המשלחת המפתיעה של הג'וינט
איך התכוננו לפסח במחנה המעצר בקפריסין? משלחת בהחלט לא שגרתית מטעם ארגון "הג'וינט" נשלחה לשמח את היהודים ששערי ארץ ישראל היו סגורים בפניהם. המשלחת כללה אלפי ארוחות חג והגדות, וגם אחד משה וילנסקי ואחת שושנה דמארי, אשר יצאו להנעים את זמנם של העולים הכלואים במחנה המעצר ולהעניק להם טעימה מהתרבות הארץ ישראלית.
בתמונות מאותו ביקור בלתי נשכח אפשר לראות את דמארי בת ה-25 ולצידה, מנגן על פסנתר כנף בחוץ, המלחין (או כמו שאמרו אז, קוֹמְפּוֹזִיטוֹר) משה וִילֶנְסְקִי. במשך שבוע שלם הם הופיעו ברחבי המחנות, בדרך כלל בחוץ, אך גם בצריפי חולים ולפני קבוצות ילדים. דמארי הותירה רושם בל יימחה. "הקול, השירים, חשמלו את כולנו בקולה הערֵב, הצלול, בעל העוצמה," סיפר שלום איתן, ששהה במחנה באותה התקופה.
דמארי שרה בעיקר שירי ארץ ישראל – "אני מִצפת", "כלניות"– אבל הפתעה מרגשת במיוחד נָכונה לפליטים ששכנו במחנה: דמארי למדה את מילות שיר הערש היידישאי "ראזשינקעסמיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים") וביצעה גם אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמעטות העיניים שנותרו יבשות, גם אלו של דמארי עצמה. "כל המחנה מפזם את שיריהם," נכתב במכתב התודה שנשלח מארגון "הג'וינט" לווילנסקי.
מחנות המעצר בקפריסין הוקמו על ידי ממשלת בריטניה בשנת 1946 כדי למנוע ממעפילים יהודים להגיע מאירופה לארץ ישראל. צבא בריטניה בנה 12 מחנות בארבעה אתרים ברחבי האי, והם פעלו עד לנובמבר 1949.
המשלחת המפתיעה של הג'וינט
איך התכוננו לפסח במחנה המעצר בקפריסין? משלחת בהחלט לא שגרתית מטעם ארגון "הג'וינט" נשלחה לשמח את היהודים ששערי ארץ ישראל היו סגורים בפניהם. המשלחת כללה אלפי ארוחות חג והגדות, וגם אחד משה וילנסקי ואחת שושנה דמארי, אשר יצאו להנעים את זמנם של העולים הכלואים במחנה המעצר ולהעניק להם טעימה מהתרבות הארץ ישראלית.
בתמונות מאותו ביקור בלתי נשכח אפשר לראות את דמארי בת ה-25 ולצידה, מנגן על פסנתר כנף בחוץ, המלחין (או כמו שאמרו אז, קוֹמְפּוֹזִיטוֹר) משה וִילֶנְסְקִי. במשך שבוע שלם הם הופיעו ברחבי המחנות, בדרך כלל בחוץ, אך גם בצריפי חולים ולפני קבוצות ילדים. דמארי הותירה רושם בל יימחה. "הקול, השירים, חשמלו את כולנו בקולה הערֵב, הצלול, בעל העוצמה," סיפר שלום איתן, ששהה במחנה באותה התקופה.
דמארי שרה בעיקר שירי ארץ ישראל – "אני מִצפת", "כלניות"– אבל הפתעה מרגשת במיוחד נָכונה לפליטים ששכנו במחנה: דמארי למדה את מילות שיר הערש היידישאי "ראזשינקעסמיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים") וביצעה גם אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמעטות העיניים שנותרו יבשות, גם אלו של דמארי עצמה. "כל המחנה מפזם את שיריהם," נכתב במכתב התודה שנשלח מארגון "הג'וינט" לווילנסקי.
מחנות המעצר בקפריסין הוקמו על ידי ממשלת בריטניה בשנת 1946 כדי למנוע ממעפילים יהודים להגיע מאירופה לארץ ישראל. צבא בריטניה בנה 12 מחנות בארבעה אתרים ברחבי האי, והם פעלו עד לנובמבר 1949.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
המשלחת המפתיעה של הג'וינט
איך התכוננו לפסח במחנה המעצר בקפריסין? משלחת בהחלט לא שגרתית מטעם ארגון "הג'וינט" נשלחה לשמח את היהודים ששערי ארץ ישראל היו סגורים בפניהם. המשלחת כללה אלפי ארוחות חג והגדות, וגם אחד משה וילנסקי ואחת שושנה דמארי, אשר יצאו להנעים את זמנם של העולים הכלואים במחנה המעצר ולהעניק להם טעימה מהתרבות הארץ ישראלית.
בתמונות מאותו ביקור בלתי נשכח אפשר לראות את דמארי בת ה-25 ולצידה, מנגן על פסנתר כנף בחוץ, המלחין (או כמו שאמרו אז, קוֹמְפּוֹזִיטוֹר) משה וִילֶנְסְקִי. במשך שבוע שלם הם הופיעו ברחבי המחנות, בדרך כלל בחוץ, אך גם בצריפי חולים ולפני קבוצות ילדים. דמארי הותירה רושם בל יימחה. "הקול, השירים, חשמלו את כולנו בקולה הערֵב, הצלול, בעל העוצמה," סיפר שלום איתן, ששהה במחנה באותה התקופה.
דמארי שרה בעיקר שירי ארץ ישראל – "אני מִצפת", "כלניות"– אבל הפתעה מרגשת במיוחד נָכונה לפליטים ששכנו במחנה: דמארי למדה את מילות שיר הערש היידישאי "ראזשינקעסמיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים") וביצעה גם אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמעטות העיניים שנותרו יבשות, גם אלו של דמארי עצמה. "כל המחנה מפזם את שיריהם," נכתב במכתב התודה שנשלח מארגון "הג'וינט" לווילנסקי.