חלוצים בעניבות
כשאנחנו שומעים את המילה "חלוצים", סביר להניח שלא עולה לנגד עינינו חבורת גברים בחליפות, בעניבות ובמגבעות, אבל בתמונה שצולמה ב-1899 במושבה החדשה מחניים, היו עשרת המתיישבים הראשונים שנשלחו למושבה לבושים בדיוק כך. מדוע? משום שיום הצילום הזה לעיתון "המגיד" היה יום חג בעבורם.
חברת "אהבת ציון", שפעלה בגליציה במאה ה-19, שלחה את החבורה להקים את המושבה, שנקראה על שם העיר המקראית בגלעד. העומד מימין בתצלום הוא זיגמונד ברומברג, שנשלח מטעם החברה לנהל את המושבה וגר בה עד 1901, ובגלל תפקידו נדפס שמו מתחת לדיוקנו. שימו לב גם לדמות מצד שמאל ולמראה המוזר שלה: בראשית ימי הצילום היה צורך לעמוד זמן רב ללא תזוזה כדי שהצילום לא יצא מטושטש. אם מישהו זז, כמו שקרה לאחד החלוצים, נהגו לתקן את דמותו ידנית, ולכן הוא נראה מעט שונה.
הסיפור של המושבה מחניים רצוף תהפוכות. בגלגולה הראשון נשארו שם משפחות החלוצים עד שנת 1902, שבמהלכה הפסיקה חברת "אהבת ציון" לתמוך בהן כלכלית, והמושבה ניטשה. בהמשך ניסתה חברת "יק"א (החברה היהודית להתיישבות) ליישב את המושבה בעולים מהקווקז, וגם הם נטשו ב-1912. בשנים הבאות היו ניסיונות התיישבות נוספים שלא צלחו, עד ייסודו של קיבוץ מחניים ב-1939.
יק"א הייתה חברה שהקים הברון מוריס הירש ב-1891 כדי לסייע ליישב יהודים ממזרח אירופה באמריקה ובארגנטינה. עד מלחמת העולם הראשונה היא הייתה הגוף המרכזי שפעל לגאולת קרקע בארץ ישראל.
חלוצים בעניבות
כשאנחנו שומעים את המילה "חלוצים", סביר להניח שלא עולה לנגד עינינו חבורת גברים בחליפות, בעניבות ובמגבעות, אבל בתמונה שצולמה ב-1899 במושבה החדשה מחניים, היו עשרת המתיישבים הראשונים שנשלחו למושבה לבושים בדיוק כך. מדוע? משום שיום הצילום הזה לעיתון "המגיד" היה יום חג בעבורם.
חברת "אהבת ציון", שפעלה בגליציה במאה ה-19, שלחה את החבורה להקים את המושבה, שנקראה על שם העיר המקראית בגלעד. העומד מימין בתצלום הוא זיגמונד ברומברג, שנשלח מטעם החברה לנהל את המושבה וגר בה עד 1901, ובגלל תפקידו נדפס שמו מתחת לדיוקנו. שימו לב גם לדמות מצד שמאל ולמראה המוזר שלה: בראשית ימי הצילום היה צורך לעמוד זמן רב ללא תזוזה כדי שהצילום לא יצא מטושטש. אם מישהו זז, כמו שקרה לאחד החלוצים, נהגו לתקן את דמותו ידנית, ולכן הוא נראה מעט שונה.
הסיפור של המושבה מחניים רצוף תהפוכות. בגלגולה הראשון נשארו שם משפחות החלוצים עד שנת 1902, שבמהלכה הפסיקה חברת "אהבת ציון" לתמוך בהן כלכלית, והמושבה ניטשה. בהמשך ניסתה חברת "יק"א (החברה היהודית להתיישבות) ליישב את המושבה בעולים מהקווקז, וגם הם נטשו ב-1912. בשנים הבאות היו ניסיונות התיישבות נוספים שלא צלחו, עד ייסודו של קיבוץ מחניים ב-1939.
יק"א הייתה חברה שהקים הברון מוריס הירש ב-1891 כדי לסייע ליישב יהודים ממזרח אירופה באמריקה ובארגנטינה. עד מלחמת העולם הראשונה היא הייתה הגוף המרכזי שפעל לגאולת קרקע בארץ ישראל.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
חלוצים בעניבות
כשאנחנו שומעים את המילה "חלוצים", סביר להניח שלא עולה לנגד עינינו חבורת גברים בחליפות, בעניבות ובמגבעות, אבל בתמונה שצולמה ב-1899 במושבה החדשה מחניים, היו עשרת המתיישבים הראשונים שנשלחו למושבה לבושים בדיוק כך. מדוע? משום שיום הצילום הזה לעיתון "המגיד" היה יום חג בעבורם.
חברת "אהבת ציון", שפעלה בגליציה במאה ה-19, שלחה את החבורה להקים את המושבה, שנקראה על שם העיר המקראית בגלעד. העומד מימין בתצלום הוא זיגמונד ברומברג, שנשלח מטעם החברה לנהל את המושבה וגר בה עד 1901, ובגלל תפקידו נדפס שמו מתחת לדיוקנו. שימו לב גם לדמות מצד שמאל ולמראה המוזר שלה: בראשית ימי הצילום היה צורך לעמוד זמן רב ללא תזוזה כדי שהצילום לא יצא מטושטש. אם מישהו זז, כמו שקרה לאחד החלוצים, נהגו לתקן את דמותו ידנית, ולכן הוא נראה מעט שונה.
הסיפור של המושבה מחניים רצוף תהפוכות. בגלגולה הראשון נשארו שם משפחות החלוצים עד שנת 1902, שבמהלכה הפסיקה חברת "אהבת ציון" לתמוך בהן כלכלית, והמושבה ניטשה. בהמשך ניסתה חברת "יק"א (החברה היהודית להתיישבות) ליישב את המושבה בעולים מהקווקז, וגם הם נטשו ב-1912. בשנים הבאות היו ניסיונות התיישבות נוספים שלא צלחו, עד ייסודו של קיבוץ מחניים ב-1939.