בעידן שלפני השעונים המעוררים והטלפונים החכמים היה "אל-מֻסַחַרַאתִי" מי שהעיר בלילות רמדאן את האנשים כדי שיספיקו לסעוד את ליבם לפני תחילת יום הצום. המֻסחראתי היה עובר ברחובות, מנגן ומדקלם מזמורים דתיים: "יא נאיים וחד אדאיים, קומו עלא סֻחוּרקוּם, רמדאן כַּרים יא רמדאן, קומו, יא מואמנין" (אתה הישן, התעורר משנתך, הצהר אמונים לאלוהים וקום לאכול את ארוחת השחרית). האנשים היו מתעוררים מקולות המֻסחראתי ואוכלים את ה"סֻחוּר" (דומה למילה "שחר") – הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום.
יעקב מורד היה המֻסחראתי שהושמע בחודש הרמדאן בשידורי "קול ישראל בערבית" במדינת ישראל של שנות ה-70'. מורד, יהודי יליד עִראק שעלה לישראל בגיל 14, היה הזמר והמתופף בתזמורת "קול ישראל בערבית". הוא נולד בבגדד עיוור כמעט לגמרי, וכשגדל נשלח לבית הספר לעיוורים, שהלימודים בו התמקדו במוזיקה, ושם למד לשיר ולנגן בכלי נגינה ייחודיים. חוש השמיעה של יעקב היה מפותח, ומלבד הנאה, המוזיקה שימשה בעבורו גם מקור פרנסה.
החיבור של יעקב לניגוני המֻסחראתי היה טבעי. הוא הקליט לרדיו כמה מן השירים המיוחדים לרמאדן המשלבים קטעי קוראן. כמי שהכיר את התרבות הערבית מילדותו, הוא שר במצרית והוסיף לשירה צלילים המיוחדים לו. כמו האחים אל-כֻּוויתי, מוזיקאים יהודים מפורסמים מעראק, המוזיקה הייתה בעבורו שפה המחברת בין לב ללב.
בעידן שלפני השעונים המעוררים והטלפונים החכמים היה "אל-מֻסַחַרַאתִי" מי שהעיר בלילות רמדאן את האנשים כדי שיספיקו לסעוד את ליבם לפני תחילת יום הצום. המֻסחראתי היה עובר ברחובות, מנגן ומדקלם מזמורים דתיים: "יא נאיים וחד אדאיים, קומו עלא סֻחוּרקוּם, רמדאן כַּרים יא רמדאן, קומו, יא מואמנין" (אתה הישן, התעורר משנתך, הצהר אמונים לאלוהים וקום לאכול את ארוחת השחרית). האנשים היו מתעוררים מקולות המֻסחראתי ואוכלים את ה"סֻחוּר" (דומה למילה "שחר") – הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום.
יעקב מורד היה המֻסחראתי שהושמע בחודש הרמדאן בשידורי "קול ישראל בערבית" במדינת ישראל של שנות ה-70'. מורד, יהודי יליד עִראק שעלה לישראל בגיל 14, היה הזמר והמתופף בתזמורת "קול ישראל בערבית". הוא נולד בבגדד עיוור כמעט לגמרי, וכשגדל נשלח לבית הספר לעיוורים, שהלימודים בו התמקדו במוזיקה, ושם למד לשיר ולנגן בכלי נגינה ייחודיים. חוש השמיעה של יעקב היה מפותח, ומלבד הנאה, המוזיקה שימשה בעבורו גם מקור פרנסה.
החיבור של יעקב לניגוני המֻסחראתי היה טבעי. הוא הקליט לרדיו כמה מן השירים המיוחדים לרמאדן המשלבים קטעי קוראן. כמי שהכיר את התרבות הערבית מילדותו, הוא שר במצרית והוסיף לשירה צלילים המיוחדים לו. כמו האחים אל-כֻּוויתי, מוזיקאים יהודים מפורסמים מעראק, המוזיקה הייתה בעבורו שפה המחברת בין לב ללב.
קישורים לקטלוג הספריה:
990029234660205171; 990040370250205171; 990040387040205171; 990040387060205171; 990048241760205171
כתיבה ומשחוק: מירב הנקין
שלחו את ההיסטוריום לתלמידי כיתתכם. כך תעשירו את הידע שלהם בנושאי הלימוד ותפתחו אצלם סקרנות ועניין במקצוע ההיסטוריה. הציעו להם לשאול שאלה אחת טובה העולה מתוך מה שקראו.
לכל היסטוריום מצורפת פעילות מיוחדת - סקר, לוח שיתופי, חידון או משחק - שתוכלו לקיים עם התלמידים בכיתה. אפשר להקרין את ההיסטוריום בכיתה ולבקש מהתלמידים לנחש את העובדות הנכונות.
ההיסטוריומים בנויים על אירועים היסטוריים חשובים שהתרחשו באותו שבוע. אתם יכולים לפתוח את שיעור ההיסטוריה או החינוך בהיסטוריום ובכך להוסיף לו רלוונטיות ועניין.
לכל היסטוריום מצורפים מקורות (קטעי עיתונות, כרזות, מכתבים, בלוגים, סרטוני וידאו) אשר יסייעו לכם להעשיר את הידע של התלמידים בנושא.
בעידן שלפני השעונים המעוררים והטלפונים החכמים היה "אל-מֻסַחַרַאתִי" מי שהעיר בלילות רמדאן את האנשים כדי שיספיקו לסעוד את ליבם לפני תחילת יום הצום. המֻסחראתי היה עובר ברחובות, מנגן ומדקלם מזמורים דתיים: "יא נאיים וחד אדאיים, קומו עלא סֻחוּרקוּם, רמדאן כַּרים יא רמדאן, קומו, יא מואמנין" (אתה הישן, התעורר משנתך, הצהר אמונים לאלוהים וקום לאכול את ארוחת השחרית). האנשים היו מתעוררים מקולות המֻסחראתי ואוכלים את ה"סֻחוּר" (דומה למילה "שחר") – הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום.
יעקב מורד היה המֻסחראתי שהושמע בחודש הרמדאן בשידורי "קול ישראל בערבית" במדינת ישראל של שנות ה-70'. מורד, יהודי יליד עִראק שעלה לישראל בגיל 14, היה הזמר והמתופף בתזמורת "קול ישראל בערבית". הוא נולד בבגדד עיוור כמעט לגמרי, וכשגדל נשלח לבית הספר לעיוורים, שהלימודים בו התמקדו במוזיקה, ושם למד לשיר ולנגן בכלי נגינה ייחודיים. חוש השמיעה של יעקב היה מפותח, ומלבד הנאה, המוזיקה שימשה בעבורו גם מקור פרנסה.
החיבור של יעקב לניגוני המֻסחראתי היה טבעי. הוא הקליט לרדיו כמה מן השירים המיוחדים לרמאדן המשלבים קטעי קוראן. כמי שהכיר את התרבות הערבית מילדותו, הוא שר במצרית והוסיף לשירה צלילים המיוחדים לו. כמו האחים אל-כֻּוויתי, מוזיקאים יהודים מפורסמים מעראק, המוזיקה הייתה בעבורו שפה המחברת בין לב ללב.