העפלה

חווייה בלתי נשכחת במחנה המעצר בקפריסין

שושנה דמארי ומשה וילנסקי בביקור מיוחד לכבוד פסח

המשלחת המפתיעה של הג'וינט

איך התכוננו לפסח במחנה המעצר בקפריסין? משלחת בהחלט לא שגרתית מטעם ארגון "הג'וינט" נשלחה לשמח את היהודים ששערי ארץ ישראל היו סגורים בפניהם. המשלחת כללה אלפי ארוחות חג והגדות, וגם אחד משה וילנסקי ואחת שושנה דמארי, אשר יצאו להנעים את זמנם של העולים הכלואים במחנה המעצר ולהעניק להם טעימה מהתרבות הארץ ישראלית.

בתמונות מאותו ביקור בלתי נשכח אפשר לראות את דמארי בת ה-25 ולצידה, מנגן על פסנתר כנף בחוץ, המלחין (או כמו שאמרו אז, קוֹמְפּוֹזִיטוֹר) משה וִילֶנְסְקִי. במשך שבוע שלם הם הופיעו ברחבי המחנות, בדרך כלל בחוץ, אך גם בצריפי חולים ולפני קבוצות ילדים. דמארי הותירה רושם בל יימחה. "הקול, השירים, חשמלו את כולנו בקולה הערֵב, הצלול, בעל העוצמה," סיפר שלום איתן, ששהה במחנה באותה התקופה.

דמארי שרה בעיקר שירי ארץ ישראל – "אני מִצפת", "כלניות"– אבל הפתעה מרגשת במיוחד נָכונה לפליטים ששכנו במחנה: דמארי למדה את מילות שיר הערש היידישאי "ראזשינקעסמיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים") וביצעה גם אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמעטות העיניים שנותרו יבשות, גם אלו של דמארי עצמה. "כל המחנה מפזם את שיריהם," נכתב במכתב התודה שנשלח מארגון "הג'וינט" לווילנסקי.  

משה וילנסקי ושושנה דמארי בהופעה במחנות העקורים בקפריסין, תמונה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין ארכיון ומוזיאון הרכב ההיסטורי של אגד, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל, 997009675575805171
רגע, קצת רקע |
מחנות המעצר בקפריסין

מחנות המעצר בקפריסין הוקמו על ידי ממשלת בריטניה בשנת 1946 כדי למנוע ממעפילים יהודים להגיע מאירופה לארץ ישראל. צבא בריטניה בנה 12 מחנות בארבעה אתרים ברחבי האי, והם פעלו עד לנובמבר 1949.

העפלה

חווייה בלתי נשכחת במחנה המעצר בקפריסין

שושנה דמארי ומשה וילנסקי בביקור מיוחד לכבוד פסח

המשלחת המפתיעה של הג'וינט

איך התכוננו לפסח במחנה המעצר בקפריסין? משלחת בהחלט לא שגרתית מטעם ארגון "הג'וינט" נשלחה לשמח את היהודים ששערי ארץ ישראל היו סגורים בפניהם. המשלחת כללה אלפי ארוחות חג והגדות, וגם אחד משה וילנסקי ואחת שושנה דמארי, אשר יצאו להנעים את זמנם של העולים הכלואים במחנה המעצר ולהעניק להם טעימה מהתרבות הארץ ישראלית.

בתמונות מאותו ביקור בלתי נשכח אפשר לראות את דמארי בת ה-25 ולצידה, מנגן על פסנתר כנף בחוץ, המלחין (או כמו שאמרו אז, קוֹמְפּוֹזִיטוֹר) משה וִילֶנְסְקִי. במשך שבוע שלם הם הופיעו ברחבי המחנות, בדרך כלל בחוץ, אך גם בצריפי חולים ולפני קבוצות ילדים. דמארי הותירה רושם בל יימחה. "הקול, השירים, חשמלו את כולנו בקולה הערֵב, הצלול, בעל העוצמה," סיפר שלום איתן, ששהה במחנה באותה התקופה.

דמארי שרה בעיקר שירי ארץ ישראל – "אני מִצפת", "כלניות"– אבל הפתעה מרגשת במיוחד נָכונה לפליטים ששכנו במחנה: דמארי למדה את מילות שיר הערש היידישאי "ראזשינקעסמיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים") וביצעה גם אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמעטות העיניים שנותרו יבשות, גם אלו של דמארי עצמה. "כל המחנה מפזם את שיריהם," נכתב במכתב התודה שנשלח מארגון "הג'וינט" לווילנסקי.  

