פעילות ציונית בין כתלי בית הכנסת
בערבית-יהודית ובעותק אחד לכל בית כנסת, הודפס במרוקו העיתון "כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה" – חדשות על אחינו בארץ ובגולה. בין השנים 1950-1956 לוקטו בו החדשות של הקהילות היהודיות מרחבי העולם ובייחוד מעיתונות ישראלית וצרפתית ומידיעות רשמיות מהארץ.
העיתון נכתב בערבית-יהודית מדוברת של יהודי מרוקו, הנכתבת באותיות עבריות, ולא נמכר לציבור, אלא הוקרא בימי שבת בבתי הכנסת. העיתון פנה בעיקר ליהודי מרוקו שגרו בערים הגדולות, הבינוניות ובכפרים שלא נחשפו להשכלה הצרפתית. הקראת העיתון הייתה חלק משרשרת פעולות ציוניות שהתרחשו בין כתלי בתי הכנסת, החל משיעורי עברית ועד פעילויות של תנועות הנוער. המנהג הזה לצד העובדה שבעיתון נשזרו גם ציטוטים מהספרות המקראית ומהספרות התלמודית, הפכו את קריאת העיתון בציבור ממש לחוויה מיוחדת.
העיתון נוסד ונערך על ידי חיים נחמני. בתחילה הוא פרסם אותו באופן לא סדיר אך לאחר ביקור בישראל נוצר שיתוף פעולה עם קק"ל שאפשר את הוצאתו הסדירה של העיתון וכן חלוקה נרחבת. ב-1954 עלה נחמני לארץ והחליפו אותו הרב מרדכי אלמליח ואחריו המשורר יחיאל בוסקילה. בשנת 1956 עם קבלת עצמאותה של מרוקו העיתון נסגר.
חיים נחמני נולד בעיירה סטאת והיגר לקזבלנקה בשנות העשרים. הוא היה דמות משמעותית בפעילות הציונית במרוקו: השתתף בוועד המארגן של אגודות להפצת השפה העברית, נמנה על מייסדיה של 'תנועת המזרחי' שם ועוד.
פעילות ציונית בין כתלי בית הכנסת
בערבית-יהודית ובעותק אחד לכל בית כנסת, הודפס במרוקו העיתון "כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה" – חדשות על אחינו בארץ ובגולה. בין השנים 1950-1956 לוקטו בו החדשות של הקהילות היהודיות מרחבי העולם ובייחוד מעיתונות ישראלית וצרפתית ומידיעות רשמיות מהארץ.
העיתון נכתב בערבית-יהודית מדוברת של יהודי מרוקו, הנכתבת באותיות עבריות, ולא נמכר לציבור, אלא הוקרא בימי שבת בבתי הכנסת. העיתון פנה בעיקר ליהודי מרוקו שגרו בערים הגדולות, הבינוניות ובכפרים שלא נחשפו להשכלה הצרפתית. הקראת העיתון הייתה חלק משרשרת פעולות ציוניות שהתרחשו בין כתלי בתי הכנסת, החל משיעורי עברית ועד פעילויות של תנועות הנוער. המנהג הזה לצד העובדה שבעיתון נשזרו גם ציטוטים מהספרות המקראית ומהספרות התלמודית, הפכו את קריאת העיתון בציבור ממש לחוויה מיוחדת.
העיתון נוסד ונערך על ידי חיים נחמני. בתחילה הוא פרסם אותו באופן לא סדיר אך לאחר ביקור בישראל נוצר שיתוף פעולה עם קק"ל שאפשר את הוצאתו הסדירה של העיתון וכן חלוקה נרחבת. ב-1954 עלה נחמני לארץ והחליפו אותו הרב מרדכי אלמליח ואחריו המשורר יחיאל בוסקילה. בשנת 1956 עם קבלת עצמאותה של מרוקו העיתון נסגר.
חיים נחמני נולד בעיירה סטאת והיגר לקזבלנקה בשנות העשרים. הוא היה דמות משמעותית בפעילות הציונית במרוקו: השתתף בוועד המארגן של אגודות להפצת השפה העברית, נמנה על מייסדיה של 'תנועת המזרחי' שם ועוד.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
פעילות ציונית בין כתלי בית הכנסת
בערבית-יהודית ובעותק אחד לכל בית כנסת, הודפס במרוקו העיתון "כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה" – חדשות על אחינו בארץ ובגולה. בין השנים 1950-1956 לוקטו בו החדשות של הקהילות היהודיות מרחבי העולם ובייחוד מעיתונות ישראלית וצרפתית ומידיעות רשמיות מהארץ.
העיתון נכתב בערבית-יהודית מדוברת של יהודי מרוקו, הנכתבת באותיות עבריות, ולא נמכר לציבור, אלא הוקרא בימי שבת בבתי הכנסת. העיתון פנה בעיקר ליהודי מרוקו שגרו בערים הגדולות, הבינוניות ובכפרים שלא נחשפו להשכלה הצרפתית. הקראת העיתון הייתה חלק משרשרת פעולות ציוניות שהתרחשו בין כתלי בתי הכנסת, החל משיעורי עברית ועד פעילויות של תנועות הנוער. המנהג הזה לצד העובדה שבעיתון נשזרו גם ציטוטים מהספרות המקראית ומהספרות התלמודית, הפכו את קריאת העיתון בציבור ממש לחוויה מיוחדת.
העיתון נוסד ונערך על ידי חיים נחמני. בתחילה הוא פרסם אותו באופן לא סדיר אך לאחר ביקור בישראל נוצר שיתוף פעולה עם קק"ל שאפשר את הוצאתו הסדירה של העיתון וכן חלוקה נרחבת. ב-1954 עלה נחמני לארץ והחליפו אותו הרב מרדכי אלמליח ואחריו המשורר יחיאל בוסקילה. בשנת 1956 עם קבלת עצמאותה של מרוקו העיתון נסגר.