בימים קשים אלה, הספרייה הלאומית מזמינה אתכם, תלמידות ותלמידים בכיתות ז'-י"ב,
לכתוב שיר או סיפור קצר בנושא מחר, לשאוב השראה מאוצרות הספרייה,
להשתתף בסדנאות כתיבה ואולי גם לזכות בפרסים
טוב, לא מחר־מחר, אבל בעתיד הקרוב.
מה עושים בסדנת הכתיבה?
מדברים על רעיונות לשיר או לסיפור לתחרות ומצטיידים בכלים יעילים לכתיבה שייתנו לכם השראה. יהיה כיף!
איפה יתקיימו הפגישות?
סיפורי מדע בדיוני רבּים חזו לנו מחר שמתאפיין במפגשים וירטואליים כאווטארים במרחב דיגיטלי, אבל נכון לעכשיו ניפגש בזום.
מה אתם צריכים לעשות היום בשביל זה?
פשוט מאוד, להירשם. ההשתתפות בסדנת כתיבה מקוונת היא ללא עלות ומותנית בהרשמה מראש.
על המנחה:
רינת פרימו היא סופרת ילדים ונוער. עם ספריה לגיל הגן נמנים, בין השאר, "החבר הכי טוב שלי" (מתח), "זלמן" (קומיקס) ו"זה מה שיש לי להגיד".
רינת גם ייסדה את עיתון הילדים "אדם צעיר" וערכה אותו עד שנת 2021. כיום היא העורכת והבעלים של הוצאת "המבוך" לספרי ילדים ונוער.
מועדי סדנאות הכתיבה:
יום חמישי י"ז בכסלו התשפ"ד, 30.11.23 | 17:00 - ההרשמה הסתיימה!
יום שני כ"א בכסלו התשפ"ד, 4.12.23 | 17:00
"מחר" הוא מושג יומיומי רגיל:
מתי ניפגש? מחר!
למתי שיעורי הבית? למחר!
אבל "מחר" הוא גם מושג מופשט ומטפורי. אתם, למשל, דור המחר, אף על פי שאתם לגמרי קיימים היום!
מחר הוא תמיד מֵעבר לתחום השגתנו, מעבר לידיעתנו, לכן אנחנו יכולים להטביע בו את כל החלומות והשאיפות שלנו, אבל גם את כל הפחדים והחששות שלנו.
האתמול, מתוק ככל שהיה, הוא עובדה מוגמרת. המחר פותח בפנינו אפשרויות אינסופיות, מגרה את הדמיון ומאתגר אותנו למחשבה ולפעולה.
מחר הוא דף לבן וריק שעליו אנחנו כותבים את חלומותינו.
אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לכתוב שיר או סיפור קצר (עד 500 מילים) בנושא "מחר".
אם תכתבו על המחר היומיומי או על העתיד הרחב יותר, זו כבר בחירה שלכם!
האם לכתוב יצירה מצחיקה? דרמטית? מרגשת?
אין לנו העדפה. נקרא בשמחה כל מה שתבחרו לכתוב.
וכמובן, אל תדחו למחר את מה שאתם יכולים לעשות היום. שְבו, כִּתבו ושִלחו לנו.
לכבוד התחרות חיפשנו באוספי הספרייה הלאומית תצלומים וגלויות שתוכלו לשאוב מהם השראה לכתיבה.
שימו לב לעובדה מעניינת: כל פריטי ההשראה שיעזרו לכם לכתוב על המחר לקוחים מהאתמול. בספרייה הלאומית יש אין־ספור אוספים מרתקים, יפהפיים ובעלי ערך כספי, לאומי ורגשי רב, אבל אין לנו את היצירות שאתם ואתן תכתבו.
היצירות של מחר.
איזה מחר הייתם רוצים לבנות ברמה האישית, הלאומית והעולמית?
כמה מהדברים שאנחנו עושים היום בעצם מכוּוָנים להפוך את המחר לטוב יותר?
הנערות בתמונה התגייסו לחַלק דואר במקום הדוורים שגויסו במלחמת יום הכיפורים.
היום הן בנות 64 בערך. אתם מסוגלים לדמיין את עצמכם בגיל הזה?
איזה מחר רצו ההורים הצעירים עבור הפעוט בתמונה?
איזה מחר ההורים שלכם רוצים עבורכם?
חִשבו על התפילה "לשנה הבאה בירושלים".
מה שהיה עבור דורות רבים משאת נפש בלתי מושגת, הוא עבורכם מציאות יומיומית.
"מָחָר אוּלַי נַפְלִיגָה בַּסְּפִינוֹת
מֵחוֹף אֵילַת עַד חוֹף שֶׁנְהָב
וְעַל הַמַּשְׁחָתוֹת הַיְּשָׁנוֹת
יַטְעִינוּ תַּפּוּחֵי זָהָב."
