שואה

חשקה נפשי בארץ ישראל

מכתב של חנה סנש לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל, 1939

קורות חיים יוצאי דופן

את סיפור חייה הקצרים ויוצאי הדופן של חנה סנש כולנו מכירים. מהמכתב ששלחה בגיל 18לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל ניכרות כבר שתיים מן התכונות שיאפיינו אותה בהמשך דרכה: תפיסת עולם ציונית מגובשת ונחושה לצד כתיבה מרשימה ורהוטה בעברית.

זהו מכתב נלווה לטופס הרשמה לבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל, והוא מפרט את קורות חייה של סנש. בתחילתו מידע "יבש": שנת הולדתה, מקום הולדתה, שמות הוריה ובתי הספר שלמדה בהם, אך גם אלו כתובים בעברית קולחת. כשהיא מספרת שאת כל לימודיה סיימה בהצטיינות וכי נוסף על עברית והונגרית היא שולטת גם בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אנחנו מתחילים להבין כי לא מדובר בנערה רגילה. "עוד טרם הפך גורל עמנו בארץ הולדתי לרעתנו, חשקה נפשי בחיי ארץ ישראל," כותבת סנש בהמשך המכתב. היא לומדת עברית כדי ש"השפה לא תגרום לי כל קושי" ומשתוקקת ללמוד חקלאות כדי להשתלב במאמצי בניין הארץ.  

סנש אכן התקבלה לבית הספר, למדה בו במשך שנתיים והצטרפה לקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי. המשכו הטרגי של הסיפור ידוע. חנה סנש המשיכה לכתוב שירים, מכתבים ופתקים, ואלו שמורים עד היום כעדות לאישיות יחידה מסוגה.

מכתב של חנה סנש לבית הספר החקלאי בנהלל, 1939, ארכיון חנה סנש, הספרייה הלאומית, 997009829188105171
רגע, קצת רקע |
צנחני היישוב

סנש נמנתה עם קבוצת "צנחני היישוב" – 37 לוחמים ולוחמות מהיישוב העברי שהתנדבו כצנחנים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 12 מהם נפלו בשבי, ושבעה נהרגו, ביניהם סנש, אנצו סירני וחביבה רייק.

חשקה נפשי בארץ ישראל

מכתב של חנה סנש לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל, 1939

קורות חיים יוצאי דופן

את סיפור חייה הקצרים ויוצאי הדופן של חנה סנש כולנו מכירים. מהמכתב ששלחה בגיל 18לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל ניכרות כבר שתיים מן התכונות שיאפיינו אותה בהמשך דרכה: תפיסת עולם ציונית מגובשת ונחושה לצד כתיבה מרשימה ורהוטה בעברית.

זהו מכתב נלווה לטופס הרשמה לבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל, והוא מפרט את קורות חייה של סנש. בתחילתו מידע "יבש": שנת הולדתה, מקום הולדתה, שמות הוריה ובתי הספר שלמדה בהם, אך גם אלו כתובים בעברית קולחת. כשהיא מספרת שאת כל לימודיה סיימה בהצטיינות וכי נוסף על עברית והונגרית היא שולטת גם בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אנחנו מתחילים להבין כי לא מדובר בנערה רגילה. "עוד טרם הפך גורל עמנו בארץ הולדתי לרעתנו, חשקה נפשי בחיי ארץ ישראל," כותבת סנש בהמשך המכתב. היא לומדת עברית כדי ש"השפה לא תגרום לי כל קושי" ומשתוקקת ללמוד חקלאות כדי להשתלב במאמצי בניין הארץ.  

סנש אכן התקבלה לבית הספר, למדה בו במשך שנתיים והצטרפה לקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי. המשכו הטרגי של הסיפור ידוע. חנה סנש המשיכה לכתוב שירים, מכתבים ופתקים, ואלו שמורים עד היום כעדות לאישיות יחידה מסוגה.