No items found.
לקריאה נוספת
לא נמצאו פריטים תואמים.
משה וילנסקי ושושנה דמארי בהופעה במחנות העקורים בקפריסין, תמונה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין ארכיון ומוזיאון הרכב ההיסטורי של אגד, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל, 997009675575805171
רגע, קצת רקע |
מחנות המעצר בקפריסין

מחנות המעצר בקפריסין הוקמו על ידי ממשלת בריטניה בשנת 1946 כדי למנוע ממעפילים יהודים להגיע מאירופה לארץ ישראל. צבא בריטניה בנה 12 מחנות בארבעה אתרים ברחבי האי, והם פעלו עד לנובמבר 1949.

היסטוריום

רגע היסטורי למורים ותלמידים

התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר היסטוריה

חווייה בלתי נשכחת במחנה המעצר בקפריסין

היסטוריום מס'
#
אהרן אהרנסון והארבה
Text Link
בוא נדבר (ב)גלויות
Text Link
מי קובע מה לומדים?
Text Link
שישים שניות על סאדאת
Text Link
נוער למען מאמץ מלחמתי
Text Link
טבח כפר קאסם
Text Link
יום הולדת לבן גוריון
Text Link
יום פטירת אוסישקין
Text Link
הרצל וקיסר גרמניה
Text Link
100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה
Text Link
כ"ט בנובמבר
Text Link
כיצד חוגגים את חנוכה?
Text Link
96 שנה לפטירת אליעזר בן יהודה
Text Link
יום הילד הבינלאומי
Text Link
הסכם השלום עם ירדן
Text Link
הסכם וייצמן-פייצל
Text Link
משפט דרייפוס - הסרט
Text Link
נפילת שיירת הל"ה
Text Link
סדר ט"ו בשבט
Text Link
הבחירות הראשונות
Text Link
להקת הצ'יזבטרון
Text Link
סמל המדינה
Text Link
ביטול חגיגות פורים בתל אביב
Text Link
מיהו יהודי?
Text Link
מלחמת ההתשה
Text Link
הגיליון הראשון של ירחון חרות
Text Link
מנהגי פורים
Text Link
משפט קסטנר
Text Link
בחירות 1959 ואירועי ואדי סאליב
Text Link
בחירות 1973
Text Link
צנזור הגדות פסח ברוסיה
Text Link
ביקור אייכמן בארץ ישראל
Text Link
הגדת יום העצמאות
Text Link
החגיגות בשער טיטוס
Text Link
מסתפרים בל"ג בעומר
Text Link
ירושלים - בירת ישראל
Text Link
ספר בדיחות אשכול
Text Link
70 שנה למבצע "על כנפי נשרים"
Text Link
86 שנה לרצח ארלוזורוב
Text Link
משבר הדיור: הבחירות לכנסת השנייה
Text Link
מפא"י נגד רדיו דמשק: הבחירות לכנסת השלישית
Text Link
העימות הגדול: בחירות 1977
Text Link
ראש השנה הראשון במדינה
Text Link
מה מספר דגל שמחת תורה?
Text Link
נעים להכיר: הפועל דוד (בן גוריון)
Text Link
סערת הסכם השילומים
Text Link
הצהרת בלפור
Text Link
הספר שניצל מליל הבדולח
Text Link
ממעריב לנוער לוועדת אגרנט
Text Link
איך תספרו לילדיכם על תכנית החלוקה?
Text Link
ההסכם החשאי עם מלך מרוקו
Text Link
ביקורי הברון רוטשילד בארץ ישראל
Text Link
גני הילדים הראשונים
Text Link
שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה
Text Link
הקרב בין העיתונים במשפט דרייפוס
Text Link
אלוף האכילה של ישראל
Text Link
מראשון לציון לדמשק: סיפורו של נעמן בלקינד
Text Link
בקול גדול: המזרח – ביטאון ליהדות הספרדית
Text Link
האמן היהודי שניבא בציוריו את השואה
Text Link
110 שנה למשחק הכדורגל הראשון בארץ ישראל
Text Link
ט"ו בשבט כסוכן ערכי הציונות
Text Link
מלחמת השפות בטכניקום
Text Link
נחישות ותעוזה: ליל המטוסים בפברואר 1946
Text Link
מנהיג ציוני בשבי היפני
Text Link
מה נשתנה ליל פורים הזה מכל לילי פורים?
Text Link
55 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה "האחרת"
Text Link
ההצבעה הגורלית - כ"ט בנובמבר
Text Link
לזה לא ציפיתם: תחרות אוכל בתקופת הצנע
Text Link
הנוקמים בנאצים
Text Link
ציפורה רוזנפלד: אם ולוחמת
Text Link
נא לא להגזים: הסכם השלום עם מצרים
Text Link
הרמדאן הראשון במדינת ישראל שלאחר המלחמה
Text Link
הצצה ליומן מירושלים הנצורה
Text Link
ביכורים וביקורים
Text Link
עיר בהפסקה
Text Link
פקודת היום: הקמת צה"ל
Text Link
זהרה לביטוב
Text Link
ככה כן בונים חומה
Text Link
עברית קשה שפה
Text Link
צווארון כְּמוּרָה ומגן דוד
Text Link
תעלומה: למי שייך מחזור קטלוניה?
Text Link
מבצע סבתא
Text Link
הזוג המוזר – "הַבּוּנְד" והציונות
Text Link
צעדת ירושלים: עבר, הווה, עתיד
Text Link
"מה יש ל'בּוּנְד' לעשות כאן בישראל?"
Text Link
"אינני יכול לשתוק, אינני יכול להישאר בחיים"
Text Link
הכוכב שנולד בפראג
Text Link
ספר האורית שב לירושלים
Text Link
"את הלילה הזה ילד, אתה כבר לא תשכח"
Text Link
משפחת ששון- שושלת אצולה מהמזרח
Text Link
הליידי מבומביי
Text Link
הבה נגילה לכבוד חנוכה
Text Link
להיות עות'מאני או לא להיות עות'מאני – זו השאלה!
Text Link
ניל"י- סיפור על הקרבה ואומץ
Text Link
הצצה ליומנו של רפאל אבולעפיה- איש מחתרת ניל"י
Text Link
זהב, כדי לא למות ברעב
Text Link
אריה קום, התגייס לגדוד העברי!
Text Link
ט"ו בשבט, יום הולדת לכנסת ישראל
Text Link
לקט לבגרות: סוגיות נבחרות בתולדות המדינה
Text Link
לקט לבגרות: בונים מדינה
Text Link
 | 
23.3.2022
23.3.2022
 | 
23.3.2022
23.3.2022

