מתי בפעם האחרונה שלחתם ציורים לרמטכ"ל?
ובכן, אם הייתם ילדים בזמן מלחמת ששת הימים, יש סיכוי לא רע שעשיתם את זה. בעידודם של בתי הספר או על דעת עצמם שלחו ילדי ישראל ביוני 1967 מכתבים לרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, ו-50 מהם נשמרו בארכיון של העיתונאית רות בּוֹנְדִּי.
דעת הקהל הישראלית משתקפת היטב במכתבי הילדים. כולם ללא יוצא מן הכלל מברכים את הרמטכ"ל על הניצחון המזהיר, ורובם שולחים איחולי החלמה מהירה לפצועים ומגלים בקיאות במקומות שנכבשו תוך תקווה שלא יוחזרו. אחת הילדות אף הגדילה לעשות ואיחלה לרמטכ"ל, "שנתראה בקהיר, ובדמשק, בעזה ובפורט סעיד". לחלק מהמכתבים נלווים ציורים של מטוסי קרב, טנקים וחיילים או מילות השיר "ירושלים של זהב".
מכתב יוצא דופן במיוחד נשלח מאמיר רבהון, תלמיד כיתה א', שתרם את חסכונותיו הצנועים, כ-16.78 לירות ישראליות, לחיילי צה"ל. מכתב זה, כמו מכתבים אחרים, זכה לתשובה לבבית מסגן אלוף רפאל אפרת מלִשכת הרמטכ"ל. הילדים התייחסו לרמטכ"ל כאל מי שמייצג את החיילים, ולכן מיענו אליו את מכתביהם, אך הקפדת הלשכה להשיב עליהם מעידה יותר מכול על מעמדו של צה"ל אז כ"צבא העם".
מלחמת ששת הימים, שהתנהלה בין ישראל לבין מצרים, ירדן וטורקיה בסיוען של מדינות ערב נוספות, פרצה בחמישה ביוני 1967 ונמשכה עד עשרה ביוני 1967. השטח הכולל שישראל כבשה במהלכה היה גדול פי שלושה משטחה לפני המלחמה.
מתי בפעם האחרונה שלחתם ציורים לרמטכ"ל?
ובכן, אם הייתם ילדים בזמן מלחמת ששת הימים, יש סיכוי לא רע שעשיתם את זה. בעידודם של בתי הספר או על דעת עצמם שלחו ילדי ישראל ביוני 1967 מכתבים לרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, ו-50 מהם נשמרו בארכיון של העיתונאית רות בּוֹנְדִּי.
דעת הקהל הישראלית משתקפת היטב במכתבי הילדים. כולם ללא יוצא מן הכלל מברכים את הרמטכ"ל על הניצחון המזהיר, ורובם שולחים איחולי החלמה מהירה לפצועים ומגלים בקיאות במקומות שנכבשו תוך תקווה שלא יוחזרו. אחת הילדות אף הגדילה לעשות ואיחלה לרמטכ"ל, "שנתראה בקהיר, ובדמשק, בעזה ובפורט סעיד". לחלק מהמכתבים נלווים ציורים של מטוסי קרב, טנקים וחיילים או מילות השיר "ירושלים של זהב".
מכתב יוצא דופן במיוחד נשלח מאמיר רבהון, תלמיד כיתה א', שתרם את חסכונותיו הצנועים, כ-16.78 לירות ישראליות, לחיילי צה"ל. מכתב זה, כמו מכתבים אחרים, זכה לתשובה לבבית מסגן אלוף רפאל אפרת מלִשכת הרמטכ"ל. הילדים התייחסו לרמטכ"ל כאל מי שמייצג את החיילים, ולכן מיענו אליו את מכתביהם, אך הקפדת הלשכה להשיב עליהם מעידה יותר מכול על מעמדו של צה"ל אז כ"צבא העם".
מלחמת ששת הימים, שהתנהלה בין ישראל לבין מצרים, ירדן וטורקיה בסיוען של מדינות ערב נוספות, פרצה בחמישה ביוני 1967 ונמשכה עד עשרה ביוני 1967. השטח הכולל שישראל כבשה במהלכה היה גדול פי שלושה משטחה לפני המלחמה.
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
מתי בפעם האחרונה שלחתם ציורים לרמטכ"ל?
ובכן, אם הייתם ילדים בזמן מלחמת ששת הימים, יש סיכוי לא רע שעשיתם את זה. בעידודם של בתי הספר או על דעת עצמם שלחו ילדי ישראל ביוני 1967 מכתבים לרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, ו-50 מהם נשמרו בארכיון של העיתונאית רות בּוֹנְדִּי.
דעת הקהל הישראלית משתקפת היטב במכתבי הילדים. כולם ללא יוצא מן הכלל מברכים את הרמטכ"ל על הניצחון המזהיר, ורובם שולחים איחולי החלמה מהירה לפצועים ומגלים בקיאות במקומות שנכבשו תוך תקווה שלא יוחזרו. אחת הילדות אף הגדילה לעשות ואיחלה לרמטכ"ל, "שנתראה בקהיר, ובדמשק, בעזה ובפורט סעיד". לחלק מהמכתבים נלווים ציורים של מטוסי קרב, טנקים וחיילים או מילות השיר "ירושלים של זהב".
מכתב יוצא דופן במיוחד נשלח מאמיר רבהון, תלמיד כיתה א', שתרם את חסכונותיו הצנועים, כ-16.78 לירות ישראליות, לחיילי צה"ל. מכתב זה, כמו מכתבים אחרים, זכה לתשובה לבבית מסגן אלוף רפאל אפרת מלִשכת הרמטכ"ל. הילדים התייחסו לרמטכ"ל כאל מי שמייצג את החיילים, ולכן מיענו אליו את מכתביהם, אך הקפדת הלשכה להשיב עליהם מעידה יותר מכול על מעמדו של צה"ל אז כ"צבא העם".
.svg)
.svg){kind=small}