נעמי שמר
השיר "מחר" של נעמי שמר פורסם לראשונה בשנת 1967 ועד היום מושמע בטקסים רשמיים. זה לא מפתיע: כל דור מייחל למחר טוב יותר.
האופן שבו כל דור מתאר את המחר שהוא שואף אליו מלמד הרבה על ההווה שלו. שירים רבים נכתבו בעברית על המחר ועל התקוות שנתלות בו. ביניהם שני שירים ששמם זהה: "יהיה טוב". אחד נכתב בידי יונתן גפן בשנת 1978, והשני נכתב בידי יסמין מועלם ממש בימים אלה. מעניין להשוות את המחר המופנם והאישי של יונתן גפן ושל יסמין מועלם למחר הלאומי של שמר.
רבים הקדישו את חייהם למחר שלהם, שהוא ההווה שלנו. למי מהם אתם מודים במיוחד?
האם לדמות לאומית כמו דוד בן־גוריון המופיע בתמונה?
האם למדענית או ליוצר שהייתה להם השפעה חיובית על ההווה שלכם?
ואולי לדמות פרטית כמו סבתא שלכם?
בני אדם אוהבים להביט אחורה וקדימה, לפיכך לכל תרבות יש מערך שלם של חגים, טקסים ומנהגים שגורמים לנו לעצור ולהרהר במה שהיה ובמה שיהיה. ראש השנה, למשל, מציין סוף והתחלה חדשה.
האם באמת אפשר לחיות כאן ועכשיו, בהווה, או שרוב חיינו מוקדשים לעָבר (זיכרונות, לקחים, חרטות) ולעתיד (ציפיות, תכנונים, חששות)?
תארו לעצמכם שהייתם יכולים לחזור לעבר ולפגוש את עצמכם בני השבע.
מה הייתם מספרים לעצמכם על העתיד? במה זה היה עוזר לכם?
ומה הייתם רוצים לשמוע מהאני העתידי שלכם לו היה מגיע לביקור?
שירים רבים מביעים ציפייה ותקווה למחר חדש, אבל השיר "כבר אחרי חצות" נותן ביטוי לבקשה אחרת, נדירה: תן לנו עוד רגע ליהנות מההווה. כל כך טוב לנו עכשיו, שהלוואי שהמחר לא יגיע במהירות.
האם קרה לכם שלא רציתם שהמחר יגיע כי טוב לכם בדיוק במקום שבו אתם נמצאים ובזמן שבו אתם נמצאים?
כולנו מצפים למחר ומספרים לעצמנו סיפור על מה שיקרה בו. עם זאת אנחנו גם חוששים מפני המחר. המחר הוא ארץ ההזדמנויות האינסופיות, וכל זמן שהוא לא מגיע, כל סיפור שנספר לעצמנו עליו עשוי להיות אמיתי.
בקשו מהתלמידים לדמיין אירוע או מפגש שהיו רוצים שיתרחש מחר, ולתאר אותו לפְרטי פרטים:
מי משתתף בו? מה היא או הוא לובשים? על מה הם משוחחים?
הקרינו את התמונה יום הולדת. ביום הולדת מציינים אירוע מן העבר - הלידה – אבל הוא בעצם יום שעוסק בעתיד, במחר, באיחולים ובציפיות.
בחרו בשתיים מן הדמויות בתמונה. מה, לדעתכם, כל אחת מהן מאחלת לילד החוגג?
האם האיחולים שלהן דומים זה לזה, שונים זה מזה ואולי סותרים זה את זה?
דמיינו עוגת יום הולדת עם נרות דולקים. עִצרו רגע לפני שתנשפו ותכבו את הנרות וחשבו מה אתם מאחלים לעצמכם.
הַקדישו רבע שעה לכתיבה אישית של טקסט קצר בעקבות מקורות ההשראה מהספרייה. אפשר לכתוב שיר, סיפור ואפילו סתם מילים שעולות לכם לראש בעקבות התמונה או השיחה עליה. הטקסט יכול לעסוק בדבר אמיתי או דמיוני.
התחרות מיועדת לתלמידות ולתלמידים בכיתות ז'-י"ב
יש להגיש שירים או סיפורים קצרים (עד 500 מילים)
אפשר להגיש יצירה אחת בלבד. אם תוגש יותר מיצירה אחת, רק האחרונה שבהן תועבר לשיפוט
היצירות צריכות להיכתב בעברית בלבד, היצירות חייבות להיות מקוריות
יש להגיש את היצירות באמצעות הטופס הייעודי באתר
