וועד העזרה לגולי ארץ ישראל באלכסנדריה
מה כבר אפשר להצהיר על מצה? הכותרת של המסמך הזה נשמעת קצת משונה, אבל המציאות שבה המסמך נכתב הייתה קשה. בחורף 1914, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, הוצאו בכוח מאות יהודים מבתיהם ביפו ובתל-אביב וגורשו למצרים, ושם סבלו מרעב ומעוני. הם גורשו משום שהיו נתיני רוסיה, אחת המדינות שנלחמו נגד האימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל.
המסמך הוא, למעשה, טופס ריק שאדם שנזקק לעזרה נדרש אז למלא. היה עליו להצהיר בו כי אין ביכולתו לקנות מצות כשרות לחג הפסח, וכי הוא מבקש לקבל מצות חינם מ"וועד העזרה לגולי ארץ ישראל באלכסנדריה", וכן לציין את מספר הנפשות בבית וגילן(בחלוקה ל"זכרים" ו"נקבות"). "ועדת המצה" נדרשה לקיים "חקירה ודרישה" על הפנייה ולהודיע על גבי הטופס מה החלטתה. יותר מכול, המסמך מעיד על מצבם הקשה של היהודים שגורשו למצרים בזמן המלחמה. "ועד העזרה" הוקם באותן השנים במצרים כדי לסייע לאנשים במצוקה, ובראשו עמדו ציונים מפורסמים, ובהם זאב ז'בוטינסקי, המורה דוד יודילוביץ ועוד. היהודים במצרים קיבלו גם מעט סיוע מהשלטון הבריטי.
"גירוש יפו" אירע בחורף 1914 בפקודת ג'מאל פֶּחה, המפקד הצבאי העליון בחזית ארץ ישראל. בנר חמישי של חנוכה 1916 נחטפו 700 איש והועלו בכוח על אונייה לאלכסנדריה. פקודת הגירוש בוטלה לבסוף, אך המגורשים לא שבו לארץ.
וועד העזרה לגולי ארץ ישראל באלכסנדריה
מה כבר אפשר להצהיר על מצה? הכותרת של המסמך הזה נשמעת קצת משונה, אבל המציאות שבה המסמך נכתב הייתה קשה. בחורף 1914, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, הוצאו בכוח מאות יהודים מבתיהם ביפו ובתל-אביב וגורשו למצרים, ושם סבלו מרעב ומעוני. הם גורשו משום שהיו נתיני רוסיה, אחת המדינות שנלחמו נגד האימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל.
המסמך הוא, למעשה, טופס ריק שאדם שנזקק לעזרה נדרש אז למלא. היה עליו להצהיר בו כי אין ביכולתו לקנות מצות כשרות לחג הפסח, וכי הוא מבקש לקבל מצות חינם מ"וועד העזרה לגולי ארץ ישראל באלכסנדריה", וכן לציין את מספר הנפשות בבית וגילן(בחלוקה ל"זכרים" ו"נקבות"). "ועדת המצה" נדרשה לקיים "חקירה ודרישה" על הפנייה ולהודיע על גבי הטופס מה החלטתה. יותר מכול, המסמך מעיד על מצבם הקשה של היהודים שגורשו למצרים בזמן המלחמה. "ועד העזרה" הוקם באותן השנים במצרים כדי לסייע לאנשים במצוקה, ובראשו עמדו ציונים מפורסמים, ובהם זאב ז'בוטינסקי, המורה דוד יודילוביץ ועוד. היהודים במצרים קיבלו גם מעט סיוע מהשלטון הבריטי.
"גירוש יפו" אירע בחורף 1914 בפקודת ג'מאל פֶּחה, המפקד הצבאי העליון בחזית ארץ ישראל. בנר חמישי של חנוכה 1916 נחטפו 700 איש והועלו בכוח על אונייה לאלכסנדריה. פקודת הגירוש בוטלה לבסוף, אך המגורשים לא שבו לארץ.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
וועד העזרה לגולי ארץ ישראל באלכסנדריה
מה כבר אפשר להצהיר על מצה? הכותרת של המסמך הזה נשמעת קצת משונה, אבל המציאות שבה המסמך נכתב הייתה קשה. בחורף 1914, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, הוצאו בכוח מאות יהודים מבתיהם ביפו ובתל-אביב וגורשו למצרים, ושם סבלו מרעב ומעוני. הם גורשו משום שהיו נתיני רוסיה, אחת המדינות שנלחמו נגד האימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל.
המסמך הוא, למעשה, טופס ריק שאדם שנזקק לעזרה נדרש אז למלא. היה עליו להצהיר בו כי אין ביכולתו לקנות מצות כשרות לחג הפסח, וכי הוא מבקש לקבל מצות חינם מ"וועד העזרה לגולי ארץ ישראל באלכסנדריה", וכן לציין את מספר הנפשות בבית וגילן(בחלוקה ל"זכרים" ו"נקבות"). "ועדת המצה" נדרשה לקיים "חקירה ודרישה" על הפנייה ולהודיע על גבי הטופס מה החלטתה. יותר מכול, המסמך מעיד על מצבם הקשה של היהודים שגורשו למצרים בזמן המלחמה. "ועד העזרה" הוקם באותן השנים במצרים כדי לסייע לאנשים במצוקה, ובראשו עמדו ציונים מפורסמים, ובהם זאב ז'בוטינסקי, המורה דוד יודילוביץ ועוד. היהודים במצרים קיבלו גם מעט סיוע מהשלטון הבריטי.
.svg)
.svg){kind=small}
