מבצע להנחלת הלשון לעם
נראה שאילו היו אומרים לנו כיום להרכיב ארוחה מדג מלוח, קצת שימורים ולחם אחיד, היינו מקימים אוהלים בכיכר, אבל בשביל מי שחיו במדינת ישראל בעשור הראשון לקום המדינה זו הייתה מציאות החיים. בכרזה מאותה התקופה שהוציא משרד התרבות והחינוך תוכלו לראות איורים מפורטים של מזונות ומוצרי צריכה, שמותיהם בעברית מנוקדת וביניהם כמה משפטים שימושיים למכולת. לכרזה היו שתי מטרות מרכזיות: ללמד את העולים החדשים כיצד לתקשר בעברית במכולת, וללמד מה הם המוצרים שאפשר לצרוך ובאיזה אופן: "קח את התלושים" או "אבד לי תלוש הסוכר".
ב-1949 נקבעה בישראל מדיניות קיצוב של מוצרי מזון ומצרכים בסיסיים ובהמשך גם של ביגוד, הנעלה וריהוט. מהכרזה אפשר ללמוד שמִכסות המזון שנקבעו היו צנועות מאוד, הן מבחינת סוגי המוצרים והן בכמות המותרת לנפש, והכול נקנה במכולת באמצעות "תלושי מזון". המטרה הראשונית של המדיניות הייתה הבטחת תזונה בסיסית לכלל התושבים לאור גלי העלייה הגדולים באותן שנים. לצידה הייתה גם מטרה אידיאולוגית – גיבוש החברה על פי מדיניות 'כור ההיתוך' והנחלת סדר יום סוציאליסטי. הכרזה הייתה חלק מסדרת כרזות ב"מבצע להנחלת הלשון לעם", שנועדו לסייע לעולים ללמוד מילים חדשות.
העשור של מדיניות הקיצוב זכה לכינוי "תקופת הצֶנַע". המדיניות הכלכלית הזאת נועדה לחסוך במטבע חוץ, והדבר נעשה על ידי הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר באמצעות הגבלת רכישת מזון ומוצרי צריכה.
מבצע להנחלת הלשון לעם
נראה שאילו היו אומרים לנו כיום להרכיב ארוחה מדג מלוח, קצת שימורים ולחם אחיד, היינו מקימים אוהלים בכיכר, אבל בשביל מי שחיו במדינת ישראל בעשור הראשון לקום המדינה זו הייתה מציאות החיים. בכרזה מאותה התקופה שהוציא משרד התרבות והחינוך תוכלו לראות איורים מפורטים של מזונות ומוצרי צריכה, שמותיהם בעברית מנוקדת וביניהם כמה משפטים שימושיים למכולת. לכרזה היו שתי מטרות מרכזיות: ללמד את העולים החדשים כיצד לתקשר בעברית במכולת, וללמד מה הם המוצרים שאפשר לצרוך ובאיזה אופן: "קח את התלושים" או "אבד לי תלוש הסוכר".
ב-1949 נקבעה בישראל מדיניות קיצוב של מוצרי מזון ומצרכים בסיסיים ובהמשך גם של ביגוד, הנעלה וריהוט. מהכרזה אפשר ללמוד שמִכסות המזון שנקבעו היו צנועות מאוד, הן מבחינת סוגי המוצרים והן בכמות המותרת לנפש, והכול נקנה במכולת באמצעות "תלושי מזון". המטרה הראשונית של המדיניות הייתה הבטחת תזונה בסיסית לכלל התושבים לאור גלי העלייה הגדולים באותן שנים. לצידה הייתה גם מטרה אידיאולוגית – גיבוש החברה על פי מדיניות 'כור ההיתוך' והנחלת סדר יום סוציאליסטי. הכרזה הייתה חלק מסדרת כרזות ב"מבצע להנחלת הלשון לעם", שנועדו לסייע לעולים ללמוד מילים חדשות.
העשור של מדיניות הקיצוב זכה לכינוי "תקופת הצֶנַע". המדיניות הכלכלית הזאת נועדה לחסוך במטבע חוץ, והדבר נעשה על ידי הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר באמצעות הגבלת רכישת מזון ומוצרי צריכה.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
מבצע להנחלת הלשון לעם
נראה שאילו היו אומרים לנו כיום להרכיב ארוחה מדג מלוח, קצת שימורים ולחם אחיד, היינו מקימים אוהלים בכיכר, אבל בשביל מי שחיו במדינת ישראל בעשור הראשון לקום המדינה זו הייתה מציאות החיים. בכרזה מאותה התקופה שהוציא משרד התרבות והחינוך תוכלו לראות איורים מפורטים של מזונות ומוצרי צריכה, שמותיהם בעברית מנוקדת וביניהם כמה משפטים שימושיים למכולת. לכרזה היו שתי מטרות מרכזיות: ללמד את העולים החדשים כיצד לתקשר בעברית במכולת, וללמד מה הם המוצרים שאפשר לצרוך ובאיזה אופן: "קח את התלושים" או "אבד לי תלוש הסוכר".
ב-1949 נקבעה בישראל מדיניות קיצוב של מוצרי מזון ומצרכים בסיסיים ובהמשך גם של ביגוד, הנעלה וריהוט. מהכרזה אפשר ללמוד שמִכסות המזון שנקבעו היו צנועות מאוד, הן מבחינת סוגי המוצרים והן בכמות המותרת לנפש, והכול נקנה במכולת באמצעות "תלושי מזון". המטרה הראשונית של המדיניות הייתה הבטחת תזונה בסיסית לכלל התושבים לאור גלי העלייה הגדולים באותן שנים. לצידה הייתה גם מטרה אידיאולוגית – גיבוש החברה על פי מדיניות 'כור ההיתוך' והנחלת סדר יום סוציאליסטי. הכרזה הייתה חלק מסדרת כרזות ב"מבצע להנחלת הלשון לעם", שנועדו לסייע לעולים ללמוד מילים חדשות.