No items found.
לקריאה נוספת
לא נמצאו פריטים תואמים.
מכתב של חנה סנש לבית הספר החקלאי בנהלל, 1939, ארכיון חנה סנש, הספרייה הלאומית, 997009829188105171
רגע, קצת רקע |
צנחני היישוב

סנש נמנתה עם קבוצת "צנחני היישוב" – 37 לוחמים ולוחמות מהיישוב העברי שהתנדבו כצנחנים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 12 מהם נפלו בשבי, ושבעה נהרגו, ביניהם סנש, אנצו סירני וחביבה רייק.

היסטוריום

רגע היסטורי למורים ותלמידים

התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר היסטוריה

חשקה נפשי בארץ ישראל

היסטוריום מס'
#
אהרן אהרנסון והארבה
Text Link
בוא נדבר (ב)גלויות
Text Link
מי קובע מה לומדים?
Text Link
שישים שניות על סאדאת
Text Link
נוער למען מאמץ מלחמתי
Text Link
טבח כפר קאסם
Text Link
יום הולדת לבן גוריון
Text Link
יום פטירת אוסישקין
Text Link
הרצל וקיסר גרמניה
Text Link
100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה
Text Link
כ"ט בנובמבר
Text Link
כיצד חוגגים את חנוכה?
Text Link
96 שנה לפטירת אליעזר בן יהודה
Text Link
יום הילד הבינלאומי
Text Link
הסכם השלום עם ירדן
Text Link
הסכם וייצמן-פייצל
Text Link
משפט דרייפוס - הסרט
Text Link
נפילת שיירת הל"ה
Text Link
סדר ט"ו בשבט
Text Link
הבחירות הראשונות
Text Link
להקת הצ'יזבטרון
Text Link
סמל המדינה
Text Link
ביטול חגיגות פורים בתל אביב
Text Link
מיהו יהודי?
Text Link
מלחמת ההתשה
Text Link
הגיליון הראשון של ירחון חרות
Text Link
מנהגי פורים
Text Link
משפט קסטנר
Text Link
בחירות 1959 ואירועי ואדי סאליב
Text Link
בחירות 1973
Text Link
צנזור הגדות פסח ברוסיה
Text Link
ביקור אייכמן בארץ ישראל
Text Link
הגדת יום העצמאות
Text Link
החגיגות בשער טיטוס
Text Link
מסתפרים בל"ג בעומר
Text Link
ירושלים - בירת ישראל
Text Link
ספר בדיחות אשכול
Text Link
70 שנה למבצע "על כנפי נשרים"
Text Link
86 שנה לרצח ארלוזורוב
Text Link
משבר הדיור: הבחירות לכנסת השנייה
Text Link
מפא"י נגד רדיו דמשק: הבחירות לכנסת השלישית
Text Link
העימות הגדול: בחירות 1977
Text Link
ראש השנה הראשון במדינה
Text Link
מה מספר דגל שמחת תורה?
Text Link
נעים להכיר: הפועל דוד (בן גוריון)
Text Link
סערת הסכם השילומים
Text Link
הצהרת בלפור
Text Link
הספר שניצל מליל הבדולח
Text Link
ממעריב לנוער לוועדת אגרנט
Text Link
איך תספרו לילדיכם על תכנית החלוקה?
Text Link
ההסכם החשאי עם מלך מרוקו
Text Link
ביקורי הברון רוטשילד בארץ ישראל
Text Link
גני הילדים הראשונים
Text Link
שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה
Text Link
הקרב בין העיתונים במשפט דרייפוס
Text Link
אלוף האכילה של ישראל
Text Link
מראשון לציון לדמשק: סיפורו של נעמן בלקינד
Text Link
בקול גדול: המזרח – ביטאון ליהדות הספרדית
Text Link
האמן היהודי שניבא בציוריו את השואה
Text Link
110 שנה למשחק הכדורגל הראשון בארץ ישראל
Text Link
ט"ו בשבט כסוכן ערכי הציונות
Text Link
מלחמת השפות בטכניקום
Text Link
נחישות ותעוזה: ליל המטוסים בפברואר 1946
Text Link
מנהיג ציוני בשבי היפני
Text Link
מה נשתנה ליל פורים הזה מכל לילי פורים?
Text Link
55 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה "האחרת"
Text Link
ההצבעה הגורלית - כ"ט בנובמבר
Text Link
לזה לא ציפיתם: תחרות אוכל בתקופת הצנע
Text Link
הנוקמים בנאצים
Text Link
ציפורה רוזנפלד: אם ולוחמת
Text Link
נא לא להגזים: הסכם השלום עם מצרים
Text Link
הרמדאן הראשון במדינת ישראל שלאחר המלחמה
Text Link
הצצה ליומן מירושלים הנצורה
Text Link
ביכורים וביקורים
Text Link
עיר בהפסקה
Text Link
פקודת היום: הקמת צה"ל
Text Link
זהרה לביטוב
Text Link
ככה כן בונים חומה
Text Link
עברית קשה שפה
Text Link
צווארון כְּמוּרָה ומגן דוד
Text Link
תעלומה: למי שייך מחזור קטלוניה?
Text Link
מבצע סבתא
Text Link
הזוג המוזר – "הַבּוּנְד" והציונות
Text Link
צעדת ירושלים: עבר, הווה, עתיד
Text Link
"מה יש ל'בּוּנְד' לעשות כאן בישראל?"
Text Link
"אינני יכול לשתוק, אינני יכול להישאר בחיים"
Text Link
הכוכב שנולד בפראג
Text Link
ספר האורית שב לירושלים
Text Link
"את הלילה הזה ילד, אתה כבר לא תשכח"
Text Link
משפחת ששון- שושלת אצולה מהמזרח
Text Link
הליידי מבומביי
Text Link
הבה נגילה לכבוד חנוכה
Text Link
להיות עות'מאני או לא להיות עות'מאני – זו השאלה!
Text Link
ניל"י- סיפור על הקרבה ואומץ
Text Link
הצצה ליומנו של רפאל אבולעפיה- איש מחתרת ניל"י
Text Link
זהב, כדי לא למות ברעב
Text Link
אריה קום, התגייס לגדוד העברי!
Text Link
ט"ו בשבט, יום הולדת לכנסת ישראל
Text Link
לקט לבגרות: סוגיות נבחרות בתולדות המדינה
Text Link
לקט לבגרות: בונים מדינה
Text Link
 | 
12.4.2022
12.4.2022
 | 
12.4.2022
12.4.2022

