו מי שרצו להילחם בצד הבריטי, כנגד הטורקים, מכיוון שהעות'מאנים גרמו צרות רבות ליישוב היהודי בארץ. אחרים פחדו מפני השלטון העות'מאני ויצאו כנגד המתגייסים. הם חששו שהשלטון יתאכזר לנשארים בארץ. על פי תפיסתם, מוטב להם להישאר ניטרליים, להתמיד בעבודת האדמה ולהשאיר את המלחמה בחוץ.
ז'בוטינסקי וטרומפלדור פעלו ממצרים להקמת גדוד יהודי לוחם בצבא הבריטי. הרעיון שיהודי יכול לאחוז בנשק הלך וצבר תאוצה, וב-1915 קם גדוד נהגי הפְּרָדות. אלא שהגדוד ענה רק במידת-מה על שאיפתם של ז'בוטינסקי וטרומפלדור להילחם משום שלא היה קרבי, אלא עסק באספקה לחזית. עם זאת הלוחמים היהודים לא ראו בכך פחיתות כבוד. כך מספר רס"ר רפאל אבולעפיה: "אנו כחיילים, כלוחמים עבריים, קבלנו את ההחלטה ברוח דברי טרומפלדור ומלאנו את כל התפקידים שהוטלו עלינו מיום הגיוס עד יום השחרור ."
ז'בוטינסקי לא הפסיק לחתור להקמת יחידה יהודית לוחמת וב-1917 הקים את הגדוד העברי הראשון בצבא הבריטי, אשר היה אמור להיות כוח קרבי לוחם. ל"גדודים העבריים" התגייסו המוני צעירים מארץ ישראל בשאיפה להילחם כתף אל כתף עם חיילים בריטים. בפועל, זה לא קרה, וגם הפעם הם הסתפקו בתפקידים תומכי לחימה, ובכל זאת חיילים יהודים הפכו מחלום למציאות.
כתיבה: מירב הנקין
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
להתגייס! זו הייתה שאיפתם של רבים מהיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה. ארץ ישראל הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית, אך ביישוב היהודי היו מי שרצו להילחם בצד הבריטי, כנגד הטורקים, מכיוון שהעות'מאנים גרמו צרות רבות ליישוב היהודי בארץ. אחרים פחדו מפני השלטון העות'מאני ויצאו כנגד המתגייסים. הם חששו שהשלטון יתאכזר לנשארים בארץ. על פי תפיסתם, מוטב להם להישאר ניטרליים, להתמיד בעבודת האדמה ולהשאיר את המלחמה בחוץ.
ז'בוטינסקי וטרומפלדור פעלו ממצרים להקמת גדוד יהודי לוחם בצבא הבריטי. הרעיון שיהודי יכול לאחוז בנשק הלך וצבר תאוצה, וב-1915 קם גדוד נהגי הפְּרָדות. אלא שהגדוד ענה רק במידת-מה על שאיפתם של ז'בוטינסקי וטרומפלדור להילחם משום שלא היה קרבי, אלא עסק באספקה לחזית. עם זאת הלוחמים היהודים לא ראו בכך פחיתות כבוד. כך מספר רס"ר רפאל אבולעפיה: "אנו כחיילים, כלוחמים עבריים, קבלנו את ההחלטה ברוח דברי טרומפלדור ומלאנו את כל התפקידים שהוטלו עלינו מיום הגיוס עד יום השחרור ."
ז'בוטינסקי לא הפסיק לחתור להקמת יחידה יהודית לוחמת וב-1917 הקים את הגדוד העברי הראשון בצבא הבריטי, אשר היה אמור להיות כוח קרבי לוחם. ל"גדודים העבריים" התגייסו המוני צעירים מארץ ישראל בשאיפה להילחם כתף אל כתף עם חיילים בריטים. בפועל, זה לא קרה, וגם הפעם הם הסתפקו בתפקידים תומכי לחימה, ובכל זאת חיילים יהודים הפכו מחלום למציאות.
.svg)
.svg){kind=small}
