הקונגרס הציוני הראשון
כולם מכירים את הרצל כחוזה המדינה, אך האם ידעתם שהיה גם יחצ"ן מעולה? הרצל היה האחראי להפיכת הקונגרס הציוני הראשון לאירוע נוצץ ומרשים. במקום לקיים את הדיונים בחדר ישיבות פשוט, הרצל דאג לאולם קזינו מפואר שאליו הגיעו צירי הקונגרס בחליפות שרד, לפי דרישתו. הנימוק ל"תפאורה" היה פשוט: כדי לקדם בעולם את רעיון של מדינה יהודית היה צורך לשדרג את תדמית היהודים בעיני האומות, והרצל הבין היטב ששינוי כזה יוכל לסייע בשינוי פוליטי.
הישגו של הרצל הכריזמטי היה בהתעקשותו לעשות נפשות לרעיון הבית הלאומי בכל דרך אפשרית. פתיחת הקונגרס סוקרה בידי עיתונאים רבים, והתצלומים הופצו בכל העולם. באירוע נכחו כ-197 צירים מ-17 מדינות, וזאת למרות התנגדותם של משפיעים יהודים רבים, ואשר מאות מהם החזירו להרצל את ההזמנות לאירוע בצירוף מחאה. כשקם לדבר באירוע הפתיחה, קולו כמעט לא נשמע בשל תשואות הקהל.
על המעמד כתב נחום סוקולוב, "בקונגרס הראשון בשנת 1897 [...] ראיתי אשר לא ראיתי מעולם, את ראש פסגת ההתלהבות היהודית בעצם בהירותה. לעולם לא אשכח את המחזה. עוטה נגוהות הזמן ישאר המחזה הזה בזכרוני תמיד כעין התגלות ניצחת."
בעקבות הקונגרס הוקמו מוסדות התנועה הציונית, ביניהם קק"ל, "הוועד הפועל" ועוד. ההחלטה המרכזית בו – "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל" – נקראה "תוכנית בזל".
"חובבי ציון" הוא שם כולל לארגונים שדגלו ב"ציונות מעשית", כלומר עלייה והתיישבות מיידיות בארץ ישראל. בניגוד להם, אנשי הציונות המדינית (ובראשם הרצל) תמכו בצורך להשיג אישורים וערבויות בין-לאומיות ליהודים לפני תחילת ההתיישבות.
הקונגרס הציוני הראשון
כולם מכירים את הרצל כחוזה המדינה, אך האם ידעתם שהיה גם יחצ"ן מעולה? הרצל היה האחראי להפיכת הקונגרס הציוני הראשון לאירוע נוצץ ומרשים. במקום לקיים את הדיונים בחדר ישיבות פשוט, הרצל דאג לאולם קזינו מפואר שאליו הגיעו צירי הקונגרס בחליפות שרד, לפי דרישתו. הנימוק ל"תפאורה" היה פשוט: כדי לקדם בעולם את רעיון של מדינה יהודית היה צורך לשדרג את תדמית היהודים בעיני האומות, והרצל הבין היטב ששינוי כזה יוכל לסייע בשינוי פוליטי.
הישגו של הרצל הכריזמטי היה בהתעקשותו לעשות נפשות לרעיון הבית הלאומי בכל דרך אפשרית. פתיחת הקונגרס סוקרה בידי עיתונאים רבים, והתצלומים הופצו בכל העולם. באירוע נכחו כ-197 צירים מ-17 מדינות, וזאת למרות התנגדותם של משפיעים יהודים רבים, ואשר מאות מהם החזירו להרצל את ההזמנות לאירוע בצירוף מחאה. כשקם לדבר באירוע הפתיחה, קולו כמעט לא נשמע בשל תשואות הקהל.
על המעמד כתב נחום סוקולוב, "בקונגרס הראשון בשנת 1897 [...] ראיתי אשר לא ראיתי מעולם, את ראש פסגת ההתלהבות היהודית בעצם בהירותה. לעולם לא אשכח את המחזה. עוטה נגוהות הזמן ישאר המחזה הזה בזכרוני תמיד כעין התגלות ניצחת."
בעקבות הקונגרס הוקמו מוסדות התנועה הציונית, ביניהם קק"ל, "הוועד הפועל" ועוד. ההחלטה המרכזית בו – "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל" – נקראה "תוכנית בזל".
"חובבי ציון" הוא שם כולל לארגונים שדגלו ב"ציונות מעשית", כלומר עלייה והתיישבות מיידיות בארץ ישראל. בניגוד להם, אנשי הציונות המדינית (ובראשם הרצל) תמכו בצורך להשיג אישורים וערבויות בין-לאומיות ליהודים לפני תחילת ההתיישבות.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
הקונגרס הציוני הראשון
כולם מכירים את הרצל כחוזה המדינה, אך האם ידעתם שהיה גם יחצ"ן מעולה? הרצל היה האחראי להפיכת הקונגרס הציוני הראשון לאירוע נוצץ ומרשים. במקום לקיים את הדיונים בחדר ישיבות פשוט, הרצל דאג לאולם קזינו מפואר שאליו הגיעו צירי הקונגרס בחליפות שרד, לפי דרישתו. הנימוק ל"תפאורה" היה פשוט: כדי לקדם בעולם את רעיון של מדינה יהודית היה צורך לשדרג את תדמית היהודים בעיני האומות, והרצל הבין היטב ששינוי כזה יוכל לסייע בשינוי פוליטי.
הישגו של הרצל הכריזמטי היה בהתעקשותו לעשות נפשות לרעיון הבית הלאומי בכל דרך אפשרית. פתיחת הקונגרס סוקרה בידי עיתונאים רבים, והתצלומים הופצו בכל העולם. באירוע נכחו כ-197 צירים מ-17 מדינות, וזאת למרות התנגדותם של משפיעים יהודים רבים, ואשר מאות מהם החזירו להרצל את ההזמנות לאירוע בצירוף מחאה. כשקם לדבר באירוע הפתיחה, קולו כמעט לא נשמע בשל תשואות הקהל.
על המעמד כתב נחום סוקולוב, "בקונגרס הראשון בשנת 1897 [...] ראיתי אשר לא ראיתי מעולם, את ראש פסגת ההתלהבות היהודית בעצם בהירותה. לעולם לא אשכח את המחזה. עוטה נגוהות הזמן ישאר המחזה הזה בזכרוני תמיד כעין התגלות ניצחת."
בעקבות הקונגרס הוקמו מוסדות התנועה הציונית, ביניהם קק"ל, "הוועד הפועל" ועוד. ההחלטה המרכזית בו – "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל" – נקראה "תוכנית בזל".
.svg)
.svg){kind=small}
