ט"ו בשבט בכיכר הבימה
לא על הבטון לבדו יחיה האדם. לכן בשנת 1937 כשתל אביב הייתה עדיין עיר קטנה, התקיימו בה טקסי נטיעות חגיגיים. בתמונה שצולמה בשנת 1937 אפשר לראות תהלוכה חגיגית שלתלמידי בית ספר, בדרכם לנטיעות. הן הבנים והן הבנות במכנסיים קצרים, עם כובעים או בדומה להיום – עם זרי פרחים לראשם. ואם במקרה לא הבנו עדיין מה מטרת התהלוכה, אנו רואים כי בשורה הראשונה מצד שמאל יש תלמידה שאוחזת באת חפירה וברקע שתי כרזות מעניינות: "עת לנטוע", כנראה פרפרזה על הפסוק "עת לטעת ועת לעקור נטוע" מספר קהלת; ו"פרח תפרח ותגל הערבה", צירוף של שני פסוקים מפרק ל"ה בספר ישעיהו.
בשנת 1908 קק"ל והסתדרות המורים הכריזו כי ט"ו בשבט יהיה חג הנטיעות, בעקבות מנהג נטיעת העצים שהחל נפוץ בארץ-ישראל עם הקמתן של המושבות הראשונות. החג, שנזכר לראשונה בתלמוד כ'ראש השנה לאילן', קיבל משמעות חדשה עם האידיאולוגיה הציונית של "הפרחת השממה" בשנות ה-20 וה-30. טקסי הנטיעות היו נפוצים בעיקר במערכת החינוך של היישוב העברי כיוון שנחשבו ככלי חינוכי מן המעלה הראשונה לחיבור משמעותי לחקלאות.
מנהג הנטיעות בארץ-ישראל החל בשנת 1884, כשאנשי המושבה יסוד המעלה נטעו 1,500 עצים בט"ו בשבט. בשנת 1890 יצא מורה מזכרון יעקב עם תלמידיו לנטיעות בט"ו בשבט, ועל ידי כך קבע את מנהג הנטיעות כפעולה חינוכית שמבצעים ילדי ישראל. משנתה הראשונה של המדינה, טקס נטיעת עצים בירושלים וסביבתה הפך למנהג קבוע של הכנסת.
ט"ו בשבט בכיכר הבימה
לא על הבטון לבדו יחיה האדם. לכן בשנת 1937 כשתל אביב הייתה עדיין עיר קטנה, התקיימו בה טקסי נטיעות חגיגיים. בתמונה שצולמה בשנת 1937 אפשר לראות תהלוכה חגיגית שלתלמידי בית ספר, בדרכם לנטיעות. הן הבנים והן הבנות במכנסיים קצרים, עם כובעים או בדומה להיום – עם זרי פרחים לראשם. ואם במקרה לא הבנו עדיין מה מטרת התהלוכה, אנו רואים כי בשורה הראשונה מצד שמאל יש תלמידה שאוחזת באת חפירה וברקע שתי כרזות מעניינות: "עת לנטוע", כנראה פרפרזה על הפסוק "עת לטעת ועת לעקור נטוע" מספר קהלת; ו"פרח תפרח ותגל הערבה", צירוף של שני פסוקים מפרק ל"ה בספר ישעיהו.
בשנת 1908 קק"ל והסתדרות המורים הכריזו כי ט"ו בשבט יהיה חג הנטיעות, בעקבות מנהג נטיעת העצים שהחל נפוץ בארץ-ישראל עם הקמתן של המושבות הראשונות. החג, שנזכר לראשונה בתלמוד כ'ראש השנה לאילן', קיבל משמעות חדשה עם האידיאולוגיה הציונית של "הפרחת השממה" בשנות ה-20 וה-30. טקסי הנטיעות היו נפוצים בעיקר במערכת החינוך של היישוב העברי כיוון שנחשבו ככלי חינוכי מן המעלה הראשונה לחיבור משמעותי לחקלאות.
מנהג הנטיעות בארץ-ישראל החל בשנת 1884, כשאנשי המושבה יסוד המעלה נטעו 1,500 עצים בט"ו בשבט. בשנת 1890 יצא מורה מזכרון יעקב עם תלמידיו לנטיעות בט"ו בשבט, ועל ידי כך קבע את מנהג הנטיעות כפעולה חינוכית שמבצעים ילדי ישראל. משנתה הראשונה של המדינה, טקס נטיעת עצים בירושלים וסביבתה הפך למנהג קבוע של הכנסת.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
ט"ו בשבט בכיכר הבימה
לא על הבטון לבדו יחיה האדם. לכן בשנת 1937 כשתל אביב הייתה עדיין עיר קטנה, התקיימו בה טקסי נטיעות חגיגיים. בתמונה שצולמה בשנת 1937 אפשר לראות תהלוכה חגיגית שלתלמידי בית ספר, בדרכם לנטיעות. הן הבנים והן הבנות במכנסיים קצרים, עם כובעים או בדומה להיום – עם זרי פרחים לראשם. ואם במקרה לא הבנו עדיין מה מטרת התהלוכה, אנו רואים כי בשורה הראשונה מצד שמאל יש תלמידה שאוחזת באת חפירה וברקע שתי כרזות מעניינות: "עת לנטוע", כנראה פרפרזה על הפסוק "עת לטעת ועת לעקור נטוע" מספר קהלת; ו"פרח תפרח ותגל הערבה", צירוף של שני פסוקים מפרק ל"ה בספר ישעיהו.
בשנת 1908 קק"ל והסתדרות המורים הכריזו כי ט"ו בשבט יהיה חג הנטיעות, בעקבות מנהג נטיעת העצים שהחל נפוץ בארץ-ישראל עם הקמתן של המושבות הראשונות. החג, שנזכר לראשונה בתלמוד כ'ראש השנה לאילן', קיבל משמעות חדשה עם האידיאולוגיה הציונית של "הפרחת השממה" בשנות ה-20 וה-30. טקסי הנטיעות היו נפוצים בעיקר במערכת החינוך של היישוב העברי כיוון שנחשבו ככלי חינוכי מן המעלה הראשונה לחיבור משמעותי לחקלאות.
.svg)
.svg){kind=small}