קורות חיים יוצאי דופן

את סיפור חייה הקצרים ויוצאי הדופן של חנה סנש כולנו מכירים. מהמכתב ששלחה בגיל 18לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל ניכרות כבר שתיים מן התכונות שיאפיינו אותה בהמשך דרכה: תפיסת עולם ציונית מגובשת ונחושה לצד כתיבה מרשימה ורהוטה בעברית.

זהו מכתב נלווה לטופס הרשמה לבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל, והוא מפרט את קורות חייה של סנש. בתחילתו מידע "יבש": שנת הולדתה, מקום הולדתה, שמות הוריה ובתי הספר שלמדה בהם, אך גם אלו כתובים בעברית קולחת. כשהיא מספרת שאת כל לימודיה סיימה בהצטיינות וכי נוסף על עברית והונגרית היא שולטת גם בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אנחנו מתחילים להבין כי לא מדובר בנערה רגילה. "עוד טרם הפך גורל עמנו בארץ הולדתי לרעתנו, חשקה נפשי בחיי ארץ ישראל," כותבת סנש בהמשך המכתב. היא לומדת עברית כדי ש"השפה לא תגרום לי כל קושי" ומשתוקקת ללמוד חקלאות כדי להשתלב במאמצי בניין הארץ.  

סנש אכן התקבלה לבית הספר, למדה בו במשך שנתיים והצטרפה לקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי. המשכו הטרגי של הסיפור ידוע. חנה סנש המשיכה לכתוב שירים, מכתבים ופתקים, ואלו שמורים עד היום כעדות לאישיות יחידה מסוגה.