המשלחת המפתיעה של הג'וינט

איך התכוננו לפסח במחנה המעצר בקפריסין? משלחת בהחלט לא שגרתית מטעם ארגון "הג'וינט" נשלחה לשמח את היהודים ששערי ארץ ישראל היו סגורים בפניהם. המשלחת כללה אלפי ארוחות חג והגדות, וגם אחד משה וילנסקי ואחת שושנה דמארי, אשר יצאו להנעים את זמנם של העולים הכלואים במחנה המעצר ולהעניק להם טעימה מהתרבות הארץ ישראלית.

בתמונות מאותו ביקור בלתי נשכח אפשר לראות את דמארי בת ה-25 ולצידה, מנגן על פסנתר כנף בחוץ, המלחין (או כמו שאמרו אז, קוֹמְפּוֹזִיטוֹר) משה וִילֶנְסְקִי. במשך שבוע שלם הם הופיעו ברחבי המחנות, בדרך כלל בחוץ, אך גם בצריפי חולים ולפני קבוצות ילדים. דמארי הותירה רושם בל יימחה. "הקול, השירים, חשמלו את כולנו בקולה הערֵב, הצלול, בעל העוצמה," סיפר שלום איתן, ששהה במחנה באותה התקופה.

דמארי שרה בעיקר שירי ארץ ישראל – "אני מִצפת", "כלניות"– אבל הפתעה מרגשת במיוחד נָכונה לפליטים ששכנו במחנה: דמארי למדה את מילות שיר הערש היידישאי "ראזשינקעסמיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים") וביצעה גם אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמעטות העיניים שנותרו יבשות, גם אלו של דמארי עצמה. "כל המחנה מפזם את שיריהם," נכתב במכתב התודה שנשלח מארגון "הג'וינט" לווילנסקי.  

