הקמת תשתית לתרבות וחינוך עברי

יהודי, דבר עברית!

גדוד "מגיני השפה" בארץ ישראל

בשנת 1923, כעשור אחרי שהעברית ניצחה ב"מלחמת השפות" והפכה לשפה הרשמית של מערכת החינוך ביישוב היהודי הצעיר בארץ ישראל, החליטו תלמידי "גימנסיה הרצליה" להחיש את מהפכת העברית. הם התחילו בפעולות צנועות: כתבו למוסדות שונים מכתבי דרישה לדיבור בעברית תקינה, תלו כרזות בִּגְנוּת היידיש וחילקו פתקים לזוגות שדיברו ברחוב בשפות זרות. "יהודי, דבר עברית!" נכתב בהם. ואולם בתוך זמן קצר גם פעולות אלה לא סיפקו את הלהט המהפכני שלהם, והם ייסדו מעין גוף צבאי, "גדוד מגיני השפה" שמו. סניפים שלו צצו ברחבי היישוב, ואפילו בגולה – ברומניה ובליטא – הוקמו שניים.

פעולתם הראשונה הייתה צעדה ברחובות תל-אביב בשישי בערב תוך שירת שירים עבריים. כן, שירה ברחוב נחשבה באותם ימים פעולת מחאה.

בשנת1926 חל לראשונה "יום הספר העברי", יום חג בעבור "גדוד מגיני השפה" והזדמנות פז לשיווק רעיונותיהם: הם הגיעו ליריד, שרו, הפיצו כרוזים והפצירו בבאים, "יהודי, דבר עברית!" אך פעולותיהם הבאות נעשו רדיקליות וכללו פיזור הצגות ביידיש, התפרצות לסרטים לועזיים, הצקה לעוברי אורח שלא שוחחו בעברית ואפילו ניפוץ שמשות של בתי עסק בעלי שמות לועזיים.

אוסף גדוד מגיני השפה העברית, הספרייה הלאומית, 990037105360205171
רגע, קצת רקע |
תחיית השפה העברית

תחיית הלשון העברית התחוללה באירופה ובארץ ישראל החל בסוף המאה ה-19, ובמסגרתה הפכה העברית מלשון כתובה המשמשת בעיקר לצרכים דתיים ללשון מדוברת ולאומית. התהליך היה חלק מהמהפכה הציונית ומהתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל.

הקמת תשתית לתרבות וחינוך עברי

יהודי, דבר עברית!

גדוד "מגיני השפה" בארץ ישראל

בשנת 1923, כעשור אחרי שהעברית ניצחה ב"מלחמת השפות" והפכה לשפה הרשמית של מערכת החינוך ביישוב היהודי הצעיר בארץ ישראל, החליטו תלמידי "גימנסיה הרצליה" להחיש את מהפכת העברית. הם התחילו בפעולות צנועות: כתבו למוסדות שונים מכתבי דרישה לדיבור בעברית תקינה, תלו כרזות בִּגְנוּת היידיש וחילקו פתקים לזוגות שדיברו ברחוב בשפות זרות. "יהודי, דבר עברית!" נכתב בהם. ואולם בתוך זמן קצר גם פעולות אלה לא סיפקו את הלהט המהפכני שלהם, והם ייסדו מעין גוף צבאי, "גדוד מגיני השפה" שמו. סניפים שלו צצו ברחבי היישוב, ואפילו בגולה – ברומניה ובליטא – הוקמו שניים.

פעולתם הראשונה הייתה צעדה ברחובות תל-אביב בשישי בערב תוך שירת שירים עבריים. כן, שירה ברחוב נחשבה באותם ימים פעולת מחאה.

בשנת1926 חל לראשונה "יום הספר העברי", יום חג בעבור "גדוד מגיני השפה" והזדמנות פז לשיווק רעיונותיהם: הם הגיעו ליריד, שרו, הפיצו כרוזים והפצירו בבאים, "יהודי, דבר עברית!" אך פעולותיהם הבאות נעשו רדיקליות וכללו פיזור הצגות ביידיש, התפרצות לסרטים לועזיים, הצקה לעוברי אורח שלא שוחחו בעברית ואפילו ניפוץ שמשות של בתי עסק בעלי שמות לועזיים.

