מקלט לאומי או בית לאומי?

איך מתרגמים לעברית את "הצהרת בַּלְפוּר", אחד המסמכים המכוננים בדברי ימיה של התנועה הציונית? עם סוגיה זו התמודד לא אחר מאשר הוגה הדעות "אַחַד העם"(אשר גִינְצְבֵּרְג), מהחשובים שבמנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית. המכתב הרשמי של הלורד אַרְתוּר גֵ'יימְס בַּלְפוּר אל הלורד לָיוֹנֶל ווֹלְטֶר רוֹטְשִׁילְד פורסם ב-2.11.1917, והתרגום שלו לעברית, בכתב יד, נעשה ב-1918. לכאורה, המשימה לא הייתה אמורה להיות מורכבת במיוחד, משום שמדובר במכתב קצר ותמציתי, אך מעניין לראות שהיו כמה התלבטויות בתרגומו.

ההתלבטות הראשונה הייתה בעצם הפנייה: האם את הפנייה "Dear" שפותחת את הנוסח האנגלי יש לתרגם באופן רשמי, "לכבוד לורד רוטשילד", או כפנייה אישית יותר, "לורד רוטשילד יקירי"? ומה באשר לביטוי"National Home"? אחד העם בחר לתרגם אותו דווקא כ"מקלט לאומי". זהו לא תרגום מילולי, והבחירה ממחישה את תחושת הדחיפות של התנועה הציונית. עם זאת הוא הותיר את הביטוי האנגלי המקורי בסוגריים, ואכן בתרגום המקובל כיום משתמשים בביטוי "בית לאומי". ומה בנוגע למילה "כנסיות" המופיעה במשפט: "להזיק לזכויותיהן האזרחיות והדתיות של הכנסיות הבלתי יהודיות"? האם היא מעידה על בחירה ספרותית או שמא הבחירה מכוונת? כיום, מכל מקום, מקובל לתרגם אותה ל"עדות". כך או כך, ההתלבטויות מלמדות על חשיבות המסמך ועל מרחב הפרשנויות האישיות שהוא עשוי לכלול.