ריקודים, עוגות ובושם ברחובות

איך חגגו בתל אביב ב-29 בנובמבר 1947 את החלטת מועצת האומות המאוחדות על הקמת בית לאומי בארץ ישראל? עם עוגות רושם מפוארות, בושם שנשפך כמו מים ובדים בכחול ולבן. מעמד ספירת הקולות שודר ברדיו, רמקולים הוצבו בחוצות הערים, ובני היישוב העברי האזינו למִשדר בדריכות. ברגע שהוכרזה ההחלטה הסופית פרץ הקהל בתשואות, והחלה חגיגה ספונטנית שנמשכה כל הלילה. כיבוד חולק חינם, וחלונות הראווה של החנויות קושטו בהתאם. בקפה "ניצה" הוצגה עוגה עם מפת הארץ. בקפה קפולסקי  הוצגה עוגת קומות עם הכיתוב: "אם תרצו אין זו אגדה". בית המסחר לבשמים ברחוב אלנבי זילף כמויות של מי-בושם על ההמון החוגג והשמחה עלתה על גדותיה.

ד"ר אבנר שרגיל כתב מתל-אביב: "בשתים-עשרה ורבע נתקבלה ההודעה ופרצנו יחד עם הקהל בהתקווה ואח"כ בריקודים... הלכנו בַּסך למֵעין מפגן ברחובות עם חצוצרה כשבראש מתקדמת 'פלוגת האופניים' שלנו בפיקודי ועשינו ברחוב רעש גדול. ליד בית הוועד הפועל של ההסתדרות הוצאנו החוצה את לוי שקולניק [אשכול] ואת דוד רֶמז מחדריהם והם נאמו לפנינו [...] כבר חישבנו לילך הביתה (השעה 2:30 אחר חצות) ולפתע שוב פעם [...] החבריה נמצאה ב- 4:15 לפנות בוקר כמעט כולה בגילופין ולפתע הופיע בצריף ראש מקורח על גוף אדיר, וכנראה שיכור כלוט וקורא: 'יהודים יש לנו מדינה!' חבר משלנו כביר גוף גם הוא ניגש אליו, חיבקו, ויצאו כולם במחול [...] ערכנו בבית הבימה הילולא וחינגא. כל תל-אביב היתה מוצפת בדגלי תכלת לבן".