מושבה עצמאית ומתוכננת היטב
משורטטת להפליא ומלאת פרטים, מופיעה המפה הראשונה של רחובות תחת השם הציורי "תכנית מושב רחֹבות, מחוז יפו, פלך ירושלים בארץ ישראל". המפה מחולקת לחלקות שונות הקרויות על שם בעליהן, ובצידה התחתון יש מִקרא המבאר את הסמלים השונים. כך, למשל, אפשר למצוא עצי שקד אצל בנציון ליפשיץ או אדמת מישור אצל יעקב איזנברג. גם בית כנסת ובאר מופיעים בה, ומצוינים בה שמות גבולות המושבה: "אדמת המלך המעובדת ע"י הבדואים" ו"דרך מרמלה ליבנה", למשל.
המפה הזאת מספרת סיפור רחב הרבה יותר, סיפורה של המושבה הראשונה בארץ ישראל שלא הייתה תלויה בכספי הברון רוטשילד. היא נוסדה בשנת 1890 ביוזמת חברת "מנוחה ונחלה" מפולין, שקנתה את אדמותיה, ובעזרת שיתוף פעולה עם תושבים מהארץ שביקשו להתיישב במקום. מייסדי רחובות הקימו אותה על בסיס שלושה עקרונות מרכזיים: העדר תלות בברון רוטשילד - המושבה תהיה עצמאית ויתיישבו בה אנשים אמידים שאינם נזקקים לברון רוטשילד; ביסוס כלכלי - התבססות על גידולים חקלאיים שיאפשרו את פרנסת התושבים; ותכנון מפורט מראש של היישוב העתידי. שלושת העקרונות האלה מתבטאים במובהק במפה. כבר בקיץ של אותה השנה התיישבו שם 31 המתיישבים הראשונים, איכרים ופועלים תושבי הארץ. המשך ההתיישבות נעשה בשלבים כדי לאפשר את התבססות המושבה והחקלאות.
חברת "מנוחה ונחלה" נוסדה בפולין ב-1890 על ידי קבוצה של "חובבי ציון". ראשיה היו אליהו זאב לוין אפשטיין וזאב גלוסקין, ומטרתה הייתה להקים בארץ מושבה עצמאית הן כלכלית, הן פוליטית והן חברתית.
מושבה עצמאית ומתוכננת היטב
משורטטת להפליא ומלאת פרטים, מופיעה המפה הראשונה של רחובות תחת השם הציורי "תכנית מושב רחֹבות, מחוז יפו, פלך ירושלים בארץ ישראל". המפה מחולקת לחלקות שונות הקרויות על שם בעליהן, ובצידה התחתון יש מִקרא המבאר את הסמלים השונים. כך, למשל, אפשר למצוא עצי שקד אצל בנציון ליפשיץ או אדמת מישור אצל יעקב איזנברג. גם בית כנסת ובאר מופיעים בה, ומצוינים בה שמות גבולות המושבה: "אדמת המלך המעובדת ע"י הבדואים" ו"דרך מרמלה ליבנה", למשל.
המפה הזאת מספרת סיפור רחב הרבה יותר, סיפורה של המושבה הראשונה בארץ ישראל שלא הייתה תלויה בכספי הברון רוטשילד. היא נוסדה בשנת 1890 ביוזמת חברת "מנוחה ונחלה" מפולין, שקנתה את אדמותיה, ובעזרת שיתוף פעולה עם תושבים מהארץ שביקשו להתיישב במקום. מייסדי רחובות הקימו אותה על בסיס שלושה עקרונות מרכזיים: העדר תלות בברון רוטשילד - המושבה תהיה עצמאית ויתיישבו בה אנשים אמידים שאינם נזקקים לברון רוטשילד; ביסוס כלכלי - התבססות על גידולים חקלאיים שיאפשרו את פרנסת התושבים; ותכנון מפורט מראש של היישוב העתידי. שלושת העקרונות האלה מתבטאים במובהק במפה. כבר בקיץ של אותה השנה התיישבו שם 31 המתיישבים הראשונים, איכרים ופועלים תושבי הארץ. המשך ההתיישבות נעשה בשלבים כדי לאפשר את התבססות המושבה והחקלאות.
חברת "מנוחה ונחלה" נוסדה בפולין ב-1890 על ידי קבוצה של "חובבי ציון". ראשיה היו אליהו זאב לוין אפשטיין וזאב גלוסקין, ומטרתה הייתה להקים בארץ מושבה עצמאית הן כלכלית, הן פוליטית והן חברתית.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
מושבה עצמאית ומתוכננת היטב
משורטטת להפליא ומלאת פרטים, מופיעה המפה הראשונה של רחובות תחת השם הציורי "תכנית מושב רחֹבות, מחוז יפו, פלך ירושלים בארץ ישראל". המפה מחולקת לחלקות שונות הקרויות על שם בעליהן, ובצידה התחתון יש מִקרא המבאר את הסמלים השונים. כך, למשל, אפשר למצוא עצי שקד אצל בנציון ליפשיץ או אדמת מישור אצל יעקב איזנברג. גם בית כנסת ובאר מופיעים בה, ומצוינים בה שמות גבולות המושבה: "אדמת המלך המעובדת ע"י הבדואים" ו"דרך מרמלה ליבנה", למשל.
המפה הזאת מספרת סיפור רחב הרבה יותר, סיפורה של המושבה הראשונה בארץ ישראל שלא הייתה תלויה בכספי הברון רוטשילד. היא נוסדה בשנת 1890 ביוזמת חברת "מנוחה ונחלה" מפולין, שקנתה את אדמותיה, ובעזרת שיתוף פעולה עם תושבים מהארץ שביקשו להתיישב במקום. מייסדי רחובות הקימו אותה על בסיס שלושה עקרונות מרכזיים: העדר תלות בברון רוטשילד - המושבה תהיה עצמאית ויתיישבו בה אנשים אמידים שאינם נזקקים לברון רוטשילד; ביסוס כלכלי - התבססות על גידולים חקלאיים שיאפשרו את פרנסת התושבים; ותכנון מפורט מראש של היישוב העתידי. שלושת העקרונות האלה מתבטאים במובהק במפה. כבר בקיץ של אותה השנה התיישבו שם 31 המתיישבים הראשונים, איכרים ופועלים תושבי הארץ. המשך ההתיישבות נעשה בשלבים כדי לאפשר את התבססות המושבה והחקלאות.
.svg)
.svg){kind=small}