לא נמצאו פריטים תואמים.
לקריאה נוספת
לא נמצאו פריטים תואמים.
היסטוריום
#
התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר היסטוריה
חשקה נפשי בארץ ישראל
מכתב של חנה סנש לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל, 1939
מכתב של חנה סנש לבית הספר החקלאי בנהלל, 1939, ארכיון חנה סנש, הספרייה הלאומית, 997009829188105171
כדאי להיות מעודכנים! להצטרפות לוואטצפ השבועי

קורות חיים יוצאי דופן

את סיפור חייה הקצרים ויוצאי הדופן של חנה סנש כולנו מכירים. מהמכתב ששלחה בגיל 18לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל ניכרות כבר שתיים מן התכונות שיאפיינו אותה בהמשך דרכה: תפיסת עולם ציונית מגובשת ונחושה לצד כתיבה מרשימה ורהוטה בעברית.

זהו מכתב נלווה לטופס הרשמה לבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל, והוא מפרט את קורות חייה של סנש. בתחילתו מידע "יבש": שנת הולדתה, מקום הולדתה, שמות הוריה ובתי הספר שלמדה בהם, אך גם אלו כתובים בעברית קולחת. כשהיא מספרת שאת כל לימודיה סיימה בהצטיינות וכי נוסף על עברית והונגרית היא שולטת גם בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אנחנו מתחילים להבין כי לא מדובר בנערה רגילה. "עוד טרם הפך גורל עמנו בארץ הולדתי לרעתנו, חשקה נפשי בחיי ארץ ישראל," כותבת סנש בהמשך המכתב. היא לומדת עברית כדי ש"השפה לא תגרום לי כל קושי" ומשתוקקת ללמוד חקלאות כדי להשתלב במאמצי בניין הארץ.  

סנש אכן התקבלה לבית הספר, למדה בו במשך שנתיים והצטרפה לקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי. המשכו הטרגי של הסיפור ידוע. חנה סנש המשיכה לכתוב שירים, מכתבים ופתקים, ואלו שמורים עד היום כעדות לאישיות יחידה מסוגה.

#
This is some text inside of a div block.
רגע, קצת רקע |
צנחני היישוב

סנש נמנתה עם קבוצת "צנחני היישוב" – 37 לוחמים ולוחמות מהיישוב העברי שהתנדבו כצנחנים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 12 מהם נפלו בשבי, ושבעה נהרגו, ביניהם סנש, אנצו סירני וחביבה רייק.

מזהים את הבתים בתמונה?

חשקה נפשי בארץ ישראל

קורות חיים יוצאי דופן

את סיפור חייה הקצרים ויוצאי הדופן של חנה סנש כולנו מכירים. מהמכתב ששלחה בגיל 18לבית הספר החקלאי לבנות בנהלל ניכרות כבר שתיים מן התכונות שיאפיינו אותה בהמשך דרכה: תפיסת עולם ציונית מגובשת ונחושה לצד כתיבה מרשימה ורהוטה בעברית.

זהו מכתב נלווה לטופס הרשמה לבית הספר החקלאי לבנות בניהולה של חנה מייזל, והוא מפרט את קורות חייה של סנש. בתחילתו מידע "יבש": שנת הולדתה, מקום הולדתה, שמות הוריה ובתי הספר שלמדה בהם, אך גם אלו כתובים בעברית קולחת. כשהיא מספרת שאת כל לימודיה סיימה בהצטיינות וכי נוסף על עברית והונגרית היא שולטת גם בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אנחנו מתחילים להבין כי לא מדובר בנערה רגילה. "עוד טרם הפך גורל עמנו בארץ הולדתי לרעתנו, חשקה נפשי בחיי ארץ ישראל," כותבת סנש בהמשך המכתב. היא לומדת עברית כדי ש"השפה לא תגרום לי כל קושי" ומשתוקקת ללמוד חקלאות כדי להשתלב במאמצי בניין הארץ.  

סנש אכן התקבלה לבית הספר, למדה בו במשך שנתיים והצטרפה לקיבוץ שדות ים. ב-1943 התנדבה לצבא הבריטי. המשכו הטרגי של הסיפור ידוע. חנה סנש המשיכה לכתוב שירים, מכתבים ופתקים, ואלו שמורים עד היום כעדות לאישיות יחידה מסוגה.

ה