גולדה מאיר, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, הבינה את גודל השעה ורצתה מאוד להשתתף בטקס הכרזת המדינה, שהרי שימשה נציגתו של העם היהודי ברחבי העולם. ואולם, אף שביקשה ישירות מבן-גוריון להשתתף בטקס, שמה לא הופיע ברשימת המוזמנים. הטקס היה אמור להתקיים בתל-אביב, אך המקום המדויק והשעה נשמרו בסוד עד שעה לפני האירוע.
יום לפני הטקס פנה אליה בן-גוריון וביקש ממנה לטוס לירושלים ולהביא לתל-אביב את יצחק גרינבוים, שנועד להיות שר הפנים בממשלה הזמנית. במטוס הפייפר הקטן והרעוע שבו הייתה אמורה לטוס היו רק שני מקומות: לטייס ולנוסע נוסף. גולדה הבינה את משמעות הוראתו של בן-גוריון – היא לא תשתתף בטקס. ואולם המנוע התקלקל במהלך הטיסה והשמיע קולות מוזרים, והטייס המודאג הכריז כי יצטרכו לחזור לתל-אביב. מצב המנוע החמיר, וגולדה ראתה שהטייס מחפש שטח לנחיתת חרום. למרבה המזל ובאורח פלא, המנוע התאושש פתאום, והטייס המשיך בטיסה לתל-אביב. בסופו של דבר, יצחק גרינבוים לא הובא מירושלים, גולדה הספיקה להשתתף בטקס הכרזת המדינה ואף להיות אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות. וכך כתבה בספרה על אותם רגעים: "מדינת ישראל! עיניי מלאו דמעות וידיי רעדו. עשינו את המעשה. הבאנו לעולם את המדינה היהודית – ואני, גולדה מאבוביץ מאירסון, זכיתי ליום הזה".
גולדה מאיר, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, הבינה את גודל השעה ורצתה מאוד להשתתף בטקס הכרזת המדינה, שהרי שימשה נציגתו של העם היהודי ברחבי העולם. ואולם, אף שביקשה ישירות מבן-גוריון להשתתף בטקס, שמה לא הופיע ברשימת המוזמנים. הטקס היה אמור להתקיים בתל-אביב, אך המקום המדויק והשעה נשמרו בסוד עד שעה לפני האירוע.
יום לפני הטקס פנה אליה בן-גוריון וביקש ממנה לטוס לירושלים ולהביא לתל-אביב את יצחק גרינבוים, שנועד להיות שר הפנים בממשלה הזמנית. במטוס הפייפר הקטן והרעוע שבו הייתה אמורה לטוס היו רק שני מקומות: לטייס ולנוסע נוסף. גולדה הבינה את משמעות הוראתו של בן-גוריון – היא לא תשתתף בטקס. ואולם המנוע התקלקל במהלך הטיסה והשמיע קולות מוזרים, והטייס המודאג הכריז כי יצטרכו לחזור לתל-אביב. מצב המנוע החמיר, וגולדה ראתה שהטייס מחפש שטח לנחיתת חרום. למרבה המזל ובאורח פלא, המנוע התאושש פתאום, והטייס המשיך בטיסה לתל-אביב. בסופו של דבר, יצחק גרינבוים לא הובא מירושלים, גולדה הספיקה להשתתף בטקס הכרזת המדינה ואף להיות אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות. וכך כתבה בספרה על אותם רגעים: "מדינת ישראל! עיניי מלאו דמעות וידיי רעדו. עשינו את המעשה. הבאנו לעולם את המדינה היהודית – ואני, גולדה מאבוביץ מאירסון, זכיתי ליום הזה".
קישורים לקטלוג הספריה:
997009327242205171; 997009327242205171; 997008136193205171; 997009324091805171; 997001385440405171; 997009324722305171; 990039969450205171; 997009702952205171; 990039979210205171; 997008136812205171
כתיבה ומשחוק: מירב הנקין, תודה מיוחדת לד"ר יגיל הנקין בכתיבת שאלות ותשובות החידון
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
גולדה מאיר, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, הבינה את גודל השעה ורצתה מאוד להשתתף בטקס הכרזת המדינה, שהרי שימשה נציגתו של העם היהודי ברחבי העולם. ואולם, אף שביקשה ישירות מבן-גוריון להשתתף בטקס, שמה לא הופיע ברשימת המוזמנים. הטקס היה אמור להתקיים בתל-אביב, אך המקום המדויק והשעה נשמרו בסוד עד שעה לפני האירוע.
יום לפני הטקס פנה אליה בן-גוריון וביקש ממנה לטוס לירושלים ולהביא לתל-אביב את יצחק גרינבוים, שנועד להיות שר הפנים בממשלה הזמנית. במטוס הפייפר הקטן והרעוע שבו הייתה אמורה לטוס היו רק שני מקומות: לטייס ולנוסע נוסף. גולדה הבינה את משמעות הוראתו של בן-גוריון – היא לא תשתתף בטקס. ואולם המנוע התקלקל במהלך הטיסה והשמיע קולות מוזרים, והטייס המודאג הכריז כי יצטרכו לחזור לתל-אביב. מצב המנוע החמיר, וגולדה ראתה שהטייס מחפש שטח לנחיתת חרום. למרבה המזל ובאורח פלא, המנוע התאושש פתאום, והטייס המשיך בטיסה לתל-אביב. בסופו של דבר, יצחק גרינבוים לא הובא מירושלים, גולדה הספיקה להשתתף בטקס הכרזת המדינה ואף להיות אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות. וכך כתבה בספרה על אותם רגעים: "מדינת ישראל! עיניי מלאו דמעות וידיי רעדו. עשינו את המעשה. הבאנו לעולם את המדינה היהודית – ואני, גולדה מאבוביץ מאירסון, זכיתי ליום הזה".
.svg)
.svg){kind=small}
