נשים יהודיות חיילות? מהפכה!
הכול התחיל כשהדסה סמואל (כלתו של הנציב העליון הרברט סמואל), מי שעמדה בראש "מועצת ארגוני הנשים" בישראל, ביקשה לפתוח את ה-ATS, חיל העזר לנשים בצבא הבריטי, בפני מתנדבות יהודיות מארץ ישראל במלחמת העולם השניה. זו הייתה הפעם הראשונה אי-פעם שנשים יהודיות לבשו מדים ועזבו את ביתן כדי לסייע לעם היהודי ולהגן עליו ממרחקים.
ב-1942 החל גיוס נשים מהיישוב היהודי בארץ ישראל. הגיוס היה התנדבותי, ובכל זאת היווה תקדים ועורר סערה בקרב אנשי היישוב. הנימוקים נגד הגיוס היו רבים ומוצקים: באותה תקופה היה היישוב העברי שרוי במאבק לאומי-אידיאולוגי נגד שלטון המנדט הבריטי, וגיוס נשים לשורות הצבא קרא תיגר על משמעות המאבק. כמו כן עקב הידלדלות האוכלוסייה בזמן המלחמה התעורר חשש מפני מחסור בידיים עובדות. לצד טיעונים אלה היו גם טיעוני נגד בעלי אופי אישי: היו שטענו שאישה אינה יכולה לשמור על עצמה כשהיא קרובה לשדה הקרב, היו שחששו מפני נישואי תערובת, והיו ששללו הימצאות של נשים יהודיות בצבא זר.
למרות הסערה ועל אף החששות קמו נשים והתגייסו לצבא הבריטי, ובשנות המלחמה שירתו בו כ-3,600 נשים יהודיות מארץ ישראל. רבות עשו זאת מתוך תחושת חובה לאומית נוכח הסכנה הנשקפת לעם היהודי, כפי שניתן ללמוד מתשובתה של חנה לוין, חברת חיל עזר הנשים, כשנשאלה מפני מה התגייסה: "עכשיו מוטלת עלינו החובה להילחם באויב המשותף, להגן על כבוד עמנו, להגן על כבוד הארץ."
נשים יהודיות חיילות? מהפכה!
הכול התחיל כשהדסה סמואל (כלתו של הנציב העליון הרברט סמואל), מי שעמדה בראש "מועצת ארגוני הנשים" בישראל, ביקשה לפתוח את ה-ATS, חיל העזר לנשים בצבא הבריטי, בפני מתנדבות יהודיות מארץ ישראל במלחמת העולם השניה. זו הייתה הפעם הראשונה אי-פעם שנשים יהודיות לבשו מדים ועזבו את ביתן כדי לסייע לעם היהודי ולהגן עליו ממרחקים.
ב-1942 החל גיוס נשים מהיישוב היהודי בארץ ישראל. הגיוס היה התנדבותי, ובכל זאת היווה תקדים ועורר סערה בקרב אנשי היישוב. הנימוקים נגד הגיוס היו רבים ומוצקים: באותה תקופה היה היישוב העברי שרוי במאבק לאומי-אידיאולוגי נגד שלטון המנדט הבריטי, וגיוס נשים לשורות הצבא קרא תיגר על משמעות המאבק. כמו כן עקב הידלדלות האוכלוסייה בזמן המלחמה התעורר חשש מפני מחסור בידיים עובדות. לצד טיעונים אלה היו גם טיעוני נגד בעלי אופי אישי: היו שטענו שאישה אינה יכולה לשמור על עצמה כשהיא קרובה לשדה הקרב, היו שחששו מפני נישואי תערובת, והיו ששללו הימצאות של נשים יהודיות בצבא זר.
למרות הסערה ועל אף החששות קמו נשים והתגייסו לצבא הבריטי, ובשנות המלחמה שירתו בו כ-3,600 נשים יהודיות מארץ ישראל. רבות עשו זאת מתוך תחושת חובה לאומית נוכח הסכנה הנשקפת לעם היהודי, כפי שניתן ללמוד מתשובתה של חנה לוין, חברת חיל עזר הנשים, כשנשאלה מפני מה התגייסה: "עכשיו מוטלת עלינו החובה להילחם באויב המשותף, להגן על כבוד עמנו, להגן על כבוד הארץ."
כתיבה ומשחוק: מירב הנקין
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
נשים יהודיות חיילות? מהפכה!
הכול התחיל כשהדסה סמואל (כלתו של הנציב העליון הרברט סמואל), מי שעמדה בראש "מועצת ארגוני הנשים" בישראל, ביקשה לפתוח את ה-ATS, חיל העזר לנשים בצבא הבריטי, בפני מתנדבות יהודיות מארץ ישראל במלחמת העולם השניה. זו הייתה הפעם הראשונה אי-פעם שנשים יהודיות לבשו מדים ועזבו את ביתן כדי לסייע לעם היהודי ולהגן עליו ממרחקים.
ב-1942 החל גיוס נשים מהיישוב היהודי בארץ ישראל. הגיוס היה התנדבותי, ובכל זאת היווה תקדים ועורר סערה בקרב אנשי היישוב. הנימוקים נגד הגיוס היו רבים ומוצקים: באותה תקופה היה היישוב העברי שרוי במאבק לאומי-אידיאולוגי נגד שלטון המנדט הבריטי, וגיוס נשים לשורות הצבא קרא תיגר על משמעות המאבק. כמו כן עקב הידלדלות האוכלוסייה בזמן המלחמה התעורר חשש מפני מחסור בידיים עובדות. לצד טיעונים אלה היו גם טיעוני נגד בעלי אופי אישי: היו שטענו שאישה אינה יכולה לשמור על עצמה כשהיא קרובה לשדה הקרב, היו שחששו מפני נישואי תערובת, והיו ששללו הימצאות של נשים יהודיות בצבא זר.
למרות הסערה ועל אף החששות קמו נשים והתגייסו לצבא הבריטי, ובשנות המלחמה שירתו בו כ-3,600 נשים יהודיות מארץ ישראל. רבות עשו זאת מתוך תחושת חובה לאומית נוכח הסכנה הנשקפת לעם היהודי, כפי שניתן ללמוד מתשובתה של חנה לוין, חברת חיל עזר הנשים, כשנשאלה מפני מה התגייסה: "עכשיו מוטלת עלינו החובה להילחם באויב המשותף, להגן על כבוד עמנו, להגן על כבוד הארץ."
.svg)
.svg){kind=small}
