מהי המתנה הכי טובה לשנה החדשה? בריאות! כך איחלו רופאי המשלחת הסניטרית "הדסה" לתושבי ירושלים. "עשרת הדיברות" שפרסמו בכרזות שהופצו בעיר לְשנה של בריאות נראות מובנות מאליהן: הקפדה על אוויר צח, כיסוי המאכלים מפני זבובים, איסוף אשפה, רחיצת ירקות ופירות... אך בפועל היו אלה הצעדים היחידים למניעת הידבקות במחלות, כמו מלריה, כולרה וטיפוּס הַבֶָּהָרוֹת.
המגפות האלה היו שכיחות מאוד בירושלים של השלטון העות'מאני, ומאות רבות מתושבי העיר מתו מהן מדי שנה. המשותף לכולן היה קלוּת העברתן במצב שלתנאֵי תברואה ירודים: דרך מזון או מים מזוהמים ולעיתים גם דרך כינים. המחסור בתרופות בשנות מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) החריף את המצב.
האימפריה העות'מאנית אומנם התנערה בתחילת המאה ה-20 מאדישות רבת-שנים והחלה לשפר את התשתיות ואת התברואה בארץ, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. על רקע זה, המנדט הבריטי של ארץ ישראל (1917) נתן לרבים תקווה לא רק להגשמת שאיפות ציוניות בארץ, אלא גם לשיפור בבריאות הציבור. הנוסח בכרזה - "חיים חדשים ותקופה חדשה מתחילים" - מתייחס לסיום עידן המגפות ולשינוי הפוליטי.
המשלחת הסניטרית של רופאי "הדסה" הגיעה לארץ ישראל מארצות הברית ב-1918 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. היא כללה 45 רופאים, אחיות ואנשי תחזוקה. נוסף על סיוע בבריאות הציבור, חידשו השליחים את בית החולים "רוטשילד" בירושלים והקימו בתי חולים בצפת, ביפו ובטבריה.
מהי המתנה הכי טובה לשנה החדשה? בריאות! כך איחלו רופאי המשלחת הסניטרית "הדסה" לתושבי ירושלים. "עשרת הדיברות" שפרסמו בכרזות שהופצו בעיר לְשנה של בריאות נראות מובנות מאליהן: הקפדה על אוויר צח, כיסוי המאכלים מפני זבובים, איסוף אשפה, רחיצת ירקות ופירות... אך בפועל היו אלה הצעדים היחידים למניעת הידבקות במחלות, כמו מלריה, כולרה וטיפוּס הַבֶָּהָרוֹת.
המגפות האלה היו שכיחות מאוד בירושלים של השלטון העות'מאני, ומאות רבות מתושבי העיר מתו מהן מדי שנה. המשותף לכולן היה קלוּת העברתן במצב שלתנאֵי תברואה ירודים: דרך מזון או מים מזוהמים ולעיתים גם דרך כינים. המחסור בתרופות בשנות מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) החריף את המצב.
האימפריה העות'מאנית אומנם התנערה בתחילת המאה ה-20 מאדישות רבת-שנים והחלה לשפר את התשתיות ואת התברואה בארץ, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. על רקע זה, המנדט הבריטי של ארץ ישראל (1917) נתן לרבים תקווה לא רק להגשמת שאיפות ציוניות בארץ, אלא גם לשיפור בבריאות הציבור. הנוסח בכרזה - "חיים חדשים ותקופה חדשה מתחילים" - מתייחס לסיום עידן המגפות ולשינוי הפוליטי.
המשלחת הסניטרית של רופאי "הדסה" הגיעה לארץ ישראל מארצות הברית ב-1918 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. היא כללה 45 רופאים, אחיות ואנשי תחזוקה. נוסף על סיוע בבריאות הציבור, חידשו השליחים את בית החולים "רוטשילד" בירושלים והקימו בתי חולים בצפת, ביפו ובטבריה.
אוסף מסע בזמן, הספרייה הלאומית. מספר מערכת: 990034269950205171
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
מהי המתנה הכי טובה לשנה החדשה? בריאות! כך איחלו רופאי המשלחת הסניטרית "הדסה" לתושבי ירושלים. "עשרת הדיברות" שפרסמו בכרזות שהופצו בעיר לְשנה של בריאות נראות מובנות מאליהן: הקפדה על אוויר צח, כיסוי המאכלים מפני זבובים, איסוף אשפה, רחיצת ירקות ופירות... אך בפועל היו אלה הצעדים היחידים למניעת הידבקות במחלות, כמו מלריה, כולרה וטיפוּס הַבֶָּהָרוֹת.
המגפות האלה היו שכיחות מאוד בירושלים של השלטון העות'מאני, ומאות רבות מתושבי העיר מתו מהן מדי שנה. המשותף לכולן היה קלוּת העברתן במצב שלתנאֵי תברואה ירודים: דרך מזון או מים מזוהמים ולעיתים גם דרך כינים. המחסור בתרופות בשנות מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) החריף את המצב.
האימפריה העות'מאנית אומנם התנערה בתחילת המאה ה-20 מאדישות רבת-שנים והחלה לשפר את התשתיות ואת התברואה בארץ, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. על רקע זה, המנדט הבריטי של ארץ ישראל (1917) נתן לרבים תקווה לא רק להגשמת שאיפות ציוניות בארץ, אלא גם לשיפור בבריאות הציבור. הנוסח בכרזה - "חיים חדשים ותקופה חדשה מתחילים" - מתייחס לסיום עידן המגפות ולשינוי הפוליטי.
המשלחת הסניטרית של רופאי "הדסה" הגיעה לארץ ישראל מארצות הברית ב-1918 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. היא כללה 45 רופאים, אחיות ואנשי תחזוקה. נוסף על סיוע בבריאות הציבור, חידשו השליחים את בית החולים "רוטשילד" בירושלים והקימו בתי חולים בצפת, ביפו ובטבריה.
.svg)
.svg){kind=small}
