מה דרוש לו לאדם כדי לחיות?
לא הרבה. זו הייתה דעתו המקצועית של משה סְמִילַנְסְקִי, איש העלייה הראשונה, כשניסח את מסמך התקציב לייסוד מושבה בשנת 1880. אלו לא היו הצרכים היחידים. סמילנסקי פירט גם את העלות המשוערת של הבניינים, העופות, כלֵי העבודה, העצים החדשים שיש לנטוע ומוסדות הציבור שיש להקים במושבה. הוא זכה לבחון את התאמת חישוביו למציאות רק בשנת 1890, כשעלה בעצמו לארץ ישראל, התיישב בראשון לציון ולימים בחדרה וברחובות.
אך לא על התקציב לבדו יחיה האדם. מתחת לשורות התקציב פירט סמילנסקי את הדברים שאי אפשר לכמת והתייחס להבדלים בין מי שחי בארץ למי שעולה נטול ניסיון והיכרות עם אדמתה. את יושבי הארץ ראה סמילנסקי כחלוצים הסוללים את הדרך לאחיהם שבגולה.
מכיוון שלא רק בחלומות עסקינן, אחת השורות בתקציב נגעה לַשמירה ולעלותה השנתית המשוערת לכל משק במושבה. הדברים אולי נשמעים לנו מובנים מאליהם, אבל בשביל מי שישב באירופה ותכנן יישובים הרחק מעבר לים, הירידה הזו לפרטים הייתה חיונית. מעניין כי גם בְּניסוח מסמך של תקציב שזר סמילנסקי את חזונו: "יתפרנס מיגיע כפיו מִטל השמים וממשמני הארץ הקדושה."
העלייה הראשונה הייתה גל עלייה לארץ ישראל בין השנים 1903-1882. היא התרחשה בעקבות פוגרומים ופרעות ביהודים והתאפיינה בעלייה של משפחות מהמעמד הבינוני, בעיקר מרוסיה ומרומניה, ושל 2,500 איש מתימן.
מה דרוש לו לאדם כדי לחיות?
לא הרבה. זו הייתה דעתו המקצועית של משה סְמִילַנְסְקִי, איש העלייה הראשונה, כשניסח את מסמך התקציב לייסוד מושבה בשנת 1880. אלו לא היו הצרכים היחידים. סמילנסקי פירט גם את העלות המשוערת של הבניינים, העופות, כלֵי העבודה, העצים החדשים שיש לנטוע ומוסדות הציבור שיש להקים במושבה. הוא זכה לבחון את התאמת חישוביו למציאות רק בשנת 1890, כשעלה בעצמו לארץ ישראל, התיישב בראשון לציון ולימים בחדרה וברחובות.
אך לא על התקציב לבדו יחיה האדם. מתחת לשורות התקציב פירט סמילנסקי את הדברים שאי אפשר לכמת והתייחס להבדלים בין מי שחי בארץ למי שעולה נטול ניסיון והיכרות עם אדמתה. את יושבי הארץ ראה סמילנסקי כחלוצים הסוללים את הדרך לאחיהם שבגולה.
מכיוון שלא רק בחלומות עסקינן, אחת השורות בתקציב נגעה לַשמירה ולעלותה השנתית המשוערת לכל משק במושבה. הדברים אולי נשמעים לנו מובנים מאליהם, אבל בשביל מי שישב באירופה ותכנן יישובים הרחק מעבר לים, הירידה הזו לפרטים הייתה חיונית. מעניין כי גם בְּניסוח מסמך של תקציב שזר סמילנסקי את חזונו: "יתפרנס מיגיע כפיו מִטל השמים וממשמני הארץ הקדושה."
העלייה הראשונה הייתה גל עלייה לארץ ישראל בין השנים 1903-1882. היא התרחשה בעקבות פוגרומים ופרעות ביהודים והתאפיינה בעלייה של משפחות מהמעמד הבינוני, בעיקר מרוסיה ומרומניה, ושל 2,500 איש מתימן.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
מה דרוש לו לאדם כדי לחיות?
לא הרבה. זו הייתה דעתו המקצועית של משה סְמִילַנְסְקִי, איש העלייה הראשונה, כשניסח את מסמך התקציב לייסוד מושבה בשנת 1880. אלו לא היו הצרכים היחידים. סמילנסקי פירט גם את העלות המשוערת של הבניינים, העופות, כלֵי העבודה, העצים החדשים שיש לנטוע ומוסדות הציבור שיש להקים במושבה. הוא זכה לבחון את התאמת חישוביו למציאות רק בשנת 1890, כשעלה בעצמו לארץ ישראל, התיישב בראשון לציון ולימים בחדרה וברחובות.
אך לא על התקציב לבדו יחיה האדם. מתחת לשורות התקציב פירט סמילנסקי את הדברים שאי אפשר לכמת והתייחס להבדלים בין מי שחי בארץ למי שעולה נטול ניסיון והיכרות עם אדמתה. את יושבי הארץ ראה סמילנסקי כחלוצים הסוללים את הדרך לאחיהם שבגולה.
מכיוון שלא רק בחלומות עסקינן, אחת השורות בתקציב נגעה לַשמירה ולעלותה השנתית המשוערת לכל משק במושבה. הדברים אולי נשמעים לנו מובנים מאליהם, אבל בשביל מי שישב באירופה ותכנן יישובים הרחק מעבר לים, הירידה הזו לפרטים הייתה חיונית. מעניין כי גם בְּניסוח מסמך של תקציב שזר סמילנסקי את חזונו: "יתפרנס מיגיע כפיו מִטל השמים וממשמני הארץ הקדושה."
.svg)
.svg){kind=small}
