קורות חיים יוצאי דופן
את סיפור חייה הקצרים ויוצאי הדופן של חנה סנש כולנו מכירים. מהמכתב ששלחה בגיל 18לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל ניכרות כבר שתיים מן התכונות שיאפיינו אותה בהמשך דרכה: תפיסת עולם ציונית מגובשת ונחושה לצד כתיבה מרשימה ורהוטה בעברית.
זהו מכתב נלווה לטופס הרשמה לבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל, והוא מפרט את קורות חייה של סנש. בתחילתו מידע "יבש": שנת הולדתה, מקום הולדתה, שמות הוריה ובתי הספר שלמדה בהם, אך גם אלו כתובים בעברית קולחת. כשהיא מספרת שאת כל לימודיה סיימה בהצטיינות וכי נוסף על עברית והונגרית היא שולטת גם בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אנחנו מתחילים להבין כי לא מדובר בנערה רגילה. "עוד טרם הפך גורל עמנו בארץ הולדתי לרעתנו, חשקה נפשי בחיי ארץ ישראל," כותבת סנש בהמשך המכתב. היא לומדת עברית כדי ש"השפה לא תגרום לי כל קושי" ומשתוקקת ללמוד חקלאות כדי להשתלב במאמצי בניין הארץ.
סנש אכן התקבלה לבית הספר, למדה בו במשך שנתיים והצטרפה לקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי. המשכו הטרגי של הסיפור ידוע. חנה סנש המשיכה לכתוב שירים, מכתבים ופתקים, ואלו שמורים עד היום כעדות לאישיות יחידה מסוגה.
סנש נמנתה עם קבוצת "צנחני היישוב" – 37 לוחמים ולוחמות מהיישוב העברי שהתנדבו כצנחנים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 12 מהם נפלו בשבי, ושבעה נהרגו, ביניהם סנש, אנצו סירני וחביבה רייק.
קורות חיים יוצאי דופן
את סיפור חייה הקצרים ויוצאי הדופן של חנה סנש כולנו מכירים. מהמכתב ששלחה בגיל 18לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל ניכרות כבר שתיים מן התכונות שיאפיינו אותה בהמשך דרכה: תפיסת עולם ציונית מגובשת ונחושה לצד כתיבה מרשימה ורהוטה בעברית.
זהו מכתב נלווה לטופס הרשמה לבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל, והוא מפרט את קורות חייה של סנש. בתחילתו מידע "יבש": שנת הולדתה, מקום הולדתה, שמות הוריה ובתי הספר שלמדה בהם, אך גם אלו כתובים בעברית קולחת. כשהיא מספרת שאת כל לימודיה סיימה בהצטיינות וכי נוסף על עברית והונגרית היא שולטת גם בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אנחנו מתחילים להבין כי לא מדובר בנערה רגילה. "עוד טרם הפך גורל עמנו בארץ הולדתי לרעתנו, חשקה נפשי בחיי ארץ ישראל," כותבת סנש בהמשך המכתב. היא לומדת עברית כדי ש"השפה לא תגרום לי כל קושי" ומשתוקקת ללמוד חקלאות כדי להשתלב במאמצי בניין הארץ.
סנש אכן התקבלה לבית הספר, למדה בו במשך שנתיים והצטרפה לקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי. המשכו הטרגי של הסיפור ידוע. חנה סנש המשיכה לכתוב שירים, מכתבים ופתקים, ואלו שמורים עד היום כעדות לאישיות יחידה מסוגה.
סנש נמנתה עם קבוצת "צנחני היישוב" – 37 לוחמים ולוחמות מהיישוב העברי שהתנדבו כצנחנים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 12 מהם נפלו בשבי, ושבעה נהרגו, ביניהם סנש, אנצו סירני וחביבה רייק.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
קורות חיים יוצאי דופן
את סיפור חייה הקצרים ויוצאי הדופן של חנה סנש כולנו מכירים. מהמכתב ששלחה בגיל 18לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל ניכרות כבר שתיים מן התכונות שיאפיינו אותה בהמשך דרכה: תפיסת עולם ציונית מגובשת ונחושה לצד כתיבה מרשימה ורהוטה בעברית.
זהו מכתב נלווה לטופס הרשמה לבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל, והוא מפרט את קורות חייה של סנש. בתחילתו מידע "יבש": שנת הולדתה, מקום הולדתה, שמות הוריה ובתי הספר שלמדה בהם, אך גם אלו כתובים בעברית קולחת. כשהיא מספרת שאת כל לימודיה סיימה בהצטיינות וכי נוסף על עברית והונגרית היא שולטת גם בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אנחנו מתחילים להבין כי לא מדובר בנערה רגילה. "עוד טרם הפך גורל עמנו בארץ הולדתי לרעתנו, חשקה נפשי בחיי ארץ ישראל," כותבת סנש בהמשך המכתב. היא לומדת עברית כדי ש"השפה לא תגרום לי כל קושי" ומשתוקקת ללמוד חקלאות כדי להשתלב במאמצי בניין הארץ.
סנש אכן התקבלה לבית הספר, למדה בו במשך שנתיים והצטרפה לקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי. המשכו הטרגי של הסיפור ידוע. חנה סנש המשיכה לכתוב שירים, מכתבים ופתקים, ואלו שמורים עד היום כעדות לאישיות יחידה מסוגה.
.svg)
.svg){kind=small}