No items found.
לקריאה נוספת
לא נמצאו פריטים תואמים.
אוסף גדוד מגיני השפה העברית, הספרייה הלאומית, 990037105360205171
רגע, קצת רקע |
תחיית השפה העברית

תחיית הלשון העברית התחוללה באירופה ובארץ ישראל החל בסוף המאה ה-19, ובמסגרתה הפכה העברית מלשון כתובה המשמשת בעיקר לצרכים דתיים ללשון מדוברת ולאומית. התהליך היה חלק מהמהפכה הציונית ומהתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל.

היסטוריום

רגע היסטורי למורים ותלמידים

התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר היסטוריה

יהודי, דבר עברית!

היסטוריום מס'
#
אהרן אהרנסון והארבה
Text Link
בוא נדבר (ב)גלויות
Text Link
מי קובע מה לומדים?
Text Link
שישים שניות על סאדאת
Text Link
נוער למען מאמץ מלחמתי
Text Link
טבח כפר קאסם
Text Link
יום הולדת לבן גוריון
Text Link
יום פטירת אוסישקין
Text Link
הרצל וקיסר גרמניה
Text Link
100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה
Text Link
כ"ט בנובמבר
Text Link
כיצד חוגגים את חנוכה?
Text Link
96 שנה לפטירת אליעזר בן יהודה
Text Link
יום הילד הבינלאומי
Text Link
הסכם השלום עם ירדן
Text Link
הסכם וייצמן-פייצל
Text Link
משפט דרייפוס - הסרט
Text Link
נפילת שיירת הל"ה
Text Link
סדר ט"ו בשבט
Text Link
הבחירות הראשונות
Text Link
להקת הצ'יזבטרון
Text Link
סמל המדינה
Text Link
ביטול חגיגות פורים בתל אביב
Text Link
מיהו יהודי?
Text Link
מלחמת ההתשה
Text Link
הגיליון הראשון של ירחון חרות
Text Link
מנהגי פורים
Text Link
משפט קסטנר
Text Link
בחירות 1959 ואירועי ואדי סאליב
Text Link
בחירות 1973
Text Link
צנזור הגדות פסח ברוסיה
Text Link
ביקור אייכמן בארץ ישראל
Text Link
הגדת יום העצמאות
Text Link
החגיגות בשער טיטוס
Text Link
מסתפרים בל"ג בעומר
Text Link
ירושלים - בירת ישראל
Text Link
ספר בדיחות אשכול
Text Link
70 שנה למבצע "על כנפי נשרים"
Text Link
86 שנה לרצח ארלוזורוב
Text Link
משבר הדיור: הבחירות לכנסת השנייה
Text Link
מפא"י נגד רדיו דמשק: הבחירות לכנסת השלישית
Text Link
העימות הגדול: בחירות 1977
Text Link
ראש השנה הראשון במדינה
Text Link
מה מספר דגל שמחת תורה?
Text Link
נעים להכיר: הפועל דוד (בן גוריון)
Text Link
סערת הסכם השילומים
Text Link
הצהרת בלפור
Text Link
הספר שניצל מליל הבדולח
Text Link
ממעריב לנוער לוועדת אגרנט
Text Link
איך תספרו לילדיכם על תכנית החלוקה?
Text Link
ההסכם החשאי עם מלך מרוקו
Text Link
ביקורי הברון רוטשילד בארץ ישראל
Text Link
גני הילדים הראשונים
Text Link
שירי חנוכה: בימים ההם בזמן הזה
Text Link
הקרב בין העיתונים במשפט דרייפוס
Text Link
אלוף האכילה של ישראל
Text Link
מראשון לציון לדמשק: סיפורו של נעמן בלקינד
Text Link
בקול גדול: המזרח – ביטאון ליהדות הספרדית
Text Link
האמן היהודי שניבא בציוריו את השואה
Text Link
110 שנה למשחק הכדורגל הראשון בארץ ישראל
Text Link
ט"ו בשבט כסוכן ערכי הציונות
Text Link
מלחמת השפות בטכניקום
Text Link
נחישות ותעוזה: ליל המטוסים בפברואר 1946
Text Link
מנהיג ציוני בשבי היפני
Text Link
מה נשתנה ליל פורים הזה מכל לילי פורים?
Text Link
55 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה "האחרת"
Text Link
ההצבעה הגורלית - כ"ט בנובמבר
Text Link
לזה לא ציפיתם: תחרות אוכל בתקופת הצנע
Text Link
הנוקמים בנאצים
Text Link
ציפורה רוזנפלד: אם ולוחמת
Text Link
נא לא להגזים: הסכם השלום עם מצרים
Text Link
הרמדאן הראשון במדינת ישראל שלאחר המלחמה
Text Link
הצצה ליומן מירושלים הנצורה
Text Link
ביכורים וביקורים
Text Link
עיר בהפסקה
Text Link
פקודת היום: הקמת צה"ל
Text Link
זהרה לביטוב
Text Link
ככה כן בונים חומה
Text Link
עברית קשה שפה
Text Link
צווארון כְּמוּרָה ומגן דוד
Text Link
תעלומה: למי שייך מחזור קטלוניה?
Text Link
מבצע סבתא
Text Link
הזוג המוזר – "הַבּוּנְד" והציונות
Text Link
צעדת ירושלים: עבר, הווה, עתיד
Text Link
"מה יש ל'בּוּנְד' לעשות כאן בישראל?"
Text Link
"אינני יכול לשתוק, אינני יכול להישאר בחיים"
Text Link
הכוכב שנולד בפראג
Text Link
ספר האורית שב לירושלים
Text Link
"את הלילה הזה ילד, אתה כבר לא תשכח"
Text Link
משפחת ששון- שושלת אצולה מהמזרח
Text Link
הליידי מבומביי
Text Link
הבה נגילה לכבוד חנוכה
Text Link
להיות עות'מאני או לא להיות עות'מאני – זו השאלה!
Text Link
ניל"י- סיפור על הקרבה ואומץ
Text Link
הצצה ליומנו של רפאל אבולעפיה- איש מחתרת ניל"י
Text Link
זהב, כדי לא למות ברעב
Text Link
אריה קום, התגייס לגדוד העברי!
Text Link
ט"ו בשבט, יום הולדת לכנסת ישראל
Text Link
לקט לבגרות: סוגיות נבחרות בתולדות המדינה
Text Link
לקט לבגרות: בונים מדינה
Text Link
 | 
23.12.2021
 | 
23.12.2021

