סלינו על כתפינו
אוהלים וצריפים, מחסור במים ובאוכל – ובכל זאת גם אל מחנות הפליטים בקפריסין הגיעו בשנותה-40 חגיגות הביכורים המתחדשות של המדינה שבדרך. הסיטואציה החגיגית מומחשת היטב בתמונה: מעגל ילדות לבושות לבן, לרגליהן סלי ביכורים, מעליהן קשת מכפות דקלים עם ציטוט של פסוק, וסביבן קהל רב. למרבה הצער, הפסטורליות נשברת כשמבחינים בגדרות המחנה ברקע.
את החגיגות ארגנו כנראה מתנדבים מארגון ה"ג'וינט" כדי להנחיל לצעירים את התרבות החדשה בארץ ישראל. מחנות המעצר בקפריסין פעלו בין 1949-1946, וה"ג'וינט" היה הארגון היהודי היחיד שפעילותו שם הייתה מותרת. ממשלת בריטניה הקימה אותם לשם כליאת המעפילים שהגיעו לארץ ישראל כדי למנוע שינוי במדיניות "הספר הלבן", שהגבילה עליית יהודים לארץ. התנאים במחנות היו קשים, והיה בהם מחסור במזון ובמים.
ביכורים הם הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים, ועל פי התורה, מצווה להביאם לבית המקדש כמתנה לכוהנים. על פי ההלכה היהודית, מותר להביאם רק כשבית המקדש קיים, אך ההתיישבות היהודית בארץ ישראל חידשה את המנהג בתחילת המאה ה-20 כמנהג שממחיש את הקשר בין העם לאדמתו ויוצר זיקה בין מסורת להתחדשות. חגיגת הביכורים הראשונה התקיימה ביפו ב-1912,אחריה החלו חגיגות בקיבוצי העמק, וב-1930 התקיימה החגיגה הגדולה הראשונה בחיפה.
ה"ג'וינט" הוא הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם. הוא הוקם ב-1914 ופועל להצלת יהודים הנתונים לאיום. זהו ארגון א-פוליטי, וכיום הוא מסייע לקהילות יהודיות בעולם, לשירותים החברתיים במדינת ישראל, לקליטת עלייה ועוד.
סלינו על כתפינו
אוהלים וצריפים, מחסור במים ובאוכל – ובכל זאת גם אל מחנות הפליטים בקפריסין הגיעו בשנותה-40 חגיגות הביכורים המתחדשות של המדינה שבדרך. הסיטואציה החגיגית מומחשת היטב בתמונה: מעגל ילדות לבושות לבן, לרגליהן סלי ביכורים, מעליהן קשת מכפות דקלים עם ציטוט של פסוק, וסביבן קהל רב. למרבה הצער, הפסטורליות נשברת כשמבחינים בגדרות המחנה ברקע.
את החגיגות ארגנו כנראה מתנדבים מארגון ה"ג'וינט" כדי להנחיל לצעירים את התרבות החדשה בארץ ישראל. מחנות המעצר בקפריסין פעלו בין 1949-1946, וה"ג'וינט" היה הארגון היהודי היחיד שפעילותו שם הייתה מותרת. ממשלת בריטניה הקימה אותם לשם כליאת המעפילים שהגיעו לארץ ישראל כדי למנוע שינוי במדיניות "הספר הלבן", שהגבילה עליית יהודים לארץ. התנאים במחנות היו קשים, והיה בהם מחסור במזון ובמים.
ביכורים הם הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים, ועל פי התורה, מצווה להביאם לבית המקדש כמתנה לכוהנים. על פי ההלכה היהודית, מותר להביאם רק כשבית המקדש קיים, אך ההתיישבות היהודית בארץ ישראל חידשה את המנהג בתחילת המאה ה-20 כמנהג שממחיש את הקשר בין העם לאדמתו ויוצר זיקה בין מסורת להתחדשות. חגיגת הביכורים הראשונה התקיימה ביפו ב-1912,אחריה החלו חגיגות בקיבוצי העמק, וב-1930 התקיימה החגיגה הגדולה הראשונה בחיפה.
ה"ג'וינט" הוא הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם. הוא הוקם ב-1914 ופועל להצלת יהודים הנתונים לאיום. זהו ארגון א-פוליטי, וכיום הוא מסייע לקהילות יהודיות בעולם, לשירותים החברתיים במדינת ישראל, לקליטת עלייה ועוד.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
סלינו על כתפינו
אוהלים וצריפים, מחסור במים ובאוכל – ובכל זאת גם אל מחנות הפליטים בקפריסין הגיעו בשנותה-40 חגיגות הביכורים המתחדשות של המדינה שבדרך. הסיטואציה החגיגית מומחשת היטב בתמונה: מעגל ילדות לבושות לבן, לרגליהן סלי ביכורים, מעליהן קשת מכפות דקלים עם ציטוט של פסוק, וסביבן קהל רב. למרבה הצער, הפסטורליות נשברת כשמבחינים בגדרות המחנה ברקע.
את החגיגות ארגנו כנראה מתנדבים מארגון ה"ג'וינט" כדי להנחיל לצעירים את התרבות החדשה בארץ ישראל. מחנות המעצר בקפריסין פעלו בין 1949-1946, וה"ג'וינט" היה הארגון היהודי היחיד שפעילותו שם הייתה מותרת. ממשלת בריטניה הקימה אותם לשם כליאת המעפילים שהגיעו לארץ ישראל כדי למנוע שינוי במדיניות "הספר הלבן", שהגבילה עליית יהודים לארץ. התנאים במחנות היו קשים, והיה בהם מחסור במזון ובמים.
ביכורים הם הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים, ועל פי התורה, מצווה להביאם לבית המקדש כמתנה לכוהנים. על פי ההלכה היהודית, מותר להביאם רק כשבית המקדש קיים, אך ההתיישבות היהודית בארץ ישראל חידשה את המנהג בתחילת המאה ה-20 כמנהג שממחיש את הקשר בין העם לאדמתו ויוצר זיקה בין מסורת להתחדשות. חגיגת הביכורים הראשונה התקיימה ביפו ב-1912,אחריה החלו חגיגות בקיבוצי העמק, וב-1930 התקיימה החגיגה הגדולה הראשונה בחיפה.
.svg)
.svg){kind=small}
