איך רעיון מתגלגל?
במשחק ספורטיבי יש לכל שחקן בנבחרת תפקיד ותחומי אחריות משלו. עם זאת, כשבונים תנועה לאומית מאפס, התפקידים של חברי הנבחרת נכתבים לפעמים מאליהם. בנימין זאב הרצל נחשב מייסד הציונות כתנועה לאומית, אבל אדם מוכשר אחד לא היה יכול להניע לבדו תהליכים מורכבים, והפעילים השונים בתנועה הציונית וסביבה הניעו, כל אחד בדרכו, את גלגלי ההיסטוריה בדרך אל הגשמת הרעיון.
כך, למשל, בכרטיס שנה טובה, אשר הודפס ב-1910 בארצות הברית, נראים לצד הרצל מנחם אוסישקין ודוד ווֹלפסון. ווֹלפסון הקים את ההסתדרות הציונית בגרמניה, ייסד את הבנק הציוני הראשון והיה ידיד של להרצל. מנחם אוסישקין, כתב מאמר שנתן השראה ציונות הסינתטית, ששילבה בין עידוד עלייה לבין קידום הציונות בזירה המדינית. בנוסף אליהם מופיעים גם נחום סוקולוב, עיתונאי פורץ דרך שהיה בין המתווכים מול בריטניה בדרך להצהרת בלפור, ומקס נורדאו, מי שטבע את המושג "יהדות השרירים" וביקר בחריפות את אורח החיים של יהודי הגולה. שימו לב גם לישראל זנגוויל, שייסד את התנועה הטריטוריאליסטית היהודית, ופעיל שהאמין בערך שונה לגמרי- נתן בירנבוים - שתמך ב"לאומיות הגלותית". אגב, היה זה בירנבוים שטבע את המושג "ציונות".
הרצל עמד בראש רבים מהמיזמים, אך דווקא שיתוף הפעולה עם פעילים נוספים ביסס את התפיסה של הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. כך נעו גלגליו של הרעיון הציוני עד לאבני הדרך רבות-המשמעות שלו: הקונגרס הציוני הראשון, הצהרת בלפור והתיישבות של יהודים בארץ ישראל.
הטריטוריאליזם היהודי היה זרם ציוני ששאף להשיג שטח שישמש בית ליהודים מכל העולם. לא רק ארץ ישראל באה בחשבון; עלו ונפסלו הצעות ליישב יהודים באוסטרליה, בקנדה ובאוגנדה.
איך רעיון מתגלגל?
במשחק ספורטיבי יש לכל שחקן בנבחרת תפקיד ותחומי אחריות משלו. עם זאת, כשבונים תנועה לאומית מאפס, התפקידים של חברי הנבחרת נכתבים לפעמים מאליהם. בנימין זאב הרצל נחשב מייסד הציונות כתנועה לאומית, אבל אדם מוכשר אחד לא היה יכול להניע לבדו תהליכים מורכבים, והפעילים השונים בתנועה הציונית וסביבה הניעו, כל אחד בדרכו, את גלגלי ההיסטוריה בדרך אל הגשמת הרעיון.
כך, למשל, בכרטיס שנה טובה, אשר הודפס ב-1910 בארצות הברית, נראים לצד הרצל מנחם אוסישקין ודוד ווֹלפסון. ווֹלפסון הקים את ההסתדרות הציונית בגרמניה, ייסד את הבנק הציוני הראשון והיה ידיד של להרצל. מנחם אוסישקין, כתב מאמר שנתן השראה ציונות הסינתטית, ששילבה בין עידוד עלייה לבין קידום הציונות בזירה המדינית. בנוסף אליהם מופיעים גם נחום סוקולוב, עיתונאי פורץ דרך שהיה בין המתווכים מול בריטניה בדרך להצהרת בלפור, ומקס נורדאו, מי שטבע את המושג "יהדות השרירים" וביקר בחריפות את אורח החיים של יהודי הגולה. שימו לב גם לישראל זנגוויל, שייסד את התנועה הטריטוריאליסטית היהודית, ופעיל שהאמין בערך שונה לגמרי- נתן בירנבוים - שתמך ב"לאומיות הגלותית". אגב, היה זה בירנבוים שטבע את המושג "ציונות".
הרצל עמד בראש רבים מהמיזמים, אך דווקא שיתוף הפעולה עם פעילים נוספים ביסס את התפיסה של הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. כך נעו גלגליו של הרעיון הציוני עד לאבני הדרך רבות-המשמעות שלו: הקונגרס הציוני הראשון, הצהרת בלפור והתיישבות של יהודים בארץ ישראל.
הטריטוריאליזם היהודי היה זרם ציוני ששאף להשיג שטח שישמש בית ליהודים מכל העולם. לא רק ארץ ישראל באה בחשבון; עלו ונפסלו הצעות ליישב יהודים באוסטרליה, בקנדה ובאוגנדה.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
איך רעיון מתגלגל?
במשחק ספורטיבי יש לכל שחקן בנבחרת תפקיד ותחומי אחריות משלו. עם זאת, כשבונים תנועה לאומית מאפס, התפקידים של חברי הנבחרת נכתבים לפעמים מאליהם. בנימין זאב הרצל נחשב מייסד הציונות כתנועה לאומית, אבל אדם מוכשר אחד לא היה יכול להניע לבדו תהליכים מורכבים, והפעילים השונים בתנועה הציונית וסביבה הניעו, כל אחד בדרכו, את גלגלי ההיסטוריה בדרך אל הגשמת הרעיון.
כך, למשל, בכרטיס שנה טובה, אשר הודפס ב-1910 בארצות הברית, נראים לצד הרצל מנחם אוסישקין ודוד ווֹלפסון. ווֹלפסון הקים את ההסתדרות הציונית בגרמניה, ייסד את הבנק הציוני הראשון והיה ידיד של להרצל. מנחם אוסישקין, כתב מאמר שנתן השראה ציונות הסינתטית, ששילבה בין עידוד עלייה לבין קידום הציונות בזירה המדינית. בנוסף אליהם מופיעים גם נחום סוקולוב, עיתונאי פורץ דרך שהיה בין המתווכים מול בריטניה בדרך להצהרת בלפור, ומקס נורדאו, מי שטבע את המושג "יהדות השרירים" וביקר בחריפות את אורח החיים של יהודי הגולה. שימו לב גם לישראל זנגוויל, שייסד את התנועה הטריטוריאליסטית היהודית, ופעיל שהאמין בערך שונה לגמרי- נתן בירנבוים - שתמך ב"לאומיות הגלותית". אגב, היה זה בירנבוים שטבע את המושג "ציונות".
הרצל עמד בראש רבים מהמיזמים, אך דווקא שיתוף הפעולה עם פעילים נוספים ביסס את התפיסה של הקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. כך נעו גלגליו של הרעיון הציוני עד לאבני הדרך רבות-המשמעות שלו: הקונגרס הציוני הראשון, הצהרת בלפור והתיישבות של יהודים בארץ ישראל.