מכונת כתיבה מופלאה
קרה לכם פעם שקניתם מתנה ממש מושקעת, והצד השני סירב לקבל אותה? להרצל זה קרה! לאחר הקונגרס הציוני הראשון נפגש הרצל עם אישים בניסיון לקבל תמיכה לרעיון של בית לאומי ליהודים. בין היתר, הוא פנה לסולטאן הטורקי עבד אל-חמיד השני, שארץ ישראל נמצאה אז בתחום האימפריה שלו, וביקש ממנו כתב הסכמה (צ'ארטֶר) להתיישבות יהודית מסודרת בארץ. בתמורה הציע כי יהודים עשירים יכסו את חובותיה הכספיים הרבים של האימפריה העות'מאנית, והסביר כי היהודים יפַתחו את הארץ באופן שיתרום לטורקים.
לפני הפגישה חשב הרצל רבות על מתנה מרשימה שיוכל להעניק לסולטאן כאות של רצון טוב, והרעיון שהגה למתנה היה לא פחות מאשר מכונת כתיבה באותיות ערביות. קשה להאמין, אך בתחילת המאה ה-20 עדיין לא היו מכונות כתיבה כאלה. לשם כך השקיע הרצל חודשים רבים בפיקוח על בעלי מלאכה שיעצבו את תבניות האותיות הערביות ויְיַצרו מכונת כתיבה במיוחד בעבור הסולטאן.
ב-1902 הושלמה המשימה, והרצל כתב לשר הטקסים הטורקי: "רצוני להגיש תשורה קטנה להוד רוממותו הסולטן, איזו הפתעה אשר תקוותי כי תישר בעיניו [...] אין עוד כדוגמתה בטורקיה ". מכונת הכתיבה נשלחה אל הסולטאן, אך הסולטן דחה את המתנה. בפגישה עם הרצל הוא הסכים ליישב יהודים רק באסיה הקטנה, ולא בארץ ישראל. "הממלכה הטורקית לא שייכת לי אלא לעם הטורקי," אמר להרצל המאוכזב, שפנה מכאן ואילך לאפיקים אחרים.
כחלק ממאמציו פנה הרצל לקיסר הגרמני וילהֵלם השני, שנודעה לו השפעה על האימפריה העות'מאנית. השניים נפגשו ב-1898, בעת ביקור הקיסר בארץ. הרצל הציג לקיסר את תוכניתו ליישוב יהודים בארץ ישראל, אך זכה לתשובה מתחמקת.
מכונת כתיבה מופלאה
קרה לכם פעם שקניתם מתנה ממש מושקעת, והצד השני סירב לקבל אותה? להרצל זה קרה! לאחר הקונגרס הציוני הראשון נפגש הרצל עם אישים בניסיון לקבל תמיכה לרעיון של בית לאומי ליהודים. בין היתר, הוא פנה לסולטאן הטורקי עבד אל-חמיד השני, שארץ ישראל נמצאה אז בתחום האימפריה שלו, וביקש ממנו כתב הסכמה (צ'ארטֶר) להתיישבות יהודית מסודרת בארץ. בתמורה הציע כי יהודים עשירים יכסו את חובותיה הכספיים הרבים של האימפריה העות'מאנית, והסביר כי היהודים יפַתחו את הארץ באופן שיתרום לטורקים.
לפני הפגישה חשב הרצל רבות על מתנה מרשימה שיוכל להעניק לסולטאן כאות של רצון טוב, והרעיון שהגה למתנה היה לא פחות מאשר מכונת כתיבה באותיות ערביות. קשה להאמין, אך בתחילת המאה ה-20 עדיין לא היו מכונות כתיבה כאלה. לשם כך השקיע הרצל חודשים רבים בפיקוח על בעלי מלאכה שיעצבו את תבניות האותיות הערביות ויְיַצרו מכונת כתיבה במיוחד בעבור הסולטאן.
ב-1902 הושלמה המשימה, והרצל כתב לשר הטקסים הטורקי: "רצוני להגיש תשורה קטנה להוד רוממותו הסולטן, איזו הפתעה אשר תקוותי כי תישר בעיניו [...] אין עוד כדוגמתה בטורקיה ". מכונת הכתיבה נשלחה אל הסולטאן, אך הסולטן דחה את המתנה. בפגישה עם הרצל הוא הסכים ליישב יהודים רק באסיה הקטנה, ולא בארץ ישראל. "הממלכה הטורקית לא שייכת לי אלא לעם הטורקי," אמר להרצל המאוכזב, שפנה מכאן ואילך לאפיקים אחרים.
כחלק ממאמציו פנה הרצל לקיסר הגרמני וילהֵלם השני, שנודעה לו השפעה על האימפריה העות'מאנית. השניים נפגשו ב-1898, בעת ביקור הקיסר בארץ. הרצל הציג לקיסר את תוכניתו ליישוב יהודים בארץ ישראל, אך זכה לתשובה מתחמקת.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
מכונת כתיבה מופלאה
קרה לכם פעם שקניתם מתנה ממש מושקעת, והצד השני סירב לקבל אותה? להרצל זה קרה! לאחר הקונגרס הציוני הראשון נפגש הרצל עם אישים בניסיון לקבל תמיכה לרעיון של בית לאומי ליהודים. בין היתר, הוא פנה לסולטאן הטורקי עבד אל-חמיד השני, שארץ ישראל נמצאה אז בתחום האימפריה שלו, וביקש ממנו כתב הסכמה (צ'ארטֶר) להתיישבות יהודית מסודרת בארץ. בתמורה הציע כי יהודים עשירים יכסו את חובותיה הכספיים הרבים של האימפריה העות'מאנית, והסביר כי היהודים יפַתחו את הארץ באופן שיתרום לטורקים.
לפני הפגישה חשב הרצל רבות על מתנה מרשימה שיוכל להעניק לסולטאן כאות של רצון טוב, והרעיון שהגה למתנה היה לא פחות מאשר מכונת כתיבה באותיות ערביות. קשה להאמין, אך בתחילת המאה ה-20 עדיין לא היו מכונות כתיבה כאלה. לשם כך השקיע הרצל חודשים רבים בפיקוח על בעלי מלאכה שיעצבו את תבניות האותיות הערביות ויְיַצרו מכונת כתיבה במיוחד בעבור הסולטאן.
ב-1902 הושלמה המשימה, והרצל כתב לשר הטקסים הטורקי: "רצוני להגיש תשורה קטנה להוד רוממותו הסולטן, איזו הפתעה אשר תקוותי כי תישר בעיניו [...] אין עוד כדוגמתה בטורקיה ". מכונת הכתיבה נשלחה אל הסולטאן, אך הסולטן דחה את המתנה. בפגישה עם הרצל הוא הסכים ליישב יהודים רק באסיה הקטנה, ולא בארץ ישראל. "הממלכה הטורקית לא שייכת לי אלא לעם הטורקי," אמר להרצל המאוכזב, שפנה מכאן ואילך לאפיקים אחרים.
.svg)
.svg){kind=small}