גדוד "מגיני השפה" בארץ ישראל

בשנת 1923, כעשור אחרי שהעברית ניצחה ב"מלחמת השפות" והפכה לשפה הרשמית של מערכת החינוך ביישוב היהודי הצעיר בארץ ישראל, החליטו תלמידי "גימנסיה הרצליה" להחיש את מהפכת העברית. הם התחילו בפעולות צנועות: כתבו למוסדות שונים מכתבי דרישה לדיבור בעברית תקינה, תלו כרזות בִּגְנוּת היידיש וחילקו פתקים לזוגות שדיברו ברחוב בשפות זרות. "יהודי, דבר עברית!" נכתב בהם. ואולם בתוך זמן קצר גם פעולות אלה לא סיפקו את הלהט המהפכני שלהם, והם ייסדו מעין גוף צבאי, "גדוד מגיני השפה" שמו. סניפים שלו צצו ברחבי היישוב, ואפילו בגולה – ברומניה ובליטא – הוקמו שניים.

פעולתם הראשונה הייתה צעדה ברחובות תל-אביב בשישי בערב תוך שירת שירים עבריים. כן, שירה ברחוב נחשבה באותם ימים פעולת מחאה.

בשנת1926 חל לראשונה "יום הספר העברי", יום חג בעבור "גדוד מגיני השפה" והזדמנות פז לשיווק רעיונותיהם: הם הגיעו ליריד, שרו, הפיצו כרוזים והפצירו בבאים, "יהודי, דבר עברית!" אך פעולותיהם הבאות נעשו רדיקליות וכללו פיזור הצגות ביידיש, התפרצות לסרטים לועזיים, הצקה לעוברי אורח שלא שוחחו בעברית ואפילו ניפוץ שמשות של בתי עסק בעלי שמות לועזיים.