לא נמצאו פריטים תואמים.
לקריאה נוספת
לא נמצאו פריטים תואמים.
היסטוריום
#
התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר היסטוריה
חווייה בלתי נשכחת במחנה המעצר בקפריסין
שושנה דמארי ומשה וילנסקי בביקור מיוחד לכבוד פסח
משה וילנסקי ושושנה דמארי בהופעה במחנות העקורים בקפריסין, תמונה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין ארכיון ומוזיאון הרכב ההיסטורי של אגד, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל, 997009675575805171
כדאי להיות מעודכנים! להצטרפות לוואטצפ השבועי

המשלחת המפתיעה של הג'וינט

איך התכוננו לפסח במחנה המעצר בקפריסין? משלחת בהחלט לא שגרתית מטעם ארגון "הג'וינט" נשלחה לשמח את היהודים ששערי ארץ ישראל היו סגורים בפניהם. המשלחת כללה אלפי ארוחות חג והגדות, וגם אחד משה וילנסקי ואחת שושנה דמארי, אשר יצאו להנעים את זמנם של העולים הכלואים במחנה המעצר ולהעניק להם טעימה מהתרבות הארץ ישראלית.

בתמונות מאותו ביקור בלתי נשכח אפשר לראות את דמארי בת ה-25 ולצידה, מנגן על פסנתר כנף בחוץ, המלחין (או כמו שאמרו אז, קוֹמְפּוֹזִיטוֹר) משה וִילֶנְסְקִי. במשך שבוע שלם הם הופיעו ברחבי המחנות, בדרך כלל בחוץ, אך גם בצריפי חולים ולפני קבוצות ילדים. דמארי הותירה רושם בל יימחה. "הקול, השירים, חשמלו את כולנו בקולה הערֵב, הצלול, בעל העוצמה," סיפר שלום איתן, ששהה במחנה באותה התקופה.

דמארי שרה בעיקר שירי ארץ ישראל – "אני מִצפת", "כלניות"– אבל הפתעה מרגשת במיוחד נָכונה לפליטים ששכנו במחנה: דמארי למדה את מילות שיר הערש היידישאי "ראזשינקעסמיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים") וביצעה גם אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמעטות העיניים שנותרו יבשות, גם אלו של דמארי עצמה. "כל המחנה מפזם את שיריהם," נכתב במכתב התודה שנשלח מארגון "הג'וינט" לווילנסקי.  

#
העפלה
רגע, קצת רקע |
מחנות המעצר בקפריסין

מחנות המעצר בקפריסין הוקמו על ידי ממשלת בריטניה בשנת 1946 כדי למנוע ממעפילים יהודים להגיע מאירופה לארץ ישראל. צבא בריטניה בנה 12 מחנות בארבעה אתרים ברחבי האי, והם פעלו עד לנובמבר 1949.

מזהים את הבתים בתמונה?

חווייה בלתי נשכחת במחנה המעצר בקפריסין

המשלחת המפתיעה של הג'וינט

איך התכוננו לפסח במחנה המעצר בקפריסין? משלחת בהחלט לא שגרתית מטעם ארגון "הג'וינט" נשלחה לשמח את היהודים ששערי ארץ ישראל היו סגורים בפניהם. המשלחת כללה אלפי ארוחות חג והגדות, וגם אחד משה וילנסקי ואחת שושנה דמארי, אשר יצאו להנעים את זמנם של העולים הכלואים במחנה המעצר ולהעניק להם טעימה מהתרבות הארץ ישראלית.

בתמונות מאותו ביקור בלתי נשכח אפשר לראות את דמארי בת ה-25 ולצידה, מנגן על פסנתר כנף בחוץ, המלחין (או כמו שאמרו אז, קוֹמְפּוֹזִיטוֹר) משה וִילֶנְסְקִי. במשך שבוע שלם הם הופיעו ברחבי המחנות, בדרך כלל בחוץ, אך גם בצריפי חולים ולפני קבוצות ילדים. דמארי הותירה רושם בל יימחה. "הקול, השירים, חשמלו את כולנו בקולה הערֵב, הצלול, בעל העוצמה," סיפר שלום איתן, ששהה במחנה באותה התקופה.

דמארי שרה בעיקר שירי ארץ ישראל – "אני מִצפת", "כלניות"– אבל הפתעה מרגשת במיוחד נָכונה לפליטים ששכנו במחנה: דמארי למדה את מילות שיר הערש היידישאי "ראזשינקעסמיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים") וביצעה גם אותו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שמעטות העיניים שנותרו יבשות, גם אלו של דמארי עצמה. "כל המחנה מפזם את שיריהם," נכתב במכתב התודה שנשלח מארגון "הג'וינט" לווילנסקי.  

ה