לא נמצאו פריטים תואמים.
לקריאה נוספת
לא נמצאו פריטים תואמים.
היסטוריום
#
התכנית בשיתוף פעולה עם מפמ"ר היסטוריה
יהודי, דבר עברית!
אוסף גדוד מגיני השפה העברית, הספרייה הלאומית, 990037105360205171
כדאי להיות מעודכנים! להצטרפות לוואטצפ השבועי

גדוד "מגיני השפה" בארץ ישראל

בשנת 1923, כעשור אחרי שהעברית ניצחה ב"מלחמת השפות" והפכה לשפה הרשמית של מערכת החינוך ביישוב היהודי הצעיר בארץ ישראל, החליטו תלמידי "גימנסיה הרצליה" להחיש את מהפכת העברית. הם התחילו בפעולות צנועות: כתבו למוסדות שונים מכתבי דרישה לדיבור בעברית תקינה, תלו כרזות בִּגְנוּת היידיש וחילקו פתקים לזוגות שדיברו ברחוב בשפות זרות. "יהודי, דבר עברית!" נכתב בהם. ואולם בתוך זמן קצר גם פעולות אלה לא סיפקו את הלהט המהפכני שלהם, והם ייסדו מעין גוף צבאי, "גדוד מגיני השפה" שמו. סניפים שלו צצו ברחבי היישוב, ואפילו בגולה – ברומניה ובליטא – הוקמו שניים.

פעולתם הראשונה הייתה צעדה ברחובות תל-אביב בשישי בערב תוך שירת שירים עבריים. כן, שירה ברחוב נחשבה באותם ימים פעולת מחאה.

בשנת1926 חל לראשונה "יום הספר העברי", יום חג בעבור "גדוד מגיני השפה" והזדמנות פז לשיווק רעיונותיהם: הם הגיעו ליריד, שרו, הפיצו כרוזים והפצירו בבאים, "יהודי, דבר עברית!" אך פעולותיהם הבאות נעשו רדיקליות וכללו פיזור הצגות ביידיש, התפרצות לסרטים לועזיים, הצקה לעוברי אורח שלא שוחחו בעברית ואפילו ניפוץ שמשות של בתי עסק בעלי שמות לועזיים.

#
הקמת תשתית לתרבות וחינוך עברי
רגע, קצת רקע |
תחיית השפה העברית

תחיית הלשון העברית התחוללה באירופה ובארץ ישראל החל בסוף המאה ה-19, ובמסגרתה הפכה העברית מלשון כתובה המשמשת בעיקר לצרכים דתיים ללשון מדוברת ולאומית. התהליך היה חלק מהמהפכה הציונית ומהתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל.

מזהים את הבתים בתמונה?

יהודי, דבר עברית!

גדוד "מגיני השפה" בארץ ישראל

בשנת 1923, כעשור אחרי שהעברית ניצחה ב"מלחמת השפות" והפכה לשפה הרשמית של מערכת החינוך ביישוב היהודי הצעיר בארץ ישראל, החליטו תלמידי "גימנסיה הרצליה" להחיש את מהפכת העברית. הם התחילו בפעולות צנועות: כתבו למוסדות שונים מכתבי דרישה לדיבור בעברית תקינה, תלו כרזות בִּגְנוּת היידיש וחילקו פתקים לזוגות שדיברו ברחוב בשפות זרות. "יהודי, דבר עברית!" נכתב בהם. ואולם בתוך זמן קצר גם פעולות אלה לא סיפקו את הלהט המהפכני שלהם, והם ייסדו מעין גוף צבאי, "גדוד מגיני השפה" שמו. סניפים שלו צצו ברחבי היישוב, ואפילו בגולה – ברומניה ובליטא – הוקמו שניים.

פעולתם הראשונה הייתה צעדה ברחובות תל-אביב בשישי בערב תוך שירת שירים עבריים. כן, שירה ברחוב נחשבה באותם ימים פעולת מחאה.

בשנת1926 חל לראשונה "יום הספר העברי", יום חג בעבור "גדוד מגיני השפה" והזדמנות פז לשיווק רעיונותיהם: הם הגיעו ליריד, שרו, הפיצו כרוזים והפצירו בבאים, "יהודי, דבר עברית!" אך פעולותיהם הבאות נעשו רדיקליות וכללו פיזור הצגות ביידיש, התפרצות לסרטים לועזיים, הצקה לעוברי אורח שלא שוחחו בעברית ואפילו ניפוץ שמשות של בתי עסק בעלי שמות לועזיים.

ה